זה כבר קרה: לפי הלמ"ס, בין השנים 2000 ועד 2006 נרשמה ירידה דרמטית במחירי הדירות - האם זה יקרה שוב?
משנת 2007 ועד 2012 עלו מחירי הדירות בישראל ב-71.9%, כך עולה מנתוני 'דוח פני החברה' של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום. שיעור העלייה השנתי הגבוה ביותר היה 21% במהלך התקופה שבין מרס 2009 למרס 2010. יצוין כי משנת 2000 עד 2006 מחירי הדירות בישראל רשמו ירידה של 12.4%.
כ-70% מהישראלים חיים בדירה בבעלותם
באמצע שנות ה-50 רוב משקי הבית (57%) גרו בדירות שכורות (כולל דירות בדמי מפתח) ויתר משקי הבית (43%) גרו בדירות בבעלותם. מאמצע שנות ה-50 לאמצע שנות ה-70, חלה עלייה ניכרת באחוז משקי הבית הגרים בדירות בבעלותם ,ובאמצע שנות ה-70 ל-71% ממשקי הבית הייתה דירה בבעלותם. מאז כמעט שלא השתנה שיעור הגרים בדירות בבעלות.
בשנות ה-70 ההכנסה מעבודה הייתה 90.1% מכלל ההכנסה הכספית ברוטו של משק הבית וההכנסה מקצבאות ומתמיכות הייתה רק 5.1% מכלל ההכנסה. לאורך השנים חלה עלייה באחוז ההכנסה מקצבאות שהגיעה לשיאה בשנת 2002 (14.4%) וירדה ל-12.7% בשנת 2011. בשנת 2011 ירד אחוז ההכנסה מעבודה והגיע ל-76.8% בעוד שאחוז ההכנסה מקצבאות ומתמיכות עמד על 12.7% מכלל ההכנסה.
אחוז הבלתי מועסקים בשנת 1995 היה 6.9%, עלה והגיע ל-10.7% בשנת 2003, וחזר וירד ל-5.6% בשנת 2011. אחוז הבלתי מועסקים מעל שנה מכלל הבלתי מועסקים גדל במהלך השנים 2006-1995, מ-8.1% ל-27.3%. בשנים 2011-2007 קטן בהדרגה אחוז הבלתי מועסקים מעל שנה מכלל הבלתי מועסקים, והגיע ל-20.2% בשנת 2011. המגמה דומה בקרב גברים ונשים.
הישראלים מרוצים מהחיים בעשור האחרון, ניכרת עלייה בשביעות הרצון מהחיים, מהמצב הכלכלי ומהיכולת לכסות את הוצאות משק הבית. ב-2011, 88% דיווחו שהם מרוצים מחייהם, לעומת 83% בשנת 2002. 60% היו מרוצים ממצבם הכלכלי בשנת 2011, לעומת 48% בשנת 2002. ב-2011, 61% דיווחו כי הם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית (למזון, לחשמל, לטלפון וכד') לעומת 50% בשנת 2005.
מנגד, שיעור סך כל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים עלה מ-143.8 ל-1,000 נפש בשנת 2000 ל-169.2 בשנת 2011. בקרב ערבים חל גידול של 67% (מ-134.9 ל-1,000 נפש בשנת 2000 ל-225 ל-1,000 נפש בשנת 2011). בקרב יהודים שיעור זה עלה ב-22% (מ-124.8 ל-1,000 נפש בשנת 2000 ל-152.5 ל-1,000 נפש ב-2011). בעשור האחרון, הנזקקות העיקרית השכיחה ביותר בפניות למחלקות לשירותים חברתיים לפרטים בעלי נזקקות מוגדרת, היא "תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער".
הנזקקות השנייה בשכיחותה לאורך השנים היא "עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה", והנזקקות השלישית בשכיחותה היא "זיקנה". התפלגות סוגי הנזקקות לאורך השנים יציבה. ב-2010 ל-51.6% מהרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בגילי העבודה (15-64) יש הכנסה (שכירים) וממוצע השכר החודשי ברוטו שלהם הוא 4,954 שקל לעומת 8,430 שקל במשק.
מ-2001 ועד 2011 תוחלת החיים בלידה עלתה בקרב הגברים ב-2.6 שנים ובקרב הנשים ב-2.4 שנים(מ-77.3 ל-79.9 בגברים ומ-81.2 ל-83.6 בנשים); בקרב הגברים, העלייה בתוחלת החיים גדולה יותר אצל יהודים לעומת ערבים (2.8 ו-2.0 שנים בעשור בהתאמה) אך בקרב הנשים חל בשנים האחרונות שיפור בתוחלת החיים של ערביות כך שהעלייה במשך העשור גדולה יותר אצל נשים ערביות לעומת נשים יהודיות (3.1 שנים בקרב ערביות לעומת 2.3 שנים בקרב יהודיות).
