ענני דאגה: כלכלנים על הגורמים שיניעו את שוקי העולם בשבוע הקרוב
בסיומו של שבוע עמוס בנתונים חדשים ומפתיעים בכלכלה העולמית, כלכלני בתי ההשקעות מספקים את חוות דעתם לאירועים המרכזיים שמניעים את השווקים כעת. אספנו את עיקרי הדברים מהסקירות השבועיות של כלכלני פסגות, אקסלנס ומיטב דש.
אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות "הנתונים בארה"ב לא ישנו את מדיניות הפד'"
"כבר מזמן שלא היו לנו שני אינדיקאטורים משמעותיים שהפתיעו את הקונצנזוס באותו השבוע, בטח שלא לכיוונים מנוגדים ובטח ובטח שלא בעוצמות האלו", כותב גרינפלד. הכלכלן מדבר על נתוני הצמיחה בארה"ב שהראו עלייה של 0.1% בלבד של התמ"ג ברבעון הראשון, ומנגד זינוק של 288 אלף משרות חדשות בחודש אפריל וירידה של שיעור האבטלה לרמת 6.3%. גרינפלד מציין כי למרות שהנתונים היו שונים מאוד מצפי האנליסטים, השוק הגיב באדישות יחסית.
הסיבה הראשונה לאדישות הזו מה שהכלכלן הראשי של פסגות מכנה "אופציית הפוט של הפד'. במילים אחרות, על כל משקיע שמחליט לקנות מניות לאחר נתונים טובים יש משקיע שחושש שהנתונים הטובים יקדימו את הניתוק מאינפוזיית הנזילות של הפד'. למה סיבה זו פחות משמעותית? גם כי היא נכונה בעיקר למניות כאשר שוק האג"ח כבר מזמן התנתק מאינפוזיית ההרחבה הכמותית וגם כי מתישהו אופציית הפוט תפקע. לאורך זמן וברמת התשואות הנוכחית, הסיגנל החיובי של שיפור כלכלי חזק יותר מהסיגנל השלילי של סיום ההרחבה הכמותית".
הסיבה השניה שנותן גרינפלד לחוסר ההחלטיות של השווקים היא ש"אף אחד מהנתונים שהתפרסמו לאחרונה הוא לא חד משמעי. את החולשה של נתוני הצמיחה ניתן לייחס בקלות לחורף, כמו גם את הריבאונד בנתוני התעסוקה. לכן נראה כי סך הכל אף אחד מהנתונים לא מלמד על שינוי מגמה מובהק אלא על התאוששות בקצב דומה לזה שנרשם לפני החורף. בהיעדר שינוי משמעותי בכלכלה גם השווקים לא ממהרים לשנות כיוון".
- הכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים
- 0% מדד ביולי? "הפד ימשיך להעלות ריבית - ובצורה משמעותית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב דש לא בטוח ש-QE באירופה ישיג את המטרה
לאחר חודשיים של ספקולציות וציפיות לצעדים משמעותיים מצד הבנק המרכזי באירופה, השבוע יתכנסו בכירי ה-ECB לדון על המדיניות המוניטרית לחודש הקרוב. בסיום הועידה יכריז היו"ר דראגי (יום ה' בשעה 14:45) את החלטת הריבית ולאחריה יענה לשאלות עיתונאים. אבל השאלה שכבר עכשיו עולה היא האם הבנק המרכזי יכריז על התכנית להקלה כמותית בישיבה הנוכחית?
"בהקשר זה נציין שני נתונים כלכליים חשובים שהתפרסמו באירופה", כותב זבז'ינסקי. "קודם כל, האינפלציה באירופה נותרה נמוכה ברמה של 0.7%, מה שמשאיר על השולחן אופציית ההתערבות של ה-ECB. שנית, הסקר הרבעוני של האשראי הבנקאי באירופה גילה שחל גידול ניכר בביקוש לאשראי הן מצד המשקי בית והן מצד העסקים, אבל השינוי בביקוש לא גרם בינתיים לגידול באשראי בפועל אשר המשיך להתכווץ. מצב זה תומך בהתערבות של הבנק המרכזי כדי להניע מתן אשראי ע"י הבנקים".
