תקדים בגלייקומיינדס: נושאי משרה שילמו לרשות ני"ע קנסות כבדים

גליקומיינדס פרסמה תשקיף ללא הערת "עסק חי". רשות ני"ע הגיעה להסדר אכיפה מנהלית עם נושאי משרה ורו"ח החברה
אבי שאולי | (1)

רשות ניירות ערך מגבירה את האכיפה המנהלית נגד נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות: השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום, עו"ד רוני טלמור וד"ר מאיר סוקולר אישרו לאחרונה הסדר אכיפה מנהלית בין רשות ניירות ערך לבין נושאי משרה בכירים בחברת גליקומיינדס (היום חברת מדיוי) ורואה החשבון החיצוני שלה, רו"ח אליעזר אבוג'יאני. ההסדר נחתם בהמשך להסדר אכיפה נפרד עם החברה אשר פורסם בחודש אפריל 2014. ד"ר אילנה מודעי, מנהלת האכיפה המנהלית, ועו"ד טל אמיר ממחלקת אכיפה מנהלית ייצגו את רשות ניירות ערך במו"מ לכריתת ההסדר. במסגרת ההסדר הוטלו על נושאי המשרה ורואה החשבון החיצוני בחברה עיצומים כספיים בהיקף שבין 75,000 שקל עד 200,000 שקל ועיצומים כספיים על תנאי בהיקפים דומים: על אבינועם דוקלר, מנכ"ל החברה בתקופה הרלבנטית להליך הוטל עיצום כספי בסך 200,000 שקל, ובנוסף עיצום כספי על תנאי באותו סכום, וכן הוטל עליו איסור לכהן כנושא משרה בגוף מפוקח למשך שנתיים. עופר שיינברג התפטר גם מתפקיד דח"צ במיי סייז על עופר שיינברג, סמנכ"ל החברה דאז וגם דח"צ בחברת מיי סייז, הוטל עיצום כספי בסך 125,000 שקל ועיצום כספי על תנאי באותו סכום וכן הוטל עליו איסור לכהן כנושא משרה בגוף מפוקח למשך שנה. על רו"ח אליעזר אבוג'יאני, רו"ח החיצוני בחברה הוטל עיצום כספי בסך 100,000 שקל ועיצום כספי על תנאי באותו סכום; על חנן גילוץ יו"ר דירקטוריון החברה בתקופה הרלבנטית הוטל עיצום כספי בסך 75,000 שקל, עיצום כספי על תנאי באותו סכום וכן איסור על תנאי מלכהן כנושא משרה בגוף מפוקח למשך חצי שנה, בתנאי שלא יבצע הפרות דומות במשך שנתיים. הבירור המנהלי בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של הרשות, והסדר האכיפה נחתם לאחר הגשת כתב טענות על ידי מחלקת אכיפה מנהלית ברשות ופתיחה בהליך אכיפה מנהלי. המשיבים הודו בהסדר בכל העובדות ובביצוע הפרות. היום חברת מדיוי תראפיוטיק העוסקת בפיתוח ויצור מוצרים דנטלים גליקומיינדס הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. החברה עסקה בתחום הביוטכנולוגיה בפיתוח בדיקות לאבחון מחלת הטרשת הנפוצה ומחלת הקרוהן. החברה נכשלה והפכה לשלד בורסאי. החל מחודש שעבר החברה נקראת מדיוי תראפיוטיק והיא עוסקת בפיתוח ויצור מוצרים דנטלים. ההסדר עוסק בשני אירועי הפרה של גליקומיינדס: האירוע האחד הוא פרסום תשקיף מדף ללא הכללת הערת "עסק חי", שעה שבבוקר פרסום התשקיף ידעו מנכ"ל החברה, סמנכ"ל החברה ורואה החשבון על כך שבדוחות השנתיים שהיו צפויים להתפרסם מספר ימים לאחר מכן תיכלל הערת "עסק חי". האירוע השני הוא הכללת פרטים מטעים ברשלנות על ידי החברה בשלושה מכתבים ששלחה לרשות לאחר שנדרשה להסביר את מחדליה הקשורים בפרסום התשקיף. בכך ביצעה החברה הפרה מנהלית נוספת של הטעיית רשות. נושאי המשרה היו מעורבים בניסוח המכתבים ולא וידאו כיאות את אמיתותם. החלטת ועדת האכיפה המנהלית הוועדה ציינה בהחלטתה כי הערת "עסק חי" או העדרה, היא ללא ספק פרט מהותי למשקיע. דוחות כספיים שאינם כוללים הערה כזו יוצרים מצג לפיו לחברה אמצעים המאפשרים לה להמשיך ולפעול למשך תקופה של 12 חודשים לפחות, וכי עניין זה נבחן הן בידי ההנהלה הן בידי רואה החשבון המבקר. ללא הערה כזו משדרים הדוחות הכספיים "עסקים כרגיל" בעוד שבחברה פנימה לא כך הם פני הדברים, ובמקרה שלפנינו מקורות המימון לפעילות החברה הלכו ואזלו, ולא היו צפויים להספיק אפילו לתקופה של שנה. יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "אנו רואים ברואה החשבון החיצוני שומר סף בכיר במקרה הנדון ולכן ראינו מקום ליחס גם לו אחריות להפרת הדיווח שעסקה בנושא שהוא בלב הביקורת החשבונאית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המבין 19/06/2014 17:35
    הגב לתגובה זו
    כל המכרים האילו צריכים לקבל במידת הצורך אצבע משולשת גדולה שילמדו שאפשר גם אחרת ולהוריד את הכפפות נגדם
בנקים
צילום: אילוסטרציה
סקירה

הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%

נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת 

מערכת ביזפורטל |

המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים. 



מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס 6.73%   צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?

בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%

חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח  -   לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח


שלב חדש במסחר בבורסה

היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL  (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.  

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו היום והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.