ציפראס לפרלמנט האירופי: "ב-5 השנים האחרונות יוון הייתה מעבדה ל'צעדי צנע' עבור אירופה - צריך למצוא פתרון הוגן"
יוון מתקרבת לפי התהום: אתמול הגיע שר האוצר היווני בידיים ריקות למפגש שרי האוצר והדבר גרר תגובות קשות מאוד מצד שרי האוצר שהגיעו למפגש. "אני בהחלט מתנגד ליציאת יוון מהגוש, אבל לא אוכל למנוע אותה אם יוון תמשיך שלא לבצע את שמצופה ממנה", כך אמר יו"ר הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר שהוסיף כי "כבר יש לנו תכנית מוכנה לפרטי פרטים לגבי יציאת יוון מהגוש, ונדאג גם לסוגיות ההומניטריות". לפני דקות אחדות סיים ראש ממשלת יוון לנאום בפני הפרלמנט האירופי. מדד הדאקס הגרמני שפתח בעליות של 0.5% אחרי יומיים של נפילות, עבר לירידות קלות. לסקירת המסחר באירופה - לחץ כאן. ציפראס דיבר על הצורך להגיע לפתרון הוגן, על כך שאירופה התייחסה ליוון כעל מעבדה לעניין צעדי צנע, ואף השתמש במילה 'טרור'. הוא חזר והוסיף כי מחיקת חובות ליוון זה דבר שצריך לשים על השולחן, כדי שהפתרון למדינתו יהווה 'אור בקצה המנהרה'. עם זאת, חלק נכבד מהנאום בוצע בטון מפויס, המדבר על החשיבות של האחדות ביבשת, ועל כך שהמשבר אינו 'יווני', אלא רק מתרחש ביוון, והוא משבר אירופי לכל דבר. Bizportal העביר דיווחים שוטפים, והנה עיקרי הנאום (בתרגום חופשי מאנגלית):
עיקרי נאומו של ציפראס: "אירופה ויוון נמצאות בקשיים, וישרדו ביחד את המשבר בנסיבות הנוכחיות. אנחנו מכבדים את הסיכונים שלקחה היבשת למעננו, ומעוניינים להגיע להסדר עם שכנינו. עלינו לוודא שהעזרה ליוון תעזור לנו להתאושש, אחרת לא נוכל לצאת מהמשבר הזה. עלינו להסתכל אחד לשני בעיניים ולמצוא פתרון". "עליי להיות ברור - ההצעה שלנו תוגש כדי להציל את יוון, ולא כדי לסחוט את כספי המיסים של אזרחי אירופה. הממשלה הקודמת הייתה אמורה לבצע רפורמות, אך אלו לא עזרו מספיק. הממשלה הזו קיימת בסף הכל 5 חודשים וחצי, וההצעות שלנו מבוססות על רפורמות שאנחנו מעוניינים לבצע, כאלו שהמשטר הקודם לא ביצע. היום אנחנו מגיעים עם מנדט ברור מהעם היווני, ואנחנו נחושים לא להתנגש עם אירופה, אלא לעבוד יחד, ולשנות את דרך החשיבה המשותפת. אירופה מוצאת את עצמה מול בהתנגשות מול יוון, אך זהו משבר של אירופה כולה, ולא רק של יוון. זהו קונפליקט שעלינו לפתור יחד. יש לנו היסטוריה משותפת, ואנחנו צריכים לשמור על אירופה מאוחדת. עלינו למצוא פשרה שתמנע משבר. אני מאמין שיחד נוכל לפתור את הקונפליקט הזה".
- 11.דוד איש 08/07/2015 14:03הגב לתגובה זוהפיתרון היחידי הנכון ליוון, אך גם לכל ארצות אירופה הוא לבטל את גוש היורו שהוא רק גוש מוניטארי, אך לא גוש פיסקאלי וכלכלי מאוחד. לכן היורו הורתו בחטא ובחוסר הבנתו וסיומו בפירוקו המלא. יציאת יוון מגוש היורו, יכולה להביא לפיתרון זמני של המשבר האירופי ובאשר ליוון, דווקא המעבר לדרכמה, לאחר קשיים ראשוניים לא פשוטים, סופו להביא גם ליוון רווחה וצמיחה. מבחינת שווקי העולם, רק סילוקה של יוון, יביא להפגת המתח, להכלת המשבר ולראשית צמיחה מחודשת. הדקס יזנק כמו קפיץ דרוך, מציע לכולם להיכנס כשהוא בשפל.
- 10.ראש פתוח 08/07/2015 13:25הגב לתגובה זולכל המתלהמים כאן בתגובות. ממשלת סיריזה לא מסרבת להחזיר חובות, אלה רוצה לבנות מנגנון שונה שיאפשר ליוון ליצר צמיחה. אם 90% מההלוואות שיוון קיבלה הלכו ישר להחזר חובות לבנקים אין מצב שהיא תתאושש כלכלית כי היא לא יכולה להשקיע בצמיחה, לא נשאר לה כסף לזה. את זה סיריזה אומרת מהיום שהיא עלתה לשלטון. הטרויקה והמדינות החזקות משום מה מתעקשות להמשיך במדיניות שכבר 5 שנים מוכיחה שהיא לא עובדת. אז מי כאן החמור???
