ביום רביעי, בעיצומו של הקרב בין ארמוזה פורמטס לקשת על הפורמט של אסי עזר וקסטינה הפקות, 'בזמן שישנתם', אבי ארמוזה היה באנגליה, מתכונן לפסטיבל מיפ שיתחיל ביום שני בקאן. הבוקר (יום ו') כאשר אפשר לחשוף שהמיני-משבר שעורר עניין רב בתעשייה, נפתר בין הצדדים, ופרטיו ייחשפו כאן, רק בעוד כמה פסקאות. ארמוזה והחברה שלו 'ארמוזה פורמטס' שלו מובילים את שוק הפורמטים הישראלי בחו"ל כבר 8 שנים, ולמיפ הנוכחי הוא מגיע עם 5 פורמטים - אחד מהם הוא פורמט המריבה של עזר. מדובר בשעשועון מצחיק למדי, אם לשפוט על פי הטריילר, פרי מוחו של עזר, המרחש כולו כל פעם בחדר שינה אחר של בני זוג, כשאחד מהם מתמודד והשני ישן שנת ישרים, לא יודע מה תחולל לו מעל הראש, ולמעשה אם הוא יעורר לפני הזמן, הוא גם גורם להפסד הפרס. אז מה קרה בעצם? מבחינת של ארמוזה, הסיפור היה מאד פשוט: "אסי עזר ו'קסטינה' הגיעו אלינו עם הרעיון וביקשו שנפתח את זה. הם ידעו שהם מגיעים קרוב לדקה ה-90, ואנחנו הלכנו על זה מיד. הכל נתמך בעשרות מיילים, היינו שותפים לעריכת הטריילר, הכנו קטלוגים והעלנו לאתר שלנו". "אמנם לא התממש חוזה חתום", סיפר ארמוזה לאייס ביום רביעי, "אבל יש הרבה מרכיבים אחרים שקובעים כאן. זה לא שהיה משא ומתן ובאמצע הם אמרו - 'לא, אנחנו לא מסכימים ולכן לא יהיה הסכם'. עשרות שנים הייתי מפיק ואני מניח שזה גם היום ככה: אתה סוגר עניין ובמקביל עובד על הכנת החוזה. וזה מה שקרה פה: העניין נסגר בינינו והתחלנו לעבוד. יש סימוכין לעבודה משותפת, שלא נעשתה על דעת עצמנו - לא הורדנו מהאינטרנט את הפורמט של אסי עזר ו'קסטינה'. עבדנו איתם על זה. נכון לעכשיו, הייעוץ המשפטי שקיבלנו ועל פיו אנחנו פועלים, הוא שלקיומו של הסכם נדרשים כמה תנאים. אחד מהם הוא הסכמה שבעל פה, והשני הוא התנהלות בתום לב ממימוש של הסכם". -אז איך קרה שהפורמט עבר ל'קשת'? "זה קרה מסיבות שהן חלק ממורכבות השוק הישראלי. יום אחד הם באו ואמרו "אנחנו לא יכולים להפיק את זה איתכם". מוקדם לחשוב מה קרה באמת". -כשאתה מדבר על מורכבות השוק הישראלי אתה מדבר על כך שגופי שידור כמו 'קשת' הם גם הבעלים, גם המפיקים וגם המפיצים של תוכן, מה שגורם לריכוזיות בשוק, לטענתך? "שוק יצירה מבוסס על פלורליזם. ריכוזיות מצמצת את היצירתיות. אנגליה, למשל, הכפילה את נתח ההשקעה בתוכן והפקות כשעבירה רגולציה שמשאירה מקום למפיקים עצמאיים להיות יזמים ומפיקים של תוכן ולשדר את התכנים. יש עוד מדינות שהשכילו לעשות את זה". עוד לפני שהצדדים הגיעו לפשרה, שאלנו את ארמוזה מה יקרה עכשיו במיפ, אתם תנסו למכור את הפורמט של עזר? "גם אם אני רוצה אני לא יכול לעצור עכשיו", הוא ענה, "אתה לא נבנה לתערוכה שבוע לפני. אתה בונה ביתן, עובד עם מעצבים, מדפיס קטלוגים. אני לא חושב ש'קסטינה' הפנימה - גם אם הייתי מפסיק עכשיו, היקף ההוצאות שהייתי צריך להשליך עליהם הוא חסר תקדים. המציאות היא יותר מורכבת. אני מקווה שכל המעורבים יחשבו טוב, והשכל הישר יכריע". -זאת לא פעם ראשונה שיש לכם התנגשות עם 'קשת'. בפעם הקודמת זה היה כשהפורמט שלהם 'בטוח או ביטוח', התגלה כדומה מאד לפורמט שלכם 'אנחנו מאמינים בך'. איך זה קרה? "יש דברים מובהקים ויש קווים אפורים. המקרה של הפורמט של עזר הוא מובהק. כל מה שנעשה מהצד שלנו ממש ברור. לגבי 'בטוח או ביטוח' - היה דמיון מפתיע, אפשר