הפסד של 24 מיליון שקל לאקסלנז ביוסיינס ב-2016

חברת המכשור הרפואי רחוקה מרווחיות לאחר שההוצאות המו"פ עלו ל-14.11 מיליון שקל ב-2016 
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה אקסלנז

חברת אקסלנז ביוסיינס המפתחת ומשווקת מכשור רפואי לאבחון וניהול מחלות בדרכי העיכול והכבד, פרסמה היום (ד') את תוצאותיה הכספיות לשנת 2016. ההפסד הכולל ב-2016 הסתכם ב-24.4 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 28.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

עיקר הקיטון בהפסד הכולל נבע בעיקר מגידול ברווח הגולמי כתוצאה מגידול במכירות, קיטון בהוצאות המכירה והשיווק כתוצאה מצמצום בכח האדם ואחזקת חברת הבת בארה"ב וכן מקיטון בהוצאות המימון כתוצאה משערוך ההתחייבות לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית במשרד הכלכלה המושפעת בעיקר מעדכון תחזית המכירות. סך המזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לזמן קצר נכון לדצמבר 2016 הסתכמו בכ-19.6 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-4.4 מיליון שקל, גידול של כ-26% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות בשנת 2016 הסתכמו ב-16.1 מיליון שקל, גידול של כ-25.8% בהשוואה לאשתקד. הגידול במכירות  נובע בעיקר מגידול במכירות בארה"ב ותחילת מכירות לסין בשנת 2016.

חברת המכשור הרפואי רחוקה מרווחיות לאחר שההוצאות המו"פ ב-2016 עלו ל-14.11 מיליון שקל, אבל כן תולה תקוות גדולות לכיוון שוק של מאות מיליוני דולרים בשנה. בשיחה עם Bizportal מתייחס מנכ"ל החברה, רפי ורנר, להתפתחויות האחרונות בגזרת החברה.

אקסלנז ביוסיינס, שבשליטת מוריק ארקין, נסחרת בת"א לפי שווי של 164 מיליון שקל. החברה עוסקת בפיתוח מכשור לבדיקות נשימה כדי לאבחן מחלות בדרכי העיכול והכבד, ומוכרת את מכשירי ה-BreathID יחד עם ערכות חד פעמיות הנדרשות לצורך ביצוע הבדיקות. בנובמבר האחרון קיבלה אקסלנז את אישור רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לשיווק מוצר הדגל, ובתחילת פברואר הגיעה ההודעה על הסכם בלעדי בארה"ב. לצד ההודעה צורפה הערכה אופטימית להמשך לפיה ההכנסות ב-2017 יוכפלו בעקבות ההסכם לעומת השנה חולפת.

רפי, ספר לנו קצת על הטכנולוגיה מאחורי המכשור הרפואי?

"זוהי בדיקה דיאגנוסטית לזיהוי חיידק בקיבה בשם H. pylori, שנחשב לחיידק נפוץ יחסית כאשר רק בישראל 40% מהאנשים סוחבים אותו בקיבה. לאורך זמן החיידק גורם לאולקוס וכל מני הפרעות, והוא קשור גם ליצירת סרטן בקיבה. זהו תהליך ארוך שלא קורה מהיום למחר והרבה אנשים לא מרגישים בסימפטומים אבל מאד רצוי להיפטר מהחיידק בטווח הארוך, ולכן מי שמראה את הסימפטומים הכי קלים עליו לבצע את הבדיקה הזו. בארץ יש מודעות מלאה ועושים לא מעט בדיקות, במסגרת סל התרופות. בעולם יש כמה דרכים שונות לבדיקה. אחת מהן זו בדיקת הנשיפה אותה אנו מוכרים. דרך אחרת זו בדיקת צואה שלא ממש הכי נוחה לעשות. בדיקה נוספת, שנפוצה בארה"ב, זו בדיקת דם אך היא אינה מדויקת שכן מדובר בבדיקת נוגדנים. כלומר, גם אם נרפאת מהחיידק - הבדיקה עדיין תמצא את הנוגדנים. כיום, המגמה היא לעבור מבדיקת דם לזו הנעשית דרך הנשימה ובגלל זה פיתחנו את המערכת למעבדה. אחת משתי המעבדות הגדולות בארה"ב שעושה את הכי הרבה בדיקות היא זו שחתמנו איתה את ההסכם, לאבקורפ. מעבר לזה יש הרבה מעבדות פרטיות שגם להן אנו מציעים את המערכת. כמובן שמדובר בסדר גודל קטן יותר מזו של לאבקורפ שעושה 6 ספרות של בדיקות בשנה, לעומת רופא שעושה 150 בדיקות".

מאז 2013 המניה רשמה התרסקות של 80%, מאיפה זה הגיע?

"בשנת 2013 קיבלנו אישור ה-FDA למכשיר מרפאות רופאים. המניה הגיבה בזמנו בחדות ועלתה באופן דרסטי. ככל שחלף הזמן התברר לנו, ולשוק, שהשוק המרכזי בארה"ב הוא שוק המעבדות. 99% מהבדיקות נעשות בנשיפה אך מתוך זה 95% נעשים בשוק המעבדות. גם לנו וגם לשוק הסתבר ששוק ה'פוינט אוף קייר' זה לרדוף אחר כל רופא שבסופו של דבר עושה בין 100 ל-350 בדיקות בשנה והשוק שלנו זה שוק המעבדות. כמו כן לא הראנו עלייה מהותית במכירות. ניגשנו בניסוי קליני על מכשיר המעבדה וב-2015 קיבלנו הודעה מה-FDA שדרש מאיתנו לבצע מספר דברים שדחה את אישור המעבדה בשנה וחצי, וזה גם כן תרם לירידה בשער המניה של החברה. אלו פחות או יותר הסיבות לירידות שחוותה המניה ב-3 השנים האחרונות עד יוני-יולי של השנה שעברה. שוק ה'פוינט אוף קייר' הוא נחמד אבל לא יכול להקפיץ את החברה למקום אחר".

