אמיר ברמלי: "התערבות רשות ני"ע בתחום הקרנות הקטנות - עניין מבורך"

ברמלי שמקדם בימים אלה הנפקת אג"ח של 'קרן קלע' בבורסה, אומר ל-Bizportal כי "הרשות בוחנת את פעילות הקרן בדרכים שונות, בגלוי ואף בסמוי - וזה בהחלט מבורך ומקדם את ההנפקה"
יוסי פינק | (13)

פרשת 'קרן אור' שהתפוצצה השבוע ושלחה משקיעים קטנים רבים לחפש את כספם היא כנראה הסיפור הגדול של השבוע האחרון בעולם ההשקעות המקומי. שוב זה המשקיעים הקטנים, שוב זו ההבטחה לריבית חלומית מובטחת מראש, ושוב אלה אותם משפטים מוכרים בסגנון - "איבדתי את כל מה שהיה לי".

חיפוש זריז ברשת האינטרנט מעלה ש'קרן אור' ממש לא לבד, יש עוד חברות רבות שמציעות ריבית חלומית מובטחת מראש וזאת בימים של סביבת ריבית אפסית. בעניין זה, Bizportal שוחח עם אמיר ברמלי, מנכ"ל ובעל השליטה בקבוצת רוביקון שמחזיקה ב'קרן קלע' שפועלת מאז 2007. הקרן מעניקה הלוואות לעסקים קטנים ע"י גיוס כסף ממשקיעים תחת הבטחת ריבית - ולא פחות מנמצאת כעת בתהליך של גיוס הון בבורסה בת"א. כלומר מתכוונת להכפיף עצמה לרגולציה המחמירה של רשות ני"ע.

"קודם כל אני בהחלט חושב שהתגייסות רשות ניירות ערך לבחינת פעולתן של קרנות ההשקעה הקטנות היא מבורכת, זה לטובת המשקיעים ואני חושב שהרשות צריכה לדאוג ולפקח החל מהמשקיע הראשון בקרן, ולא רק במקרה של קרן שגייסה מיותר מ-35 משקיעים", כך אומר היום ברמלי.

בעניין הבטחת הריבית, אומר ברמלי כי "צריך להבין שאין שום הבדל בעניין הזה ממנגנון של אג"ח שהוא כמובן מנגנון לגיטימי ומקובל. הבטחת תשואה זה דבר אסור ובעייתי, אבל להבטיח ריבית זה בסיס לכל התקשורת בנוגע להלוואה. הנקודה היא שכל משקיע, חייב לבחון לעומק את החברה בה הוא משקיע - לבדוק את החוסן הכלכלי, המודל העסקי, הבטחונות וכו'."

עוד אומר ברמלי כי "אני גם יודע שהרשות, כחלק מהליך ההנפקה של 'קרן קלע' מבצעת בדיקות גלויות וסמויות - וזה כמובן מבורך בעיניי. אנחנו עושים כעת את הפרה-רולינג לקראת ההנפקה וזה ומכוונים להליך ייחודי. קודם כל זו הנפקה של קרן ולא של חברה ודבר שני המטרה היא לאפשר גיוס מתמשך ולא נקודתי. אני חושב שגיוס במכה אחת זה דווקא הליך שלא פועל לטובת המשקיעים או החברה המגייסת כי החברה נאלצת לגייס כמה שהיא יכולה, גם אם היא לא צריכה כעת את הכסף - ובכל זאת תשלם ריבית בזמן שהכסף שוכב. במודל שאנחנו מכוונים אליו - הגיוס יהיה מתמשך ובהתאם לצרכי הקרן. זה פועל לטובת החברה ומשכך גם לטובת המשקיעים בה".

ברמלי מדגיש שוב ושוב במהלך השיחה את החשיבות של התערבות רשות ני"ע בתחום קרנות ההשקעה הקטנות אבל מבהיר כי לדעתו "על הרשות להקים גוף נוסף, קטן וגמיש יותר שתהיה לו את היכולת התפעולית והרגולטורית להסדיר את תחום ההשקעות הקטנות".