תוחלת החיים תמשיך לעלות במבט ארוך יותר, תוחלת החיים עלתה מסוף שנות השבעים של המאה ה 20- ועד לתחילת העשור הנוכחי (1979-1975 עד 2011-2010) ב-8.6 שנים בקרב גברים וב-8.9 שנים בקרב נשים. משמעות השינוי ברמת התמותה היא הישרדות גדולה יותר של האוכלוסייה בגילים מבוגרים. לפי רמות התמותה של סוף שנות השבעים, רק כ-33% מהבנים ו-43% מהבנות שנולדו, היו צפויים להגיע ליום ההולדת ה-80 שלהם), אך מאז ועד סוף העשור הנוכחי, חל שיפור משמעותי מאוד בתוחלת החיים, ומבין הנולדים היום - כ-59% מהבנים וכ-72% מהבנות צפויים לחגוג יום הולדת 80).
כאשר משווים את התפלגות סיבות המוות בשנת 2010 לשנים מוקדמות יותר ניכרים שינויים גדולים. בשנת 2010, מעט יותר מרבע (26.3%) מכלל הנפטרים נפטרו משאתות ממאירות (סרטן) (לעומת 16.9% בשנות ה-70). 16.3% נפטרו ממחלות לב (לעומת 29.9% בשנות ה-70), 5.8% נפטרו מסוכרת וממחלות כלי דם במוח (לעומת 1.0% ו-12.4% בשנות ה-70, בהתאמה). התפלגות סיבות המוות בנשים ובגברים דומה, פרט לאחוז התמותה מסיבות חיצוניות, שהוא כפול אצל גברים לעומת נשים (6.8% לעומת 3.3% בהתאמה בשנת 2010). חלה ירידה תלולה בשיעורי התמותה של תינוקות מאז שנות ה-70 (משיעור של 22.9 ל-1,000 לידות חי ב-1975 ל-3.7 בשנת 2010) והתלוותה לכך ירידה בשכיחותן של סיבות מוות האופייניות לתינוקות.
כתבות מעניינות נוספות:
- 7.מני 06/10/2013 22:23הגב לתגובה זואבל לא ירידה ממשית, בטח לא כמו שמתארים פה. אני מתחיל להיות יותר ויותר ספקן, האם הלמ"ס ממציא נתונים כדי לאחז את עיני העם?
- 6.כמה סטטיסטיקאים מתפרנסים מהחרא הזה,כמה ? (ל"ת)כל יומיים גרפים 06/10/2013 20:07הגב לתגובה זו
- 5.50% הלומי קרב - ברור שהם מרוצים (ל"ת)יאללה לברלין 06/10/2013 15:35הגב לתגובה זו
- תתבייש, אין יותר מה להגיב לחלאה כמוך. (ל"ת)המום 06/10/2013 22:16הגב לתגובה זו
- 4.שיידי 06/10/2013 15:33הגב לתגובה זוממוצעים? בלוף. באזורי הביקוש(תל אביב למשל) המחירים עלו מעל 100%. ביפו ובבת ים?? עוד יותר מזה..
- 3.אורן 06/10/2013 15:17הגב לתגובה זוהמחירים ימשיכו לעלות כי הציבור מטומטם ,היתה מחאה פעם מי שזוכר על מחיר הקוטג' , הפסיקו לקנות המחיר ירד ,יש ים אינטרסים למה הממשלה לא מורידה את המחירים והציבור ימשיך להאשים תסתכלו אחד לשני בעניים ואל תאשימו אף אחד כי רק אנחנו אשמים בעליית המחירים תעשו הפסקה תנשמו קצת ותפסיקו לשלם כל מחיר עבור מ"ר ,
- וזמן קצר מאד אח"כ עלה גם הקוטג' במסגרת המשך דהירת המחיר (ל"ת)מישל 06/10/2013 22:17הגב לתגובה זו
- 2.מלי 06/10/2013 15:08הגב לתגובה זומנדל"ן, האטרף הלאומי, רק שבינתיים קשה למלא את המקרר, ולשלם חשמל, מים, ארנונה, תרופות ועוד.
- 1.אנחנו דור מזוין 06/10/2013 15:02הגב לתגובה זואם לראש הממשלה לא אכפת, אז אכלתם אותה צעירים יקרים, ן
- תאמינו או לא? המחסור בדיור=מכוון=בהוראתם של בובו +הנגיד (ל"ת)כותב 06/10/2013 20:59הגב לתגובה זו