בנק ישראל מפרסם היום (א') דו"ח על 'הלקחים מכשלי האשראי, פעולות הפיקוח על הבנקים והמצב כיום', זאת ברקע להתרסקות הכלכלית של אליעזר פישמן שנמצאת כיום בכותרות. הנתונים בדו"ח מצביעים על כך שמתוך תיק אשראי של כ-940 מיליארד שקל במערכת הבנקאית, כ-2.3% מהאשראי הוא לחברות החזקה ממונפות בקבוצות הלווים הגדולות בהן הסיכון גבוה יותר. בבנק ישראל מסבירים כי במערכת הבנקאות, כמו גם בשוק ההון הישראלי, היו בשנים האחרונות "מספר אירועים של הפסדי אשראי גדולים בעקבות כשל של קבוצות לווים גדולות. הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית הפיקו לקחים מאירועים אלו לאורך השנים". על כשלי מתן אשראי הסביר בנק ישראל כך: "כשלי האשראי הללו נבעו ברובם מהעמדת אשראי לחברות החזקה (במבנה פירמידאלי) במינוף גבוה (כלומר עם חוב גדול) שהלך ועלה עם השנים, גם באמצעות גיוסים שביצעו החברות בשוק אגרות החוב. זאת, לצד הסתמכות על שווי החברות כבסיס להעמדת האשראי והסתמכות יתר על היכולת והניסיון הקודם של האיש שעמד בראש הקבוצה ("אפקט הילה")".   בבנק ישראל מסבירים כי גורמים אלו (אפקט הילה, מינוף גבוה) "תרמו להערכות אופטימיות של הבנקים, כמו גם של חברות הדירוג והגופים המוסדיים, לגבי כושר ההחזר של הלווים. כשלי האשראי נבעו גם מכישלון עסקי של החברות, שלא תמיד ניתן היה לחזות אותו בעת מתן האשראי.למעט במקרים בודדים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, אם כי הכלים של הפיקוח לבצע בדיקות שיאתרו מצבים כאלו הינם מוגבלים". בנק ישראל מתייחס לטענה כי היה יחס שונה ללווים הגדולים "בניגוד למה שמרבים לטעון, הנתונים אינם מראים שהיחס של הבנקים כלפי הלווים הגדולים יותר סלחני מאשר כלפי לווים צרכניים, ובשנים האחרונות אנו עדים למאמצים גדולים של הבנקים לקדם תהליכי הסדר ו"גביה רכה" דווקא מול הלקוחות הצרכניים". "למרות הכשלים שהיו והסיכון לכשל אשר מטבעו קיים בכל אשראי חדש שניתן, חשוב לאפשר ולעודד את הבנקים להעמיד אשראים גם ללווים גדולים ולחברות עסקיות גדולות במשק, באופן זהיר, שכן לאלה תפקיד חשוב ביצירת הצמיחה הכלכלית ומקומות העבודה. חשוב גם להכיר בכך שפעילות כלכלית-עסקית מעצם טבעה כרוכה באי וודאות, ולכן המימון שלה כרוך בסיכון".  על פי בנק ישראל, הפסדי הבנקים טובים מזה של מדינות מפותחות אחרות: "בהסתכלות על סך תיק האשראי של הבנקים, הפסדי האשראי של קבוצות הלווים הללו לא היו בהיקף חריג בפרספקטיבה בינלאומית, ולמרות הכשלים איכות תיק האשראי של הבנקים בישראל טובה מזו של בנקים במרבית המדינות המפותחות בעולם. להפסדי האשראי יש משמעות ציבורית נרחבת, אולם הם לא סיכנו בשום שלב את יציבותה של המערכת הבנקאית".