בהתאם לצפי: פלוג הותירה את ריבית חודש דצמבר על 1% - ללא שינוי

בהתאם לתחזיות המוקדמות, הוועדה המוניטרית בראשותה של קרנית פלוג הותירה את הריבית ללא שינוי, למרות ההאטה בצמיחה ב-Q3

ידידיה אפק | 25/11/2013 17:30 (3)

נושאים בכתבה קרנית פלוג ריבית

בהתאם לתחזיות, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום להשאיר את ריבית חודש דצמבר על כנה, בשיעור של 1%. הועדה בראשותה של הנגידה הטריה קרנית פלוג הורידה את הריבית לשיעור זה בהחלטה של חודש ספטמבר.

בהודעת הריבית לחודש הקרוב הסבירה הוועדה המוניטרית שההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי התקבלה למרות ירידה בקצה הצמיחה ברבעון השלישי, אז נרשמה האטה לשיעור של 2.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, "אינדיקטורים ראשוניים לרביע הרביעי מצביעים על התאוששות מסוימת", כלשון ההודעה. בהודעה מסבירים עוד כי ברבעון החולף נמשכה הירידה בשיעור האבטלה ועליית שיעור התעסוקה.

בבנק ישראל מציינים עוד כי סביבת האינפלציה נותרה נמוכה למרות העלייה הלא צפויה במדד חודש אוקטובר. תחזיות הבנק מדברות על ירידה בציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה.

בהודעת הוועדה המוניטרית ציינו בנוסף כי המדיניות המוניטרית בשווקי ארה"ב ובמדינות ה-OECD נשארה מרחיבה מאוד, למרות השיפור בשוק העבודה בארה"ב.

לגבי שוק הנדל"ן החם בארץ, בבנק ישראל מציינים כי "נמשכת העלייה במחירי הדיור לצד קצב מהיר של נטילת משכנתאות. הנחיות המפקח על הבנקים, המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה במשכנתאות, צפויות להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית".

תגובות להחלטת הריבית - "השפעת הרודת הריבית הולכת ומתמעטת"

אילן ארצי , מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הלמן אלדובי, אמר בתגובה להחלטת הריבית כי "למרות מדד המחירים האחרון שהפתיע כלפי מעלה, סביבת האינפלציה במשק עדיין מתונה, ביחוד אם מנטרלים את סעיף הדיור. השקל אומנם נחלש בכ- 1% מול הדולר מאז החלטת הריבית הקודמת, אך עדיין מוקדם מלקבוע כי מדובר בשינוי מגמה ולכן אנחנו מאמינים שהסיכוי לשינוי בריבית הוא עדיין כלפי מטה. כמו כן, אנחנו מעריכים כי ההשפעה של הורדת הריבית על המשק הולכת ומתמעטת, וכי על הממשלה לפעול בדרכים נוספת מלבד המדיניות המוניטארית בכדי להתמודד עם ההאטה במשק והעלייה הצפויה במספר המובטלים".

גם רו"ח אהוד רצאבי , נשיא להב, הגיב ואמר "המדיניות המוניטרית מיצתה את עצמה לתקופה הקרובה, ולכן זה הזמן להתערבות פיסקאלית של הממשלה. כדי לעודד את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ולבנות להם כרית ביטחון בשעה זו, על הממשלה לשקול הורדת מיסוי לחברות קטנות ובינוניות, וכן להפחית את המיסוי הישיר למעמד הביניים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רצאבי סבור כי "בתנאים הנוכחיים, בנק ישראל יתקשה לנקוט באמצעים מוניטריים נוספים על מנת להחליש את שער השקל". לדבריו, "בשלב זה הורדת ריבית לא תוביל לשינוי משמעותי בשער החליפין וגם לא תתרום משמעותית לצמיחה. לכן, אם הממשלה רוצה לעודד את הסקטור העסקי, עליה לשקול צעדים אחרים כגון הורדת מסים".

שמואל בן אריה , מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי, אמר בתגובה להחלטת בנק ישראל כי "החלטת הריבית הייתה צפויה. החודש היינו עדים לאחת התופעות הנדירות בעולם הכלכלה: מצד אחד מדד המחירים עולה וגורם לאינפלציה להרים ראש, ומנגד נתוני צמיחה נמוכים אשר מצביעים על התחלה של האטה. הפעם האחרונה שהתקיים אירוע משולב כזה לאורך זמן במדינה מערבית היה בשנות השבעים בארה"ב כתוצאה מעלייה בחומרי הגלם ובעיקר מחירי הדלקים".

"מצב שכזה הינו רע ביותר לאזרחי המדינה שכן כוח הקניה שלהם יורד ובמקביל פוטנציאל המשכורת לגדול כתוצאה מצמיחה במשק נמוך. בנוסף, גל הפיטורים המתמשך מוסיף עוד יותר למצבו העגום של כיס האזרח. הריבית הנמוכה, אשר מעודדת את הציבור לצרוך, אל מול פרמטר אקסוגני אשר יכולת ההשפעה עליו נמוכה (שער השקל-דולר), משפיעים באופן שלילי על הצמיחה במשק. עם זאת, צריך לזכור שמצב זה מתקיים רק כחודש וכולי תקווה שיחלוף במהרה ולא ישתרש".

"האוויר הרותח מזירת הדיור מקשים לבצע מהלך מיידי"

יניב פגוט, האסטרטג הראשי בקבוצת איילון, מסר שזוהי "החלטת ריבית צפויה של בנק ישראל נוכח הסיטואציה הלא אופטימלית בו הוא מצוי. מחד על רקע נתוני הצמיחה המקרטעים והשקל החזק יתכן כי מוטב היה לבנק המרכזי המקומי לקדם פני האטה ולהפחית את הריבית במשק פעם נוספת ומאידך האוויר הרותח מזירת מחירי הדיור והשיתוק הממשלתי בתחום מקשים עליו לבצע מהלך מיידי לעידוד הצמיחה המקומית ולפיכך כל שנותר לבנק המרכזי הוא להמתין ולעקוב אחר הנתונים.

על אף המדד הגבוה לחודש אוקטובר אנו סבורים כי האיום האינפלציוני אינו חלק ממאזן הסיכונים עימו יידרש להתמודד הבנק המרכזי בשנת 2014 והבנק יידרש להשקיע את מירב משאביו הניהוליים בהחלשת השקל ועידוד הצמיחה המקומית. בשוק ההון קיימת צפייה להפחתת ריבית נוספת של רבע אחוז בהסתברות של 80% בחודשים הקרובים, אולם זו לא תתממש להערכתנו אלא בתרחיש של אובדן מומנטום נוסף בכלכלת ישראל.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
משלם המיסים 25/11/2013 18:03
הגב לתגובה זו
נתנה תמורה למשכורתה החודש - 55,000 מצלצלין
1.
תוהה 25/11/2013 17:52
הגב לתגובה זו
אם זה בהתאם לצפי מדוע המטבע נראה מופתע כל כך ומפיל מולו את הדולר בכ 0.4% מישהו יכול להסביר לי את זה?
בנק ישראל 25/11/2013 18:41
הגב לתגובה זו
וזה מתאים לשחקני האופציות דולר נמוך. מה לא ברור...

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן