בנק ישראל בהסבר על חובות הטייקונים לבנקים: "אפקט הילה תרם להערכות אופטימיות"
הדו"ח המיוחד מסביר שכשלי האשראי קשורים במתן אשראי לחברות במבנה פירמידאלי, מינוף גבוה, לצד הסתמכות שווי כבסיס להעמדת האשראי. כמו כן, הסתמכות יתר על האיש שעמד בראש הקבוצה
אשראי בנק ישראל מפרסם היום (א') דו"ח על 'הלקחים מכשלי האשראי, פעולות הפיקוח על הבנקים והמצב כיום', זאת ברקע להתרסקות הכלכלית של אליעזר פישמן שנמצאת כיום בכותרות. הנתונים בדו"ח מצביעים על כך שמתוך תיק אשראי של כ-940 מיליארד שקל במערכת הבנקאית, כ-2.3% מהאשראי הוא לחברות החזקה ממונפות בקבוצות הלווים הגדולות בהן הסיכון גבוה יותר.
בבנק ישראל מסבירים כי במערכת הבנקאות, כמו גם בשוק ההון הישראלי, היו בשנים האחרונות "מספר אירועים של הפסדי אשראי גדולים בעקבות כשל של קבוצות לווים גדולות. הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית הפיקו לקחים מאירועים אלו לאורך השנים".
על כשלי מתן אשראי הסביר בנק ישראל כך: "כשלי האשראי הללו נבעו ברובם מהעמדת אשראי לחברות החזקה (במבנה פירמידאלי) במינוף גבוה (כלומר עם חוב גדול) שהלך ועלה עם השנים, גם באמצעות גיוסים שביצעו החברות בשוק אגרות החוב. זאת, לצד הסתמכות על שווי החברות כבסיס להעמדת האשראי והסתמכות יתר על היכולת והניסיון הקודם של האיש שעמד בראש הקבוצה ("אפקט הילה")".
בבנק ישראל מסבירים כי גורמים אלו (אפקט הילה, מינוף גבוה) "תרמו להערכות אופטימיות של הבנקים, כמו גם של חברות הדירוג והגופים המוסדיים, לגבי כושר ההחזר של הלווים. כשלי האשראי נבעו גם מכישלון עסקי של החברות, שלא תמיד ניתן היה לחזות אותו בעת מתן האשראי.למעט במקרים בודדים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, אם כי הכלים של הפיקוח לבצע בדיקות שיאתרו מצבים כאלו הינם מוגבלים".
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- קודם היקר או קודם הקטן? שתי שיטות לחיסול הלוואות, איזו מתאימה לכם יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל מתייחס לטענה כי היה יחס שונה ללווים הגדולים
"בניגוד למה שמרבים לטעון, הנתונים אינם מראים שהיחס של הבנקים כלפי הלווים הגדולים יותר סלחני מאשר כלפי לווים צרכניים, ובשנים האחרונות אנו עדים למאמצים גדולים של הבנקים לקדם תהליכי הסדר ו"גביה רכה" דווקא מול הלקוחות הצרכניים".
"למרות הכשלים שהיו והסיכון לכשל אשר מטבעו קיים בכל אשראי חדש שניתן, חשוב לאפשר ולעודד את הבנקים להעמיד אשראים גם ללווים גדולים ולחברות עסקיות גדולות במשק, באופן זהיר, שכן לאלה תפקיד חשוב ביצירת הצמיחה הכלכלית ומקומות העבודה. חשוב גם להכיר בכך שפעילות כלכלית-עסקית מעצם טבעה כרוכה באי וודאות, ולכן המימון שלה כרוך בסיכון".
על פי בנק ישראל, הפסדי הבנקים טובים מזה של מדינות מפותחות אחרות: "בהסתכלות על סך תיק האשראי של הבנקים, הפסדי האשראי של קבוצות הלווים הללו לא היו בהיקף חריג בפרספקטיבה בינלאומית, ולמרות הכשלים איכות תיק האשראי של הבנקים בישראל טובה מזו של בנקים במרבית המדינות המפותחות בעולם. להפסדי האשראי יש משמעות ציבורית נרחבת, אולם הם לא סיכנו בשום שלב את יציבותה של המערכת הבנקאית".
- 12.משקיע שדוד 20/02/2017 17:53הגב לתגובה זוצריך לחקור את זה. ומי שכשל שיעמוד לדין ויחזיר את כל כספו כולל החותמים והמנהלים בבנקים
- 11.האשם תמיד 20/02/2017 08:52הגב לתגובה זומה שגרם זה אפקט ריכוזיות היתר בשוק-הגיבור של היה נותן כסף לדנקנר יכל לחפש
- 10.רן 19/02/2017 18:51הגב לתגובה זובנק ישראל פישל בענק. דלת מסתובבת של בכירי האוצר והממונה על הבנקים לחברות הביטוח והבנקים. תירוץ עלוב!