"מצד אחד, לא ייתכן שקרן שמגייסת עד 35 משקיעים בשנה תוכל לעשות מה שהיא רוצה ושלא יהיה כל מנגנון שמפקח עליה ומגן על משקיעיה. מצד שני לא הגיוני שקרן קטנה, שמעוניינת לגייס כמה עשרות מיליוני שקלים, תהיה מחויבת לפרסם תשקיף - וזה אומר רגולציה כבדה והוצאות כבדות. אנחנו בכל אופן ממשיכים כמתוכן לקראת הנפקה בחודשים הקרובים".

'קרן קלע' מתכוונת לגייס אג"ח בסכום של 300 מיליון שקלים. מוגל הפעילות של הקרן הוא מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים לתקופה קצרה מאוד של עד 3 ימים. מדובר בעסקים שאין ביכולתם לגייס את הביטחונות הדרושים לקבלת קו אשראי מהבנק.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    קרן קלע משיהו יכול להמליץ עליהם 0527124416 (ל"ת)
    האם קרן קלע אמנים 21/12/2014 23:44
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יהודה 14/06/2014 12:21
    הגב לתגובה זו
    משלמים את הריבית יותר טוב משעון שוויצרי. ברב המקרים משלמים לפני הזמן את הריבית. ומקבלים בונוסים כדוגמת מתנות יפות בחגים.ובכל סוף שנה עורכים כנס משקיעים,שלמעשה זאת מסיבה מפוארת.
  • 9.
    יודע 04/05/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    אין דבר כזה השלמת הון בבנקים לשלושה ימים. אף בנק לא עושה את זה. אז איפה מושקע הכסף באמת???
  • 8.
    הסקרן 04/05/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    מקרן אור ? אשמח לקבל תשובה רצינית לשאלה מאד רצינית.
  • בחיי לא בתחום 05/05/2014 17:19
    הגב לתגובה זו
    תשואה מובטחת המבוססת על השקעות בבורסה-זה מיידוף....
  • 7.
    הגולש 04/05/2014 03:14
    הגב לתגובה זו
    בפורום הבורסה של תפוז גם נשאלה האין בכך עברה והנציג מילא פיו מים ונעלם מהפורום
  • 6.
    מנוסה 03/05/2014 11:41
    הגב לתגובה זו
    בסוף הכל מתרכז לחוסן החברה איתה חותמים ומי עומד מאחורי. כל השאר כמעט לא רלוונטי
  • 5.
    משקיע זהיר 02/05/2014 18:50
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד אם הבטחונות שמעניק ברמלי ללקוחותיו עדיפים על אלו שהוא תוקף בדבריו.. ודי לחכימה ברמיזה.. הבעיה לא כשהבל טוב , אלא שיש האטה\נפילה בשווקים ואז נראה את התנהגות העדר... :(
  • 4.
    איפה אפשר לראות קורות חיים של המרואיין? (ל"ת)
    שואל 02/05/2014 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אולי הוא חושש שכולם ימשכו עכשיו את הכסף (ל"ת)
    אחד 02/05/2014 15:21
    הגב לתגובה זו
  • יהודה 14/06/2014 12:23
    הגב לתגובה זו
    כי ברב המקרים הכסף סגור לשנתיים.
  • 2.
    נבון מחדרה 02/05/2014 14:03
    הגב לתגובה זו
    גם קרן קלע מסוכנת לא פחות אז על מה מפרסים אותה מי קיבל שלמונים תפסיקו עם זה
  • 1.
    צופה 02/05/2014 12:13
    הגב לתגובה זו
    כל הצגה של מודעה באינטרנט לגולש בודד היא הצעת ניע. על הרשות לאכוף את החוק הקיים כנגד ה"קרנות" הללו.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.