קשה לומר שמישהו בשוק היה מופתע מהמהלך של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שבחרה בפעם ה-12 להותיר את הריבית על כנה, בשיעור של 0.1%. מעבר לכך, פלוג סימנה כי הריבית צפויה להשאר בשיעור אפסי עוד תקופה ממושכת: "הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב", והצפי הוא שהריבית תתחיל לעלות רק במהלך הרבעון השני של 2017.

טרם התגובות, נציין הכי שער ה-דולר רציף ממשיך להסחר ביציבות מול השקל, וללא שינוי מהותי, סביב רמה של 3.836 שקל לדולר.

תגובות הכלכלנים להחלטה, מציגות בחלקן הערכה כי המשק צפוי לעמוד בפני הרחבה מוניטארית נוספת, וכמו כן - תגובות לפיהן לבנק ישראל מתחילה להגמר התחמושת בה הוא יכול להשתמש:

גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות: "בהודעת הריבית עצמה אין הרבה חדש, אם כי ניכר כי בבנק ישראל מעודדים לאחרונה מההתפתחויות בסביבת המחירים: האינפלציה, בניכוי האנרגיה והפחתות המחירים היזומות של הממשלה, עומדת כבר על 0.9% בשנה האחרונה (עלייה מ-0.7% בחודש שעבר) והציפיות האינפלציוניות עלו בכל הטווחים ובאופן משמעותי.

"העדכון התקופתי של תחזית חטיבת המחקר לריבית בנק ישראל היה מהותי. אמנם לאור הפחתות הריבית באירופה ויפן ולאור מתווה מתון יותר של העלאות הריבית בארה"ב, עדכון זה היה צפוי. עם זאת, בשונה מבעבר, תחזיות בנק ישראל והתחזיות הנגזרות משוק ההון התכנסו, כאשר כעת גם בחטיבת המחקר של בנק ישראל לא רואים העלאת ריבית ב-2016 ורואים שתי העלאות ריבית בלבד ב-2017. גם אנו מעריכים כי העלאת הריבית הראשונה תתרחש בתחילת 2017 ותמשיך לעלות באופן מתון לאחר מכן".

• איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
• האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יונתן כץ, אסטרטג מאקרו בלידר שוקי הון: "החלטת הריבית הייתה צפויה, זאת על רקע העלייה בציפיות האינפלציה,  צמיחה "סבירה" סביב 2.5% ברבעון א', והמשך עלייה במחירי הדיור. בנק ישראל שמר על משפטי ה- forward guidance: לגבי המשך מדיניות מרחיבה לאורך זמן וסיכונים בהשגת האינפלציה. תחזית הצמיחה של יחידות המחקר עלתה ל- 2.8% מ- 2.7%. אך תחזית האינפלציה לשנת 2017 ירדה ל- 1.4% (מ- 1.6% לפני רבעון) ותחזית הריבית בסוף 2017 ל- 0.5% מ- 1.0%. 

"במידה והחולשה בשוק האבטלה תמשך ושיעור האבטלה ימשיך לטפס אין לפסול מהלך מוניטארי מרחיב נוסף, זאת במידה והלחץ לייסוף בשקל יימשך והאינפלציה תישאר נמוכה.   

• אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
• מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

מבית ההשקעות 'תמיר פישמן' נמסר: "נראה כי ריבית הבנק המרכזי תיוותר אפסית לעוד זמן ממושך וזאת לנוכח האינפלציה האפסית (ומטה...) שנותרה הרחק מתחת ליעד של בנק ישראל (1% - 3% בשנה) ולנוכח קצב הצמיחה המתון של המשק המושפע מההאטה בשווקים המתעוררים, יפן ומערב אירופה. גם אם תועלה השנה ריבית הפד' בארה"ב אנו מעריכים כי בנק ישראל יעדיף להמתין בהעלאת הריבית על השקל מתוך מטרה לפחת את השקל ולשפר את רווחיות הייצוא".

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי, בית ההשקעות הלמן-אלדובי מסר: "בנק ישראל ממשיך לתמוך במדיניות מוניטרית מרחיבה אך עם זאת הוא מבין כי יש לבחון את השפעותיה של ריבית שלילית על הכלכלה טרם ההחלטה לעשות צעד שכזה. נתוני שוק הדיור ממשיכים להצביע על ביקושים גבוהים והמחירים בסקטור זה מוסיפים לעלות, מה שתומך בהחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה.

"מנגד, הרחבות מוניטריות של בנקים מרכזיים בעולם כפי שראינו באירופה לדוגמא וייסוף השקל מול הדולר עשויים להחזיר את בנק ישראל לשקול צעדים מוניטריים מרחיבים בעתיד".

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר, ציין כי "בנק ישראל עומד מול שוקת שבורה, תופס את הראש ולא יודע מה לעשות. זה התחיל בנתוני צמיחה שאינם חזקים מספיק, המשיך בדפלציה שפשוט שמסרבת לעזוב, אבל לפחות בחודשים האחרונים בנק ישראל היה יכול לנשום לרווחה מדולר חזק שעוד הצליח לתמוך בכלכלה המקומית. אבל עכשיו גם הדולר תפס כיוון שלילי וכבר נראה שלבנק ישראל אין ברירה והוא חייב להגיב ולבצע פעולה מוניטרית מרחיבה.

"לצערו, גם הורדת הריבית לאפס לא באמת תשפיע. מחשבה על מהלך של הרחבה כמותית נראה אף יותר מורכב ומסוכן במשק כה קטן ועלול לא רק לנפח את בועת הנדל"ן אלא אפילו להביא להיווצרות בועות חדשות במשק המקומי. נראה שאם שער הדולר ירד לרמות של 3.6 שקלים לדולר, בנק ישראל יהיה חייב לפעול אך מרבית הסיכויים שזה יהיה מאוחר ומעט מידי". 

ליאוניד גולדין, סמנכ"ל ומנהל חדר המסחר של פריים ברוקר: "לבנק ישראל אין כיום כלים בכדי לספק חמצן למשק שיאיץ את הצמיחה. גם הכלי החשוב ביותר במחסנית – כלי הריבית מתגלה בתקופה הנוכחית כלא אפקטיבי. ההצהרה של בנק ישראל כי הריבית תישאר על כנה לפחות עד הרבעון השני של 2017 היא צעד מתבקש שמיישר קו עם הפחתת הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב בהמשך השנה ותואמת את הציפיות כי רק בשנת 2017 המחירים במשק יחזרו להתכנס ליעד היציבות של הממשלה – 1%-3%".