"האם רכישות האג"ח בשוק ע"י הבנק המרכזי תסייע בהשגת המטרה? הניסיון של ארה"ב לא כל כך תומך בהנחה זו. הבנקים התחילו להגדיל משמעותית אשראי לעסקים רק לאחרונה, אחרי השיפור במצב הכלכלי וירידה באי הוודאות ולא עם תחילת ה-QE. עד אז הם שמרו עודפי הנזילות בהשקעות בטוחות", מציין הכלכלן.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
יניב חברון, כלכלן ראשי באקסלנס "עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות באוקראינה"
"התגובה של השווקים למתרחש באוקראינה עדיין סובלנית אבל היא עשויה להגמר מהר מאוד. ביום שישי אומנם המדדים סיימו בטריטוריה שלילית אבל את השבוע הם סיימו בעליות", מציין חברון בסקירתו השבועית.
הוא מסביר שאת תחושת אי הוודאות השוררת בשוק אפשר לראות בתשואות האג"ח בארה"ב " למרות שהפד ממשיך לצמצם את הרכישות ולמרות שנתוני המאקרו מעידים על המשך התאוששות שתאפשר העלאת ריבית ככל הנראה כבר ב-2015, תשואות האג"ח ששומרות על רמתן מהרבעון האחרון ואפילו מתחת. ההתלקחות באוקריאנה אומנם לא תוביל לקריסה של השווקים אבל בהחלט עשויה להוביל תיקון משמעותי במידה והמצב שם ידרדר. תחושת הבטן אומרת שהמשבר באיזור עוד עשוי להסתבך, היידים של המשקיעים חלשות יחסית בתקופה הנוכחית ולכן רצוי לנקוט במעט זהירות".
"ארה"ב ושאר מדינות ה-G7 מתקשות להציג חזית אחידה כנגד רוסיה מחשש לבומרנג. אומנם קנצלרית גרמניה ונשיא ארה"ב הצהירו בסוף השבוע כי הם מוכנים עם סנקציות נוספות בקנה, ספק כמה מהר הם יפעלו. רוסיה היא שחקן חשוב וענק בכלכלה הגלובלית ולכן כל פגיעה בכלכלת רוסיה תהיה בעלת השלכות גם על ארה"ב ואירופה. התקררות ביחסים של המערב עם רוסיה יובילו ככל הנראה לפגיעה מהותית בתוצר וברווחי החברות ואף עשויים לערער מעט את המערכות הפיננסיות", מסביר חברון.
- 7.החוזים העתידים אדומים חבל....... (ל"ת)יופיטר שוקי הון 05/05/2014 12:41הגב לתגובה זו
- 6.אפילו יוון חזרה לגייס בשווקים מיליארדים!!!!!! (ל"ת)יופיטר שוקי הון 05/05/2014 12:15הגב לתגובה זו
- 5.אין שום דאגה ! אירופה מתאוששת !!!! (ל"ת)יופיטר שוקיי הון 05/05/2014 12:13הגב לתגובה זו
- 4.אירופה נתאוששת ! אפילו יוון חזרה לגיס בשווקים מיליארדים (ל"ת)יופיטר שוקי הון 05/05/2014 12:10הגב לתגובה זו
- 3.בולשיט!ארצות הברית הנא העיקר! והיא צומחת! (ל"ת)יופייטר שוקי הון 05/05/2014 12:06הגב לתגובה זו
- 2.נראה עליות? שבוע שעברה ובתחילת שבוע היה על הפנים (ל"ת)יופיטר שוקי הון 05/05/2014 11:57הגב לתגובה זו
- 1.שבוע שעברה ותחילת השבוע היו רע מאוד מה יהיה בהמשך? (ל"ת)יופיטר שוקי הון 05/05/2014 11:51הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?