לאחר ההתרסקות המניה דישדשה מספר חודשים עד יוני האחרון, מה הטריגר למהלך העליות מאז?

"עיקר הקפיצה במניה במהלך השנה האחרונה, כנראה, נבע משתי סיבות עיקריות החל מחודש יוני של 2016 כשפרסמנו את תוצאות הניסוי במכשיר המעבדה. מתוך התוצאות קשה היה ל-FDA לא לתת אישור ואז החלה הקפיצה הראשונה, אחר כך ב-1 בנובמבר פורסם האישור עצמו ובשבוע שעבר ההסכם של לאבקורפ... הפוטנציאל עכשיו כבר לוקח את המכירות העתידיות, כולל שוק המעבדות בארה"ב. בנובמבר האחרון קיבלנו אישור FDA למערכת וכתבנו שהאסטרטגיה שלנו היא לנסות לחתום עם שחקנים מרכזיים בשוק, כך שההודעה בחמישי האחרון על ההסכם עם לאבקורפ למעשה מעידה שהצלחנו על במטרה. ההודעה אומרת שהאישור שקיבלנו מה-FDA מתורגם לכסף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הפן השני מגיע משוק הכבד. הודענו על 2 שיתופי פעולה עם חברות פארמה אמריקאיות כאשר הן עושות ניסוי קליני לנאש, ואנו נכנסים בניסוי כעוד כלי דיאגנוסטי באם התרופה עובדת. נושא התרופות לכבד שומני הוא די חם בארה"ב. אנו משתפים פעולה עם חברות בתחום, כמו גלקטין הנסחרת בנאסד"ק, וזה ממצב אותנו בפוזיציה טובה לחדירת שוק. התחום נמצא בעין המשקיעים ויכול להיות שזה גם היווה טריגר לקפיצת המניה".

נציין כי אקסלנז מפתחת בנוסף מוצר דומה תחת אותו רעיון ואותה טכנולוגיה. מדובר בדיאגנוסטיקה לתפקודי כבד שעדיין רחוקה מקבלת האישור לשיווק. החברה מנהלת מספר ניסויים קליניים אך עדיין לא החלה בניסוי לרישום. אם נעשה את האנלוגיה לניסוי בתרופות, החברה נמצאת בשלב 2 של הניסוי הקליני, שתוצאותיו ייקחו אותה להגשת הבקשה לאישור ה-FDA. מדובר בהליך שייקח עוד כמה שנים.

מתחרות שוק

בתחום ה-H. pylori לאקסלנז יש רק מתחרה אחת, אוצוקה היפנית (Otsuka). בשאר העולם יש תחרות לא קטנה מהרבה כיוונים ובישראל לחברה אין מתחרים. בתחום הכבד קשה להצביע על תחרות שכן אין דיאגנוסטיקות מאושרות למה שהחברה מודדת, והשוק עדיין לא קיים. באקסלנז מעריכים כי יש 10 חברות שמפתחות דיאגנוסטיקה לא פולשנית לכבד אך אף אחת מהן עדיין לא מאושרת ואף אחת לא מודדת מה שאקסלנז מודדת, כמו יכולת הכבד לפרק את החומר שניתן למטופל. "מצד אחד אין תחרות ומצד שני אין לנו גורם השוואה", אמר ורנר.

מה אבן הדרך הבאה מבחינתכם?

"חדירה עמוקה לשוק המעבדות. היום בארה"ב עושים סדר גודל של 6 מיליון בדיקות H.pylori בכל הטכנולוגיות. מתוכן פחות ממיליון נעשות בבדיקות נשימה אז בשוק הקיים אנו מעוניינים להגדיל את נתח השוק, כאשר יש לנו מתחרה אחת, החברה בת של אוצוקה היפנית. רק לנו ולהם יש את אישורי ה-FDA למכירה בארה"ב. כמובן שאנו מעוניינים לקחת מהם נתח שוק אך מעבר לזה השוק אמור לגדול כך שיהיו 4 מיליון בדיקות נשימה. בישראל עושים היום רק בדיקות נשימה, ובארה"ב מדובר בשוק יותר שמרני שמשתנה משנה לשנה".

"אז אבן הדרך הבאה שלנו זה לחנך את השוק אבל העבודה נעשית על ידי אחרים. האיגודים הרפואיים הודיעו כבר שבדיקת נשימה היא זו שצריכה להיות, וחלק מחברות הביטוח הפסיקו לתת שיפוי לבדיקות דרך הדם. המעבדה השנייה בגודלה בארה"ב, קווסט, הודיעה ללקוחות שלה שהיא לא עושה בדיקות דם, אז לא רחוק היום שבדיקות דם ייעלמו ובמקומן תבוא בדיקת הנשימה, כאשר שמנו לעצמנו את היעד לקחת את הנתח שוק כשזה יגיע. קשה לדעת מתי אבל בוודאי בשנים הקרובות".

האמצעים הנזילים שברשותכם יספיקו עד אז?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?