ביוליין רכשה את הזכויות במסגרת שיתוף הפעולה עם נוברטיס - המניה טסה 22%

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה ביוליין

ביוליין הדואלית (סימול: BLRX), חברה ביופרמצבטית הנמצאת בשלבי פיתוח קליניים, הודיעה בסוף השבוע על הסכם בלעדי עם BGN טכנולוגיות, (חברת מסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון), ועם הדסית, (החברה המקבילה של המרכז הרפואי הדסה) לרכישת זכויות הפיתוח של טיפול חדש לאי ספיקת כבד, כגון מחלת כבד סופני (ESLD) ולמצבים העלולים להביא לאי ספיקת כבד כדוגמת כבד שומני מודלק (NASH). הטיפול שייקרא BL-1220 הוא הפרויקט השני במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי של ביוליין אר. אקס. עם חברת נוברטיס (Novartis Pharma AG) לאיתור ולפיתוח תרופות פוטנציאליות חדשניות. 

ביוליין 0% מזנקת כעת בתל אביב ב-24% במחזור של 950 אלף שקל - פי 3 מהמחזור היומי הממוצע בחודש האחרון, וזאת לאחר שזינקה 26.7% בוול סטריט.

כזכור, בדצמבר 2014, התקשרו ביוליין ונוברטיס בשיתוף פעולה אסטרטגי רב שנתי לפיתוח ולמסחור של תרופות פוטנציאליות שמקורן בישראל. נוברטיס בוחנת במסגרת שיתוף הפעולה פרויקטים שיזוהו ויוצגו על ידי ביוליין לצורך פיתוח משותף ומסחור פוטנציאלי עתידי. כחלק מההסכם בזמנו השקיעה נוברטיס 10 מיליון דולר בביוליין.

ובחזרה ל-BL-1220, מדובר בתכשיר חדש הניתן בבליעה של סודיום אלגינט, שפותח על ידי פרופסור סמדר כהן מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, ועל ידי פרופסור ירון אילן, ראש מחלקה א' לרפואה פנימית במרכז הרפואי הדסה. תוצאות פרה-קליניות שהתקבלו במודלים של בעלי חיים לפגיעות בכבד מעידות ש-BL 1220 מגן על הכבד ומשקם את פעילותו. ניתן להשתמש בטכנולוגיה לצורך צמיחה מוחדשת של רקמת כבד תקינה הן בפגיעות כבד אקוטיות והן במצבים כרוניים.

כבד שומני מודלק (NASH) הוא החמרה של מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD), ובמקרים רבים הצטלקות הכבד הנובעת מהמחלה מלווה בשחמת. על פי הערכות, 2%-5% מאוכלוסיית העולם לוקים ב-NASH, ועל פי האגודה האמריקנית למחלות כבד, מתוך אותם אנשים שיפתחו NASH, 15-25% יתקדמו למחלת כבד סופנית (ESLD) או קרצינומה של הכבד תוך 10-20 שנים. נכון להיום, כשליש מהשתלות הכבד ומקרי קרצינומת הכבד נובעים מ-NASH, ועד 2020 המחלה צפויה להיות הסיבה המרכזית להשתלות. כיום אין טיפולים מאושרים על ידי ה-FDA ל-NAFLD או ל-NASH, כך שטיפולים פוטנציאליים ל- NASH מהווים צורך רפואי ללא מענה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא מתלהב 25/09/2016 15:23
    הגב לתגובה זו
    קופה מתרוקנת , גיוס בדרך - זהירות ! בינתים אין לחברה שום השג , רק אכילת כספי משקיעים .
  • 2.
    מנייה עם פוטנציאל עצום (ל"ת)
    ליטל 25/09/2016 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פער חיובי של 27 ולא 17 (ל"ת)
    ביוליין 25/09/2016 09:40
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.