מניית הביומד הישראלית שמזנקת 15% אחרי תקופת דשדוש - זו כנראה הסיבה

חברת הביומד מזנקת על רקע אנליזה שקושרת בין הגדלת תקציב הביטחון בארה"ב לציפייה לאישור ה-FDA לחיסון נגד פגיעה רדיואקטיבית של החברה
נדב לוי | (13)
נושאים בכתבה ביומד פלוריסטם

מניית חברת הביומד פלוריסטם (סימול בנאסד"ק: PSTI) מזנקת בת"א בכ-12% לאחר שעלתה אמש (ב') בוול סטריט בכ-10% במחזור ער וחזרה עם פער ארביטראז' חיובי גדול במיוחד. הטריגר לזינוק במניה מגיע כנראה בעקבות כתבה שפורסמה באתר 'Yahoo Finannce' הכוללת ניתוח של אנליסט הביומד, ריי דירקס תחת הכותרת "הגדלת תקציב הביטחון בארה"ב בהיקף של 54 מיליארד דולר צפויה להתרחש כאשר החיסון נגד פגיעות קרינה אקוטית של פלוריסטם מתקרב לקבלת אישור מה-"FDA.

 

בכתבה נכתב כי הזינוק הגדול ביותר בהיסטוריה בתקציב הביטחון האמריקני, כפי שהוצע בחודש שעבר על ידי ממשל טראמפ, הכולל גידול בהוצאות הצבא וההגנה בהיקף של כ-54 מיליארד דולר, אמור על פי דבריו של טראמפ, להיות מופנה ל"ביטחון הציבור ולביטחון הלאומי". לדברי האנליסט, אם ניקח את דבריו של הנשיא כלשונם אז יתכן שבעתיד נראה גידול משמעותי בהוצאות לטובת אגירת מלאי של חיסונים מפני קרינה רדיואקטיבית כאשר פלוריסטם, שכידוע מפתחת מוצרי ריפוי תאי, מתקדמת לקראת אישור מה-FDA לחיסון שפיתחה לסינדרום הקרינה האקוטית (ARS), כך שההצעה להגדיל את תקציב ההגנה בארה"ב מתרחשת בתזמון טוב עבור פלוריסטם.

 

תקציב הביטחון של ארה"ב עומד כיום על כ-600 מיליארד דולר והוא הגדול ביותר בעולם. גידול של 54 מיליארד דולר תוך הגדרת ביטחון הציבור בעדיפות עליונה, עשוי לכלול גם הגנה על תושבי ארה"ב בביתם כנגד התקפה גרעינית פוטנציאלית, כמו גם הגנה מפני אירועים כדוגמת רעידות אדמה וכיוצא בזה. על פי האנליסט, למוצר התאי שפיתחה פלוריסטם, ה-PLX-R18 ישנו פוטנציאל גבוה להפוך לחיסון מושלם עבור התמודדות עם מקרים שכאלו.

 

התאוששות בשיעור של 100% נצפתה בחיות שנחשפו לקרינה כאשר הן טופלו בPLX-R18, כאשר תהליך ייצור תאי הדם במח העצם חזר לתפקוד נורמלי תוך 48 שעות מרגע הזרקת ה-PLX-R18, זאת לעומת קבוצת הביקורת שקיבלה תרופה אחרת בה נרשמה רק 30% התאוששות מפגיעות הקרינה.

נתונים נוספים בנוגע לתרופה צפויים להתפרסם במחצית הראשונה של 2017 על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והמכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות (NIAID) שעורך ניסוי מינונים ב-PLX-R18 בחיות גדולות, כאשר מטרת הניסוי היא לקבוע את המינון הנכון לשימוש בבני אדם. עד 2018 עשויה פלוריסטם לקבל תשובה בנוגע לשיווק התרופה ואישורה מה-FDA לחיסון נגד סינדרום הקרינה האקוטית.

 

הרשות האמריקנית למחקר ופיתוח בתחום הביומד המפעילה תכנית בשם 'BioShield' אשר כבר רוכשת מלאים של תרופות בעשרות מיליוני דולרים מחברות תרופות, עשויה לבחור ב-PLX-R18 כמוצר הבא ברשימת הקניות שלה, עם הגדלת תקציב הביטחון כאשר החיסון של פלוריסטם שאינו דורש התאמת רקמות, הוא אידאלי לאגירת מלאי להגנה על תושבי ארה"ב מפני האסונות שהוזכרו, אם כי הסיכויים לכך קטנים.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הכל טוב 04/04/2017 19:25
    הגב לתגובה זו
    הכיוון הוא נכון.לכל הספקנים...
  • 5.
    עכבר 04/04/2017 16:07
    הגב לתגובה זו
    לכן זה שתרופה עובדת על עכברים לא אומר שהיא עובדת גם על בני אדם. כל עוד עכברים לא קונים תרופות צריך להיות מאד מאד אופטימי כדי לקוות שמישהו, בן אדם, ישלם כסף טוב על תרופה בניסוי לעכברים, שזה מה שפלוריסטם מציעה. אבל אם במקרה אתם עכבר? אז פלוריסטם מתאימה לכם מצויין.
  • אללה עכבר 04/04/2017 17:24
    הגב לתגובה זו
    נמצאים בארץ כי פה יש להם כבר את כל התרופות לכל חולי ודוואי. אפילו את הסרטן (שבו הדביקו אותם מלכתחילה) הצליחו כבר לרפא.
  • האם אתה מעונין להיות שפן הניסויים? (ל"ת)
    ARTIK19 04/04/2017 17:05
    הגב לתגובה זו
  • כנראה שאתה חכם יותר מממשלת ארה"ב... (ל"ת)
    ''' 04/04/2017 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ' 04/04/2017 15:41
    הגב לתגובה זו
    הקרינה שפלוריסטם מפתחת ועשוייה להאיץ אישורו.
  • 3.
    מבין עניין 04/04/2017 14:57
    הגב לתגובה זו
    כי זה לא יחזיק הרבה זמן, תסתכלו על הגרפים ותבינו
  • ר 04/04/2017 15:46
    הגב לתגובה זו
    מספיקה הצלחה אחת כדי לשנות את כל הגרף לתמיד.
  • 2.
    mmmbio 04/04/2017 14:04
    הגב לתגובה זו
    חיכינו הרבה זמן אך 2017-2018 תהינה השנים היפות של פלוריסטם, פוטנציאל אמיתי לחברה של מיליארד $ תוך שנתיים.
  • אבי 04/04/2017 14:30
    הגב לתגובה זו
    הנ'ל מפנטז מדי פעם על פלוריסטם עם מחירי יעד הזויים. כנראה מושקע ומופסד חזק על המניה או שמקבל תשלום יח'צ עבור זה
  • ARTIK19 04/04/2017 17:16
    עלות זריקה כ500$ והיא תמכר ב10000$.המפעל מוכן לתיפעול.מדובר בשווקים של מיליארדים,כך שמחיר יעד של 10$ מגוחך.מחיר יעד של 50$ עוד שנתיים נראה סביר.
  • אתה מתכוון $10-12 ? (ל"ת)
    מ.שמיע 04/04/2017 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה עם אלביט טכנולוגיות ? לא מדברים על העלייה הגדולה היו (ל"ת)
    אלביט טכנולוגיות 04/04/2017 13:31
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?