אינסטלטור מחדרה העלים 55 אלף שקל - כמה זמן יישב בכלא?

רוני מולדבן הורשע באי העברת כספי ניכויים ואי הגשת דוחות; השופט אביהו גופמן: "פגיעה ביסודות לקיום מערכת מסים תקינה ושוויונית"
אבי שאולי | (8)

אינסטלטורים נוטים שלא להנפיק חשבוניות עבור שירות ללקוחות שלהם וברשות המיסים הגבירו את האכיפה עליהם בשנים האחרונות. רוני מולדובן מחדרה, בעליהן של חברות בתחום האינסטלציה, ספג עונש כבד יחסית - נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של אי העברת ניכויים ואי הגשת דוחות. השופט אביהו גופמן מבית משפט השלום בחדרה ציין בגזר הדין כי "אי הגשת דוחות שנתיים מהווה פגיעה ביסודות הדרושים לקיום מערכת מסים תקינה ושוויונית". בית המשפט גזר על מולדובן בנוסף לחודשי המאסר בפועל גם 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 שקל. כמו-כן, על כל אחת מהחברות הוטל קנס בסך 15,000 שקל. הנאשם לא הגיש דוח אישי והצהרת הון מדור תביעות חיפה במחלקה פלילית של לשכה משפטית הגישה נגד מולדובן ונגד שתי חברות בבעלותו שני כתבי אישום: הראשון - נגד מולדובן וחברת מ.גלרם שייחס להם עבירות של אי הגשת דוחות החברה לשנים 2004 ו-2005 וכן אי הגשת דוח אישי והצהרת הון של הנאשם. השני נגד מולדובן וחברת טלגל-מרום בע"מ שייחס להם עבירות של אי העברת ניכויים בסכום של כ-55,000 שקל ואי הגשת דוחות החברה לשנים 2007 ו-2008. "עונש מרתיע שיכלול מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח" עד למועד גזר הדין הגיש מולדובן רק דוח אישי אחד. התובעת, עוה"ד לינדה אמנו, ציינה בטיעוניה לעונש כי "לנאשם הרשעות קודמות בגין עבירות דומות לפיכך יש להטיל עליו עונש מרתיע שיכלול מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח". בית המשפט קיבל את עמדת התביעה והשמיע אמירות בדבר החומרה שיש לייחס לעבירות המס ופגיעתן בכלכלה, במשק ובכלל הציבור, תוך פגיעה בערך השוויון והנשיאה בנטל. עוד הוסיף השופט גופמן "הנאשם סיגל לעצמו התנהגות עבריינית סדרתית של אי מילוי חובתו כלפי הקופה הציבורית... מדובר בנאשם החוזר ומבצע עבירות דומות וגם עונשי מאסר שהוטלו עליו בעבר, לא גרמו לכך שיפנים את חומרת התנהגותו וימנע מלחזור ולבצע את העבירות בהן הורשע". ת.פ 717-02-09 מ-18.2.14

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מיקי לוי 25/02/2014 13:37
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא הולכים על קבלני אינסטלציה, או קבלני בניין בכלל? חסר טייקונים במדינה שמקצצים להם תספורות? 8 חודשים בפנים - נו באמת מישהו כאן שומע חדשות לאחרונה. פשוט חלמאות.
  • 7.
    אדיר שלמה 23/02/2014 14:52
    הגב לתגובה זו
    באמת זו המלחמה בהון השחור?בתור מחאה חברתית ההיתי נותן לו שקל קנס.שיתחילו בארזים ולא באזובי הקיר..
  • 6.
    יוסקה 23/02/2014 14:23
    הגב לתגובה זו
    לא העבירו עשרות מליוני שקל ניכויים, שלא לדבר על תעלולים פיננסיים אחרים. הדירקטוריון ידע ושתק, רואי החשבון ראו ושתקו, ורשם העמותות נתן אישור כוזב של ניהול תקין - כולם צריכים להישפט על היותם שותפים לפשע!!!
  • 5.
    דונלד דאק 23/02/2014 13:27
    הגב לתגובה זו
    מי שגונב מליונים לא יושב בכלא מי שמעלים 55K יושב 8 חודשים.אחר כך לא מבינים מדוע האזרחים לא מאמינים במערכת המשפט.
  • 4.
    העומש מגיע לשרברב, אבל איפה העונשים על ההעלמות הגדולות? (ל"ת)
    דן 23/02/2014 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא משנה 23/02/2014 13:08
    הגב לתגובה זו
    השופט חכמולוג מעניין שהמדיה לא מגישה בזמן דוח ואו מעכבת האם גם יושבים 8 חודשים וקנס, השופט אוכל מאותה צלחת
  • 2.
    וכמה פינטו ישב? (ל"ת)
    אזרח 23/02/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    007 23/02/2014 11:59
    הגב לתגובה זו
    להכפיל פי חמש אוטומטית את סכום העבירה + מאסר
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

למה האח שנשאר במושב ישלם לאחיו 200 אלף שקל?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הכריע סוף סוף בסכסוך משפחתי מר ומתוקשר בין שבעה אחים על הזכויות במשק חקלאי במושב בדרום. אחרי שנים של הליכים ודיונים, השופט בן שלו פסק שהאח ד', שנותר לגור ולעבוד במושב, הוא זה שמוכן ומסוגל להחזיק במשק ולקיימו - אך יהיה עליו לשלם 200 אלף שקל לאחיו א', שעזב לפני עשרות שנים. מדובר במאבק משפחתי טעון, שבו הוטחו האשמות על קנוניה, סחיטה כלכלית ואף משפט שלמה משפחתי

עוזי גרסטמן |


לפני יותר משני עשורים, כשהאם המנוחה עוד היתה בחיים, היא חתמה על הצהרה באגודת המושב, שבה ביקשה להכיר באחד מבניה - ד' - כבן ממשיך. עם זאת, ההליך לא הושלם אז, והסוגיה נותרה פתוחה. רק לאחר פטירת האם, חזרו הילדים להתכתש ביניהם בבית המשפט סביב מי יהיה זה שיקבל את הזכויות במשק המשפחתי. מה שנראה היה בתחילה כעניין טכני נהפך עם הזמן למאבק טעון בין האח שנותר במושב ועסק בחקלאות, לבין האח שעבר לגור בעיר, מכר בעבר משק אחר שהיה לו וניהל את מאבקו בעיקר בשמו של בנו, ב'.

האח א', שבנו וכלתו מתגוררים כיום באחד ממבני המשק, ואף נתבעו לסלק ידם ממנו, דרש שבית המשפט יכיר בו כזכאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כמי שמחזיק בזכויות בנחלה. מנגד, יתר האחים, כולל ד', הציגו מנגנון פנימי מוסכם שלפיו ד' רכש מהם את חלקם תמורת 200 אלף שקל לכל אחד - הצעה שא' לא הצליח להשוות, ונחל כישלון בגיוס מימון מתאים.

בית המשפט לא התעלם מהעבר החקלאי של שני האחים, אך ציין כי בניגוד לד', שאכן מתגורר במושב ומעוניין לעבד את המשק, א' פרש זה מכבר מעבודה חקלאית, התגורר בעיר במשך שנים ועבד במרכול. מעבר לכך, השופט התרשם כי עיקר מטרתו היתה להבטיח מקום מגורים לבנו ב' ולכלתו ג', שמתגוררים כיום במבנה בלתי חוקי בתוך שטח המשק, ולא לקיים בפועל משק חקלאי פעיל.


