אינסטלטור מחדרה העלים 55 אלף שקל - כמה זמן יישב בכלא?
אינסטלטורים נוטים שלא להנפיק חשבוניות עבור שירות ללקוחות שלהם וברשות המיסים הגבירו את האכיפה עליהם בשנים האחרונות. רוני מולדובן מחדרה, בעליהן של חברות בתחום האינסטלציה, ספג עונש כבד יחסית - נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של אי העברת ניכויים ואי הגשת דוחות.
השופט אביהו גופמן מבית משפט השלום בחדרה ציין בגזר הדין כי "אי הגשת דוחות שנתיים מהווה פגיעה ביסודות הדרושים לקיום מערכת מסים תקינה ושוויונית".
בית המשפט גזר על מולדובן בנוסף לחודשי המאסר בפועל גם 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 שקל. כמו-כן, על כל אחת מהחברות הוטל קנס בסך 15,000 שקל.
הנאשם לא הגיש דוח אישי והצהרת הון
מדור תביעות חיפה במחלקה פלילית של לשכה משפטית הגישה נגד מולדובן ונגד שתי חברות בבעלותו שני כתבי אישום:
הראשון - נגד מולדובן וחברת מ.גלרם שייחס להם עבירות של אי הגשת דוחות החברה לשנים 2004 ו-2005 וכן אי הגשת דוח אישי והצהרת הון של הנאשם.
השני נגד מולדובן וחברת טלגל-מרום בע"מ שייחס להם עבירות של אי העברת ניכויים בסכום של כ-55,000 שקל ואי הגשת דוחות החברה לשנים 2007 ו-2008.
"עונש מרתיע שיכלול מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח"
עד למועד גזר הדין הגיש מולדובן רק דוח אישי אחד. התובעת, עוה"ד לינדה אמנו, ציינה בטיעוניה לעונש כי "לנאשם הרשעות קודמות בגין עבירות דומות לפיכך יש להטיל עליו עונש מרתיע שיכלול מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח".
בית המשפט קיבל את עמדת התביעה והשמיע אמירות בדבר החומרה שיש לייחס לעבירות המס ופגיעתן בכלכלה, במשק ובכלל הציבור, תוך פגיעה בערך השוויון והנשיאה בנטל.
עוד הוסיף השופט גופמן "הנאשם סיגל לעצמו התנהגות עבריינית סדרתית של אי מילוי חובתו כלפי הקופה הציבורית... מדובר בנאשם החוזר ומבצע עבירות דומות וגם עונשי מאסר שהוטלו עליו בעבר, לא גרמו לכך שיפנים את חומרת התנהגותו וימנע מלחזור ולבצע את העבירות בהן הורשע".
- 8.מיקי לוי 25/02/2014 13:37הגב לתגובה זומדוע לא הולכים על קבלני אינסטלציה, או קבלני בניין בכלל? חסר טייקונים במדינה שמקצצים להם תספורות? 8 חודשים בפנים - נו באמת מישהו כאן שומע חדשות לאחרונה. פשוט חלמאות.
- 7.אדיר שלמה 23/02/2014 14:52הגב לתגובה זובאמת זו המלחמה בהון השחור?בתור מחאה חברתית ההיתי נותן לו שקל קנס.שיתחילו בארזים ולא באזובי הקיר..
- 6.יוסקה 23/02/2014 14:23הגב לתגובה זולא העבירו עשרות מליוני שקל ניכויים, שלא לדבר על תעלולים פיננסיים אחרים. הדירקטוריון ידע ושתק, רואי החשבון ראו ושתקו, ורשם העמותות נתן אישור כוזב של ניהול תקין - כולם צריכים להישפט על היותם שותפים לפשע!!!
- 5.דונלד דאק 23/02/2014 13:27הגב לתגובה זומי שגונב מליונים לא יושב בכלא מי שמעלים 55K יושב 8 חודשים.אחר כך לא מבינים מדוע האזרחים לא מאמינים במערכת המשפט.
- 4.העומש מגיע לשרברב, אבל איפה העונשים על ההעלמות הגדולות? (ל"ת)דן 23/02/2014 13:20הגב לתגובה זו
- 3.לא משנה 23/02/2014 13:08הגב לתגובה זוהשופט חכמולוג מעניין שהמדיה לא מגישה בזמן דוח ואו מעכבת האם גם יושבים 8 חודשים וקנס, השופט אוכל מאותה צלחת
- 2.וכמה פינטו ישב? (ל"ת)אזרח 23/02/2014 12:55הגב לתגובה זו
- 1.007 23/02/2014 11:59הגב לתגובה זולהכפיל פי חמש אוטומטית את סכום העבירה + מאסר
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
