נהג בשכרות כשבדמו כמות אלכוהול כפולה מהמותר - איך נחלץ מעונש?
בדיקה באמצעות מכשיר ה"ינשוף" משמשת את המשטרה לצורך בדיקת כמות האלכוהול בדם של נהגים. למרות זאת בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז זיכה לאחרונה צעיר הואשם על ידי המשטרה כי נהג בגילופין. איך זה קרה?
מ', צעיר בשנות ה-20 לחייו, עוכב לחקירה באחד מלילות שישי ברחוב יורדי הסירה הסמוך לנמל תל-אביב על ידי ניידת משטרה. בדיקת ה"ינשוף" אותה עבר, העלתה כי בדמו כמות אלכוהול של 430 מיקרוגרם הגבוהה בהרבה מסף המינימום שמאפשר החוק - 290 מיקרוגרם.
בעקבות הבדיקה המפלילה, הוגש נגד הצעיר כתב אישום על נהיגה בשכרות על ידי יחידת תנועת ירקון של המשטרה. בדיון בבית משפט השלום לתעבורה ציין עו"ד עופר חורש, שייצג את הנאשם, כי השוטרים שעצרו את הגבר לא הוכיחו שהנאשם הוא שנהג ברכב ולכן "שכרות כשלעצמה אינה מהווה עבירה".
השוטרת לא ציינה את התאריך ואת השעה שבה בוצעה בדיקת הינשוף
כמו כן טען עו"ד חורש כי השוטרת, אשר רשמה את הדו"ח לצעיר, לא ציינה את התאריך ואת השעה שבה בוצעה בדיקת הינשוף, ולא חתמה על הדוחות. על כן לא ניתן על סמך הדוחות הללו להגיש נגד הצעיר כתב אישום.
- ינשוף 2: בקרוב בדיקות רוק לאיתור נהגים מסטולים
- רישום, כיול וליווי רציף של הנבדק: 14 דרכים להתמודד עם בדיקת ינשוף מפלילה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוטרים שהוזמנו לעדות הבהירו שהצעיר היה ברכב לבדו, אך לא היה לכל תימוכין בכתב בזמן ביצוע העברה לכאורה.
כתוצאה מדברים אלה, החליטה התובעת המשטרתית לחזור בה מהגשת התביעה, והשופט דן סעדון הורה על ביטול האישום נגד הצעיר.
עו"ד עופר חורש מבהיר שהדין הפלילי מסתפק בספק סביר אחד על מנת לבטל אישום, להבדיל מהדין האזרחי, בו נקבעים הדברים במבחן הסבירות הכולל.
שתיית אלכוהול מדכאת את מערכת העצבים המרכזית
שתיית אלכוהול מדכאת את מערכת העצבים המרכזית. כיוון שלא ניתן לבצע בדיקה ישירה, אלא במקרה של מוות, המשטרה מבצעת בדיקה של ריכוז האלכוהול בדם. כאשר שותים מרבית האלכוהול נשאר בקיבה וחלקו הקטן נספג למחזור הדם. כך מגיע האלכוהול שלא מפורק בכבד אל הריאות וזה הבסיס לבדיקת הינשוף שיש בו חיישן.
האוויר שנושפים החוצה מהריאות מכיל בתוכו חלקיקי אלכוהול. בין בדיקת דם לבדיקת נשיפה קיים הבדל מהותי.
- 6.ישראל 23/10/2014 11:31הגב לתגובה זוהרוב המוחלט של הדוחות כן עובר, ורוב הדוחות סופם שמי שעבר עבירה או משלם קנס או מועמד לדין אם מתוך מאות אלפי הדוחות שמוגשים יש כמה מאות, אולי, שלא מגיעים לידי מימוש זה עדיין מציב את אותם שוטרים במצב בו מעל 99 אחוז מהדוחות ממומשים, וגורמים הרתעה לשיכורים או סתם עברייני תנועה נראה אתכם כל החכמים מפעילים משהוא בלי טעיות להבדיל אלף אלפי הבדלות, אנו רואים איך הורים שוכחים ילדים במכונית, זהו טבע האדם לטעות מידי פעם, כנראה שאין דרך אחרת איך אני מת על כל אלה שלא עשו כלום בחיים שלהם חוף מלמתוח בקורת על אחרים ההוא לא יודע לכתוב וההוא לא יודע לקרוא ואם לא יודעים להזיז בורג קבוצה של דפוקים (לכל אותם דפרים שחושבים שהם טובים יותר מהשוטר הממוצע)
- 5.יעקב 22/10/2014 14:04הגב לתגובה זופעם צחקנו על זה שהשוטרים הולכים בזוגות כיוון שאחד יודע לקרוא ואחד יודע לכתוב. כנראה צריך לצרף שלילשי שיודע מה לכתוב ועוד אחד שבודק שאין טעויות כתיב ומולאו כל המשבצות בטופס. נהג שתוי הוא נהג שתוי ותרגילי ההתחכמות של עורכי הדין משאירים על הכביש רוצחים פוטנציאליים. לא יתכן ששכרות או שימוש בסמים בעת נהיגה יהווה בסיס להקלה בעונש. שכרות או שימוש בסמים בעת נהיגה חייבים לשלש את עונשי המינימום.