- בא 08/07/2015 13:40הגב לתגובה זומאשימים את היהודים בכול דבר, לאנטישמים יש מחשבות ורגשות אוטומטיים שליליים כלפינו . אנטישמיות וגזענות זאת שחיתות .
- 9.בא 08/07/2015 13:16הגב לתגובה זוצודקים בכלכלה שלהם ,מה לעשות . מבחינת היוונים גרמני טוב זה גרמני עם צק ענק ,וגרמני רע זה גרמני שאומר שזאת רק הלוואה . מי הכריח אותם לקחת הלוואות , היו עושים הפרטה כואבת ,כמו בישראל , נכון ,כמו ביבי גיבור ישראל ,ולא היו מגיעים למצב היום .
- 8.א.א 08/07/2015 13:02הגב לתגובה זויחד נפתור את המשברלא אמר איך
- 7.מש 08/07/2015 12:27הגב לתגובה זוהעובד הגרמני לא חייב לעבוד קשה כדי לפרנס יוונים היוצאים לפנסיה בגיל 50
- 6.בא 08/07/2015 12:02הגב לתגובה זולתיספורת .
- 5.חכם חנוכה 08/07/2015 12:01הגב לתגובה זובמו ביבי, דיבורים ריקים מתוכן. שום צעד מעשי. עם של אוכלי חינם. ביי ביי יוון...
- 4.מיקאליס 08/07/2015 11:48הגב לתגובה זוסבור שחובות מומלץ להחזיר אבל זה לא חובה, ואולי הוא צודק ?
- חחחחחחחחחחחח נקרעתי מצחוק גדולללל (ל"ת)השפוי 08/07/2015 12:34הגב לתגובה זו
- בא 08/07/2015 12:03הגב לתגובה זוזה היה הולך הם לא היו גרמנים .
- 3.שמטוב 08/07/2015 11:47הגב לתגובה זוהיא גם פגיעה בהן מכיוון שארצות הגוש החזקות מוכנות רק לנצל את ארצות הגוש החלשות ואינן מוכנות לאפשר להן להתאושש בעת צרה
- בא 08/07/2015 12:05הגב לתגובה זורוצים להפריט כלום רק להמשיך לקבל את הצק מהגרמנים . ואתה תומך בהם .
- 2.דיבורים כמו חול ואין מה לאכול ממש שירת הברבור (ל"ת)בועז 08/07/2015 11:37הגב לתגובה זו
- 1.דוד איש 08/07/2015 11:23הגב לתגובה זואבל נראה לי שכל עוד שהוא רוצה להישאר בגוש היורו הוא משחק לידיהם של נושיו ומוביל יוון להתרסקות.
- שמטוב 08/07/2015 12:20הגב לתגובה זוזה כמו שתאמר שהלוואה בשוק האפור זו הדרך הנכונה להצלת העסק שלך. הדרישות הקודמות שנילוו להלוואות גרמו למיתון עמוק ביוון וירידה בכושר הייצור. ארצות אירופה החזקות לא לוות כסף כאשר חסר להן אלא מדפיסות כסף ומציגות זאת כצעד כלכלי נבון. לעומת זאת ארצות הגוש החלשות חייבות ללוות כסף בריבית ותוך דרישות של מדינות זרות שלא מבינות את הכלכלה המקומית. זה כמו שפקיד הבנק שלך ינהל לך את משק הבית תמורת הלוואה. מה מבין פקיד הבנק בצרכים שלך ובאילוצים שלך ?
- נדי 08/07/2015 17:28מה שגורם לכלכלה היוונית לקטון ולצנוח זה העובדה שהם מעולם לא קידמו תעשיה רצינית כלשהי, לא הייטק, לא מכונות, לא שירותים פיננסים, לא תעשיית רכב, לא תעשיית תרופות. כלום ושום דבר, הם תמיד הסתפקו ביצצור זיתים ואוזו, ותיירות בחודשי הקיץ. ועל זה לא בונים כלכלה מודרנית שצומחת, בטח שלא באירופה. אז לא ההלוואות הן שמקלקלות ליוונים, אלא הם עצמם. שינסו לחקות את ישראל אולי יצא להם מזה משהו
- בא 08/07/2015 12:08הגב לתגובה זופיטפוטים ונאומים עד שתגידו לי ללכת הביתה .
- א 09/07/2015 14:53היוונים טוענים, כנראה בצדק, שהצעדים שהאירופים כפו עליהם לא רק שלא שיפרו את מצבם הכלכלי אלא הרעו אותו. כל הצעירים ביוון מובטלים. המעבר מדרכמות ליורו הפך את יוון ממדינת תיירות זולה ואטרקטיבית ליקרה יותר והקטין את התיירות. מנגד, האירופים פוחדים שבעקבות יוון יעזבו מדינות אחרות וציפרס בונה על זה שהאירופים ישלמו תמורת זה שיוון תישאר
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה
