בעלי 3 מסעדות אסיתיות העלימו 40 מיליון שקל, כמה זמן יבלו בכלא?

ביהמ"ש אישר הסדר טיעון הכולל עונשים כבדים על דוד פרידמן, ובניו: פנחס, לירון ואלעד; המדינה טענה שהעלימו כ-40 מיליון שקל
אבי שאולי | (2)

המדינה ממשיכה להחמיר עם מעלימי הכנסות וביתר שאת: בית משפט שלום ת"א אישר היום הסדר טיעון במסגרתו הוטלו עונשים כבדים על דוד פרידמן, ושלושת בניו: פנחס, לירון ואלעד. הואשמו בכך שהעלימו ממס ההכנסה 39.9 מיליון שקל בדרכי מרמה ותחבולה.

העונשים שקיבלו הנאשמים: מאסר בפועל של 4 עד 21 חודשים וקנסות של מאות אלפי שקלים.

משפחת פרידמן הקימה והפעילה משנת 2001 שני עסקים: הראשון - "EDF" - עסק למכירת כרטיסי חיוג טלפוניים; השני - שלושה עסקים בשם "אסיאן פוד" - עסק למכירת מאכלים אסיאתיים. הפעילות נעשתה ברחוב לוינסקי בדרום ת"א בסמוך לתחנה המרכזית.

העסקים הופעלו בתקופות שונות במסגרת שלוש חנויות: הראשון פעל ברח' לוינסקי 73, מחודש אוקטובר 2001 ועד לשנת 2005; הסניף השני הוקם ברח' לוינסקי 87, ופעל משנת 2003 ועד לשנת 2005; והסניף השלישי פעל ברח' לוינסקי 108 משנת 2005 ועד לשנת 2007.

לטענת המדינה בשנים הרלוונטיות רכשו הנאשמים מלאי עסקי בסכום כולל של כ-39.9 מיליון שקל, אולם בספרי החשבונות נמנעו מלרשום תשלומים לספקים בהיקף של כ-33.2 מיליון שקל.

שילמו לבסוף לפקיד השומה 2.4 מיליון שקל

העבירות: השמטת הכנסה מתוך דו"ח, מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום ובאשמה המיוחסת להם, והורשעו בעבירות.

עו"ד רני שוורץ, שייצג את אחד הנאשמים, טען כי ניהול המשפט ושמיעת ההוכחות נועדו לחשוף את בית המשפט ליחס המפלה של גורמי האכיפה כלפי הנאשמים לעומת יחסם לספקי הסחורות. לטענתו נחשף פער עצום בין סכום ההכנסות שהושמטו הנקוב בכתב האישום - 33 מיליון שקל - לבין סכום ההשמטות בפועל שלא עלה על 1.6 מיליון שקל, כאשר בצירוף ריבית וקנסות הגיע הסכום ל-2.4 מיליון שקל, הוא הסכום ששילמו הנאשמים לפקיד השומה במסגרת הסדר החוב.

השופטת דניאלה שריזלי: "ראוי לגזור בעבירות אלה עונשים חמורים"

השופטת דניאלה שריזלי קבעה שהנאשמים עברו עבירות חמורות: "התנהלות עבריינית יזומה, מתוכננת, שגרתית וקבועה, אשר נמשכה תקופה ממושכת בת שש שנים כמכלול".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוב פעם פרידמן ובניו עבריינים? מה יהיה במדינה? (ל"ת)
    חשבתי אחרת 07/05/2014 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה עונשים כבדים?שווה להעלים!!אוי לנו שככה ניתבזינו..... (ל"ת)
    חיים 07/05/2014 14:17
    הגב לתגובה זו
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.