- 4.אנונימי 22/10/2014 13:18הגב לתגובה זואחרת הבן אדם (הנהג) מרשה לעצמו לשתות אלכוהול ליפני הנהיגה והוא לא יודע האם שתה יותר או פחות מהמותר. אם יקבעו שאסור ביכלל אלכוהול בדם אולי אז יותר נהגים לא ירשו לעצמם לשתות ליפני נהיגה. אבל אם אין משטרה שאוכפת את החוק אז לא כל כך משנה אם ביכלל יש חוק. לא מספיק שיש חוק. צריך גם משטרה שיודעת איך ואוכפת את החוק בפועל.
- עדי 22/10/2014 13:46הגב לתגובה זואני בן 60 ושותה משקה אלכוהולי אחד באירועים חברתיים. אחרי שעתיים שלוש, ואחרי קפה ועוגה אני עולה על הכביש צלול לחלוטין. מי אתה שתחליט בעבורי שמה שאני עושה אינו חוקי? שמעת פעם על מידתיות? הבעיה היא לא כוס משקה אחד. הבעיה היא שאנשים שותים 4-5-6-7-8-9 משקאות ויותר ועולים על הכביש וגם נוסעים שם כמו חיות, כשהם שיכורים לחלוטין.
- אנונימי 22/10/2014 19:59בשביל לעשות תאונת דרכים קטלנית. בשביל זה מספיק להיות קצת שיכור.
- אנונימי 22/10/2014 19:57הכנסת. מנין לך שאחרי כל הקפה והעוגות הדם שלך נקי מאלכוהול ואתה בשליטה מלאה על עצמך?? אני כששותה כוס יין אחת באירוע כבר מסתובב לי הראש, אבל לפי החוק הקיים כרגע, אני רשאי לצאת לנהיגה שתי שניות אחרי שגמרתי לשתות כוס יין אחת.
- 3.נקווה שבפעם הבאה הוא לא יועמד לדין על הריגה (ל"ת)שאול א. 22/10/2014 12:51הגב לתגובה זו
- 2.דוד 22/10/2014 11:56הגב לתגובה זו...ניצחון טכני לאזרח השיכור... המשטרה פישלה ולכן בטח השוטר/ת קיבלו נזיפה על זה. מצד שני, נסע בכביש שיכור שעלול היה להרוג אנשים בתאונת דרכים בגלל חוסר שליטה מספיק ברכב! מסוכן מאוד!
- 1.זועם 22/10/2014 11:08הגב לתגובה זומדינה מטומטמת. שוטרים אנאלפבתים אבל אין תמיהה כי המפקדים שלהם כל היום מתעסקים בניצב ומטרידים שוטרות . אחד כמוהו שנוהג בשכרות הייתי מחרים לו את האוטו ונותן לו ללכת ברגל הביתה. מפגרים ..........
- כנראה שהוא לא באמת נהג בשכרות, אלא ישב ברכב (ל"ת)אנונימי 22/10/2014 11:58הגב לתגובה זו
- דודו 22/10/2014 11:58הגב לתגובה זואחד שיודע לקרוא , אחד שיודע לכתוב , אחד שיודע להפעיל מכשיר מדידה, אחד שמפקח עליהם , אחד שמדווח למוקד ואחד שסתם בא כי משעמם לו . חוסר היעילות ורמתם של חלק מהשוטרים אכן פוגע בתפקודה . האזרח אינו חש ביטחון כלל ועיקר וזו בעיה חמורה שרק הולכם ומחמירה מיום ליום .
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.

העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון
הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד
זה אחד מאותם מקרים שבהם סכסוך גירושים נהפך גם לדיון עקרוני על צדק ושוויון בין בני זוג. בני זוג מחיפה, הורים לשלושה ילדים - אחד מהם בעל נכות מלאה - מצאו את עצמם בלב מאבק משפטי לא רק על מזונות ומדור, אלא על השאלה מי יישא בחובות הכבדים של העסק המשפחתי שקרס. האשה טענה כי החובות שנצברו על שם בעלה נעשו מאחורי גבה, תוך הסתרת מידע ומניפולציות כספיות; מנגד, הבעל טען כי מדובר בחובות שנוצרו במהלך ניהול העסק ששימש את שניהם, ולפיכך הם חובות משותפים. השופטת לירון זרבל קדשאי הכריעה בפסק דין ארוך ומפורט כי האחריות לחובות מוטלת על שני בני הזוג גם יחד. לדבריה, לא הוכח כי החובות נבעו מהתנהלות חריגה או מהברחת כספים, אלא מתוך ניסיונות לגיטימיים להמשיך ולהפעיל עסק שהיה "מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאִפשר את רמת החיים הגבוהה יחסית שהצדדים סיגלו לעצמם".
