בהתאם לתחזיות, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום להשאיר את ריבית חודש דצמבר על כנה, בשיעור של 1%. הועדה בראשותה של הנגידה הטריה קרנית פלוג הורידה את הריבית לשיעור זה בהחלטה של חודש ספטמבר. בהודעת הריבית לחודש הקרוב הסבירה הוועדה המוניטרית שההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי התקבלה למרות ירידה בקצה הצמיחה ברבעון השלישי, אז נרשמה האטה לשיעור של 2.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, "אינדיקטורים ראשוניים לרביע הרביעי מצביעים על התאוששות מסוימת", כלשון ההודעה. בהודעה מסבירים עוד כי ברבעון החולף נמשכה הירידה בשיעור האבטלה ועליית שיעור התעסוקה. בבנק ישראל מציינים עוד כי סביבת האינפלציה נותרה נמוכה למרות העלייה הלא צפויה במדד חודש אוקטובר. תחזיות הבנק מדברות על ירידה בציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה. בהודעת הוועדה המוניטרית ציינו בנוסף כי המדיניות המוניטרית בשווקי ארה"ב ובמדינות ה-OECD נשארה מרחיבה מאוד, למרות השיפור בשוק העבודה בארה"ב. לגבי שוק הנדל"ן החם בארץ, בבנק ישראל מציינים כי "נמשכת העלייה במחירי הדיור לצד קצב מהיר של נטילת משכנתאות. הנחיות המפקח על הבנקים, המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה במשכנתאות, צפויות להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית". תגובות להחלטת הריבית - "השפעת הרודת הריבית הולכת ומתמעטת" אילן ארצי , מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הלמן אלדובי, אמר בתגובה להחלטת הריבית כי "למרות מדד המחירים האחרון שהפתיע כלפי מעלה, סביבת האינפלציה במשק עדיין מתונה, ביחוד אם מנטרלים את סעיף הדיור. השקל אומנם נחלש בכ- 1% מול הדולר מאז החלטת הריבית הקודמת, אך עדיין מוקדם מלקבוע כי מדובר בשינוי מגמה ולכן אנחנו מאמינים שהסיכוי לשינוי בריבית הוא עדיין כלפי מטה. כמו כן, אנחנו מעריכים כי ההשפעה של הורדת הריבית על המשק הולכת ומתמעטת, וכי על הממשלה לפעול בדרכים נוספת מלבד המדיניות המוניטארית בכדי להתמודד עם ההאטה במשק והעלייה הצפויה במספר המובטלים". גם רו"ח אהוד רצאבי , נשיא להב, הגיב ואמר "המדיניות המוניטרית מיצתה את עצמה לתקופה הקרובה, ולכן זה הזמן להתערבות פיסקאלית של הממשלה. כדי לעודד את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ולבנות להם כרית ביטחון בשעה זו, על הממשלה לשקול הורדת מיסוי לחברות קטנות ובינוניות, וכן להפחית את המיסוי הישיר למעמד הביניים". רצאבי סבור כי "בתנאים הנוכחיים, בנק ישראל יתקשה לנקוט באמצעים מוניטריים נוספים על מנת להחליש את שער השקל". לדבריו, "בשלב זה הורדת ריבית לא תוביל לשינוי משמעותי בשער החליפין וגם לא תתרום משמעותית לצמיחה. לכן, אם הממשלה רוצה לעודד את הסקטור העסקי, עליה לשקול צעדים אחרים כגון הורדת מסים". שמואל בן אריה , מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי, אמר בתגובה להחלטת בנק ישראל כי "החלטת הריבית הייתה צפויה. החודש היינו עדים לאחת התופעות הנדירות בעולם הכלכלה: מצד אחד מדד המחירים עולה וגורם לאינפלציה להרים ראש, ומנגד נתוני צמיחה נמוכים אשר מצביעים על התחלה של האטה. הפעם האחרונה שהתקיים אירוע משולב כזה לאורך זמן במדינה מערבית היה בשנות השבעים בארה"ב כתוצאה מעלייה בחומרי הגלם ובעיקר מחירי הדלקים". "מצב שכזה הינו רע ביותר לאזרחי המדינה שכן כוח הקניה שלהם יורד ובמקביל פוטנציאל המשכורת לגדול כתוצאה מצמיחה במשק נמוך. בנוסף, גל הפיטורים המתמשך מוסיף עוד יותר למצבו העגום של כיס האזרח. הריבית הנמוכה, אשר מעודדת את הציבור לצרוך, אל מול פרמטר אקסוגני אשר יכולת ההשפעה עליו נמוכה (שער השקל-דולר), משפיעים באופן שלילי על הצמיחה במשק. עם זאת, צריך לזכור שמצב זה מתקיים רק כחודש וכולי תקווה שיחלוף במהרה ולא ישתרש". "האוויר הרותח מזירת הדיור מקשים לבצע מהלך מיידי" יניב פגוט, האסטרטג הראשי בקבוצת איילון, מסר שזוהי "החלטת ריבית צפויה של בנק ישראל נוכח הסיטואציה הלא אופטימלית בו הוא מצוי. מחד על רקע נתוני הצמיחה המקרטעים והשקל החזק יתכן כי מוטב היה לבנק המרכזי המקומי לקדם פני האטה ולהפחית את הריבית במשק פעם נוספת ומאידך האוויר הרותח מזירת מחירי הדיור והשיתוק הממשלתי בתחום מקשים עליו לבצע מהלך מיידי לעידוד הצמיחה המקומית ולפיכך כל שנותר לבנק המרכזי הוא להמתין ולעקוב אחר הנתונים. על אף המדד הגבוה לחודש אוקטובר אנו סבורים כי האיום האינפלציוני אינו חלק ממאזן הסיכונים עימו יידרש להתמודד הבנק המרכזי בשנת 2014 והבנק יידרש להשקיע את מירב משאביו הניהוליים בהחלשת השקל ועידוד הצמיחה המקומית. בשוק ההון קיימת צפייה להפחתת ריבית נוספת של רבע אחוז בהסתברות של 80% בחודשים הקרובים, אולם זו לא תתממש להערכתנו אלא בתרחיש של אובדן מומנטום נוסף בכלכלת ישראל. ציון בקר , סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל: "הריבית הושארה על כנה בדומה לציפיות השוק. הנתונים המקומיים ברורים: מחד, צמיחה יחסית נמוכה ורצון מובן לתמוך בצמיחה גבוהה יותר, צפי לאינפלציה נמוכה וכו' אשר תומכים לכאורה בהורדה נוספת. מנגד, סקרי ציפיות חיוביים יחסית במשק הן במגזר התעשייה המסורתית, לו מייחסת הנגידה חשיבות גבוהה יחסית לעבר עקב משקלו בתעסוקה, והן בשירותים, ובעיקר 'בועת הנדל"ן' או ליתר דיוק הגאות במינוף משקי הבית בישראל בכלל, מחייבים לכאורה העלאה של הריבית ולכל הפחות למתן את הרצון להורדות ריבית נוספות. מבט קדימה אל עבר 2014 יצביע על דברים דומים - צפי לאינפלציה נמוכה, צמיחה גבוהה יותר מ- 2013 אך עדיין נמוכה יחסית וריבית שצפויה להישאר ברמה נמוכה זו וללא שינוי משמעותי לאורך כל 2014".