מנהל השקעות: "המשק האמריקני מיצה את עצמו, המשקיעים חוזרים לאירופה"
השנה עוד מעט מסתיימת ומנהלי השקעות בארץ ובעולם מכינים את התיקים לשנה החדשה. בעוד שאף אחד לא בונה על עליות כמו שראינו השנה בארה"ב או ביפן, מספר רב של מנהלי כספים מחפשים את השוק שיזנק הכי גבוה ב-2014.
בעוד שבארה"ב מכין הפד' את הצמצום ברכישות האג"ח, מה שעשוי להכביד על השוק בתקופה הקרובה, בורסות אירופה שלא רשמו עליות מרשימות כל כך בשנה האחרונה עשויות להיות אלו שיפרצו. תוסיפו לזה את ההערכות שאירופה כבר נמצאת על מסלול היציאה מהמיתון הארוך, ואפשר לראות למה מנהלי קרנות רבים בוחרים להגדיל חשיפה לשוק האירופי. תפסנו את צחי ליבוביץ , מנהל ההשקעות הראשי באימפקט מקבוצת בנק איגוד, לשיחה על הבחירות שלו לשנה הקרובה.
אחרי שנה חזקה בארה"ב אנחנו רואים יותר ויותר מנהלי כספים מקטינים חשיפה בארה"ב ומגדילים חשיפה למניות אירופיות. זה קורה גם אצלכם?
"אני בהחלט ער לטרנד הזה של המלצות לכיוון אירופה, וזה קורה גם בארץ", אומר ליבוביץ. "יש יותר ויותר תעודות סל על אירופה, על מדד הדאקס ועל מדדים נוספים. אפשר להסביר את זה בשינוי בטעמים, גם בשווקים המתעוררים היתה תקופה קשה ועכשיו יותר טוב. מטבע הדברים הדברים המשק האמריקני מיצה את עצמו והמשקיעים חוזרים לאירופה".
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליבוביץ מוסיף שהפוטנציאל לתשואות גבוה יותר, אבל גם הסיכון גבוה יותר באירופה. "אני מרגיש נוח יותר להשקיע דווקא בארה"ב, אבל אם באירופה אז בעיקר בגרמניה" הוא אומר. "גרמניה היא השוק הכי גדול, וזה השוק שמחזיק את אירופה. מי שרוצה חשיפה לאירופה ורוצה יציבות אז גרמניה היא הדרך בשבילו. מי שמעוניין בקצת יותר סיכון השווקים מסביב כמו מזרח אירופה, או פורטוגל שמציגה התאוששות יפה, יכולים להביא לתשואות לא רעות. אבל חשוב לזכור ששתיים שלושה כותרות, והשוק הזה מונע ע"י כותרות, השוק הזה יכול להתהפך".
ומה לגבי המלצות ספציפיות?
"זה קצת יותר מסובך, אם אנחנו הולכים על גרמניה, התעשייה שם ממשיכה להציג סימני חוזק הייתי הולך על יצרניות גדולות כמו ב.מ.וו (סימול: BMW), ופולקסווגן (סימול: VOW). גם מערכת הפיננסים נראית טוב, במיוחד הבנקים הגדולים כמו HSBC (סימול בלונדון: HSBA) וקרדיט סוויס (סימול בציריך: CSGN). מאותה סיבה גם מגזר הביטוח אטרקטיבי, כי הוא מושפע מאוד משוק ההון".
ואם אנחנו בכל זאת מחליטים להישאר בארה"ב, מה אתה חושב תהיה ההשפעה של צמצום ב-QE על שוק המניות? נראה לך שנראה צמצום כלשהו כבר בשבוע הבא?
"קשה לדעת", אומר ליבוביץ. "עד עכשיו ההערכות דיברו על צמצום היקף הרכישות בחודש מרץ 2014, וקשה לי לראות את זה קורה בשבוע הבא. הנתונים הטובים בשבועיים האחרונים הגדילו את הסיכוי לצמצום, אבל עדיין אני מעריך שזה לא יקרה לפני סוף הרבעון הראשון ב-2014".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לפי ליבוביץ, כשצמצום הרכישות יתחיל נראה עוד עלייה בתשואות האג"חים הארוכים - "התשואות עלו השנה מ-1.5% ל2.8%, וזה רק בגלל הציפיה לסיום ההרחבה המוניטרית. ברגע שהצמצום יתחיל התשואות יעלו עוד יותר, אולי לאזור 3.3%, וזה יגרום לירידה בשוק המניות כי פתאום יהיו אלטרנטיבות בשוק להשקעות מסוכנות".
אבל ליבוביץ מסייג ואומר ש"צריך לזכור שהצמצום מגיע כי מצב הכלכלה טוב. זה צריך לבוא לידי ביטוי בדוחות של החברות מה שבסופו של דבר יחזיר מומנטום חיובי לשוק המניות. אם תהיה תמיכה מנתוני מאקרו טובים במהלך התהליך הזה של צמצום ה-QE זה יתמוך עוד יותר בנתוני החברות והצמיחה בשוק המניות תמשך".
כמובן שהחיפוש אחר תשואות לא מסתיים בארה"ב ובאירופה. שאלנו את ליבוביץ מה דעתו על שווקים אחרים ומה צריכה להיות מידת החשיפה אליהם. "בשווקים מתעוררים הכיוון נשלט ע"י השוק הסיני, שהוא הדומיננטי ביותר, בעל אחוזי הצמיחה הגבוהים ופוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר. קצב הצמיחה בסין יקבע את הכיוון לשווקים המתעוררים", מסביר ליבוביץ.
"החשיפה שלנו לשווקים מתעוררים נמוכה. החשיפה לשוק האמריקני מספיקה מבחינת חשיפה לחו"ל, קיבלנו השנה אחלה תשואות הנאסד"ק עלה 30%. שאלת השאלות היא האם זה ימשך גם בשנה הבאה. כרגע אנחנו עדיין בסביבת ריבית נמוכה כך שעדיין אין אלטרנטיבות, ולכן כנראה שנראה מימוש במהלך הרבעון הראשון של השנה בהשפעת הצמצום בהרחבה המוניטרית, אבל אני צופה שהעליות יחזרו בהמשך השנה".
כתבות נוספות בנושא:
סטין ג'קובסון:
- 1.לא הבנתי 13/12/2013 16:42הגב לתגובה זותחחליטו כבר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