ד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל


עוד נקבע כי גם אם הסכם המשבצת מול רמ"י לא דורש במפורש תשלום לאחים האחרים, הרי שבני המשפחה היו רשאים לקבוע מנגנון פנימי מוסכם שכולל פיצוי כזה. כל האחים, כולל א', נטלו חלק בהתמחרות פנימית, והגישו הצעות כספיות זהות, אלא שד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל. השופט בן שלו דחה את טענותיו של א' בדבר קנוניה משפחתית והבהיר: "הטענה המשתמעת לפיה ככל שלא ניתן יהא לבחון את האפשרות לאזן את האינטרסים של בני המשפחה באמצעות תשלום כספי, תגבר עד מאוד הנטייה להתדיין... תחת הגעה להסכמות פנים משפחתיות".

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

למה האח שנשאר במושב ישלם לאחיו 200 אלף שקל?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הכריע סוף סוף בסכסוך משפחתי מר ומתוקשר בין שבעה אחים על הזכויות במשק חקלאי במושב בדרום. אחרי שנים של הליכים ודיונים, השופט בן שלו פסק שהאח ד', שנותר לגור ולעבוד במושב, הוא זה שמוכן ומסוגל להחזיק במשק ולקיימו - אך יהיה עליו לשלם 200 אלף שקל לאחיו א', שעזב לפני עשרות שנים. מדובר במאבק משפחתי טעון, שבו הוטחו האשמות על קנוניה, סחיטה כלכלית ואף משפט שלמה משפחתי

עוזי גרסטמן |


לפני יותר משני עשורים, כשהאם המנוחה עוד היתה בחיים, היא חתמה על הצהרה באגודת המושב, שבה ביקשה להכיר באחד מבניה - ד' - כבן ממשיך. עם זאת, ההליך לא הושלם אז, והסוגיה נותרה פתוחה. רק לאחר פטירת האם, חזרו הילדים להתכתש ביניהם בבית המשפט סביב מי יהיה זה שיקבל את הזכויות במשק המשפחתי. מה שנראה היה בתחילה כעניין טכני נהפך עם הזמן למאבק טעון בין האח שנותר במושב ועסק בחקלאות, לבין האח שעבר לגור בעיר, מכר בעבר משק אחר שהיה לו וניהל את מאבקו בעיקר בשמו של בנו, ב'.

האח א', שבנו וכלתו מתגוררים כיום באחד ממבני המשק, ואף נתבעו לסלק ידם ממנו, דרש שבית המשפט יכיר בו כזכאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כמי שמחזיק בזכויות בנחלה. מנגד, יתר האחים, כולל ד', הציגו מנגנון פנימי מוסכם שלפיו ד' רכש מהם את חלקם תמורת 200 אלף שקל לכל אחד - הצעה שא' לא הצליח להשוות, ונחל כישלון בגיוס מימון מתאים.

בית המשפט לא התעלם מהעבר החקלאי של שני האחים, אך ציין כי בניגוד לד', שאכן מתגורר במושב ומעוניין לעבד את המשק, א' פרש זה מכבר מעבודה חקלאית, התגורר בעיר במשך שנים ועבד במרכול. מעבר לכך, השופט התרשם כי עיקר מטרתו היתה להבטיח מקום מגורים לבנו ב' ולכלתו ג', שמתגוררים כיום במבנה בלתי חוקי בתוך שטח המשק, ולא לקיים בפועל משק חקלאי פעיל.


ד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל


עוד נקבע כי גם אם הסכם המשבצת מול רמ"י לא דורש במפורש תשלום לאחים האחרים, הרי שבני המשפחה היו רשאים לקבוע מנגנון פנימי מוסכם שכולל פיצוי כזה. כל האחים, כולל א', נטלו חלק בהתמחרות פנימית, והגישו הצעות כספיות זהות, אלא שד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל. השופט בן שלו דחה את טענותיו של א' בדבר קנוניה משפחתית והבהיר: "הטענה המשתמעת לפיה ככל שלא ניתן יהא לבחון את האפשרות לאזן את האינטרסים של בני המשפחה באמצעות תשלום כספי, תגבר עד מאוד הנטייה להתדיין... תחת הגעה להסכמות פנים משפחתיות".