- 9.רן 19/02/2017 18:50הגב לתגובה זובנק ישראל פישל בענק. דלת מסתובבת של בכירי האוצר והממונה על הבנקים לחברות הביטוח והבנקים. תירוץ עלוב!
- 8.monka 19/02/2017 15:41הגב לתגובה זוכשהבנקים מפסידים זה אפקט ההילה, כשמרוויחים זה השג המנהלים ויש בונוסים. מספיק כבר למרוח אותנו, יש לקרוא לדין את האחראים.
- 7.אריק בר 19/02/2017 15:37הגב לתגובה זוהמושחתות שלכם .....
- 6.חילוט רכוש וכסף לכל הבכירים (ל"ת)מפלגת הלאמה 19/02/2017 14:49הגב לתגובה זו
- 5.גדי 19/02/2017 14:28הגב לתגובה זוכישלון של הבנקים. לא בודקים וסומכים על סמוך על סמוך ועל הפוך על הפוך...
- 4.x 19/02/2017 14:19הגב לתגובה זובזיון אחד גדול,איפה הפיקוח שמיליארדים של המשק יורדים לטמיון.
- 3.אורן 19/02/2017 13:56הגב לתגובה זובנק ישראל נרדם בשמירה ומגן על הפושעים שזרקו מיליארדים מכספי הציבור לקבוצה של רמאים עם חיוך מפחד פן יכתבו עליהם איזו כתבה. כולכם פושעים וצריכים ללכת הביתה לאלתר. כן גם המנהלים המצוינים של הבנקים שבכו על 2000000 שכר
- 2.איתי 19/02/2017 13:37הגב לתגובה זואתם אמורים לעצור את אפקט ההילה , ואתם אמורים לתת אשראי לכולם תחת מגבלות שוות ונכסים ראויים , אבל בסוף זה ייפול על הציבור והפנסיות או תעלו מיסים - אז למה אמור להפריע לכם במנוחה שלכם אתם לא תיפגעו !!!!! אני אפגע בפנסיה ועם ההרעה בעסקים שנפלו - לכם מותר לטעות אין צורך להתנצל
- 1.יוסף 19/02/2017 13:32הגב לתגובה זואתם בבנק אנשי מקצוע או שרלטנים ש"אפקט ההילה" משפיע עליכם
- אמת החיים 19/02/2017 16:40הגב לתגובה זומישהו במערכת קיבל 10% מכל ההלוואות הממונפות והלא בטוחות. זה ההסבר היחיד והנכון. אמת חיים.
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
החלב החדש של מחלבות גד עם רימילק, קרדיט: remilkמחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
מחלבות גד חוברת לרימילק ונכנסת לשוק תחליפי החלב, שומרי כשרות והרגישים ללקטוז
שוק תחליפי החלב בישראל, המגלגל 600 מיליון שקלים בשנה, מושך את השחקניות הגדולות, ולזירה שנשלטה עד כה על ידי תנובה ושטראוס מצטרפת שחקנים חדשה, מחלבות גד שהצטרפה אליו אחרונה ורוצה נתח מהזירה עם 3 מוצרים חדשים. 3 משקאות חלב: בריסטה, מושלם לקפה ובטעם וניל. כול המשקאות מבוססים על חלבון חלב מותסס, והם מתאימים לטבעונים, רגישים ללקטוז ולשומרי כשרות.
עם כניסתה של מחלבות גד לתחום באמצעות שותפות עם חברת רימילק (remilk) הישראלית, המפתחת חלבון חלב בטכנולוגיה של תסיסה מדויקת, השוק יעבור שינוי משמעותי. החברה החדשה, שבבעלות משותפת של מחלבו גד ורימילק, תתחיל לשווק כבר השבוע את "החלב החדש" בבתי קפה ומסעדות, ובתחילת ינואר 2026 המוצרים יגיעו גם לרשתות השיווק.
המהלך עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק הצומח שעד כה שלטו בו תנובה עם המותג אלטרנטיב ושטראוס שהשיקה לאחרונה את "קמפוס מיכאל" באחיהוד. כעת, עם כניסת שחקנית שלישית משמעותית, נוצרת תחרות שעשויה להוזיל מחירים ולשפר את מגוון המוצרים.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר עם תוקף ארוך והבטחה לקולינריה איכותית
"החלב החדש" מבוסס על חלבון חלב הזהה לזה שבחלב פרה, אך מופק ללא שימוש בבעלי חיים. החלבון פותח בהשקעה של כ־150 מיליון דולר, קיבל את אישור ה־FDA ואת אישור משרד הבריאות הישראלי, והוא מאפשר ייצור של מוצרים הזהים בטעמם ומרקמם לאלה המסורתיים. בניגוד למשקאות על בסיס סויה, שיבולת שועל או שקדים, כאן מדובר בטעם ונראות המזכירים לחלוטין מוצרי חלב רגילים.