לראות את זה גם בתכניות אחרות. כל אחד עושה את הבחירות שלו". וכעת חושף אייס כי פרשת זכויות הפצת הפורמט 'בזמן שישנת' הסתיימה בהחלטה משותפת של הצדדים על פיה 'ארמוזה' תפיץ את הפורמט עד מחצית 2015 ולאחריה יעבור הפורמט להפצת 'קשת'. מארמוזה פורמטס נמסר: "נושא זכויות יוצרים הוא עניין מורכב, ואנו שמחים שהצלחנו ארמוזה, 'קסטינה' ו'קשת' להגיע לפתרון שמוסכם על דעת כל הצדדים, ובעיקר מקדם ומכבד את היוצרים והיצירה". מ'קשת' ומ'קסטינה הפקות' לא התקבלו תגובות עד מועד פרסום הראיון. "הישראלים יודעים לספר סיפור" -איזה שם באמת יש לטלוויזיה ישראלית עכשיו בשוק הבינ"ל? "אנחנו יודעים לספר סיפור - רואים את זה גם בקולנוע הישראלי, ב-6 השנים האחרונות היינו בטופ 5 של האוסקר. הכתיבה הדרמטית הישראלית הגיעה לבשלות שמאפשרת לה לפרוץ החוצה. ועם ניסיון, כתיבה טובה ונכונה, ועשייה חכמה ופטנטים של הפקה, אפשר להגיע רחוק. במקביל, התעשייה בארה"ב רעבה מצד אחד ומונעת מחוסר ביטחון מצד שני, הם מחפשים דברים להיאחז בהם. יש משמעות גם לאופנות ולבאזז ואם יש לנו תקופה שאנחנו נחשבים הדבר החם, זה דבר טוב שכדאי לנצל אותו". -אז אנחנו טרנד אופנתי? כמו שסדרות סקנדינביות הן באופנה עכשיו? "טרנד אופנתי, שמבוסס על כמה דברים שמצליחים לתפוס את הצופים. דבר מוביל לדבר". -אז מה מחפשים אצלנו, את האוניברסלי או את ישראלי? "אתה לא יכול לכתוב את עספור למשל מתוך ראיה בינ"ל. גם לא את חטופים. אתה חייב לכתוב את הסיפור החזק והטוב ביותר, ואם הוא כזה, העולם נהיה שטוח - והדברים נהיים אוניברסליים. היום אפשר לייצר דרמה כשאתה מסתכל על השוק הבינ"ל אבל כתיבה באה ממקום אינדיבידואלי. מקורות היצירה באים ממקומות אישיים וגם של סביבה, אבל אם החוויה היא אנושית אוניברסלית אפשר יהיה לאמץ אותה במקומות אחרים. הסדרה 'לילהאמר' היא דוגמה לפתרון יצירתי חכם לסדרה שלכאורה היא נורבגית אבל משלבת כוכב אמריקאי, והתסריט מחייב שילוב של שפה נורבגית ואנגלית, וזה הפך ללהיט בינ"ל". -זה יקרה גם לסדרות ישראליות לדעתך? "הרבה מהכסף של סדרות בינ"ל מגיע ממכירת של פרקים מוכנים. בתחום הזה, של ה'רדי מייד', כלומר מכירת פרקים שהופקו בישראל - אנחנו עדיין בחיתולים". -יש דבר כזה - מגע הקסם הישראלי? "לנו יש אמביציה ותחרותיות. אנחנו לא שוקטים על השמרים, מחפשים את העולם, כי המקום הזה קטן על הרבה אנשים שעדיין רוצים ליצור ולכן הם חייבים לפנות החוצה. יש כישרון מאחורי זה. אני לא יודע אם זה מעירוב התרבויות, אבל יש יכולת לספר סיפור. היה מי שאמר שכיהודים לא נהיה טובים בכדורגל ובכדורסל, אבל בתעשיית הבידור יהודית, אנחנו חזקים מתמיד". -אנחנו מייצאים פורמטים ישראלים ומשדרים פורמטים אמריקאים כמו The voice או 'X פקטור'. זה לא אבסורדי? "אנחנו הולכים על חבל דק. מצד אחד יש לנו יצירתיות ושם חזק, ומצד שני זמן המסך שפנוי לתוכן ישראלי מקורי הוא די מוגבל ותכניות רכש מובילות בו. ולצערנו ערוץ 1, שיכול היה למלא את החלל כמו במדינות אחרות, לא משחק. אני חושב שאם אנחנו רוצים שהיצירה ויצוא היצירה הישראלית ימשיך ויגדל, הדיאלוג עם הגופים המשדרים להרחבת תוכן ישראלי חייב להימשך. התוכן הזה חייב להיות משמעותי". -אתה מדבר על רגולציה? "כן, אבל כזאת שמאפשרת לכולם לחיות. הרבה מדינות מתמרצות תוכן מקורי. בקנדה, שלא רוצה להיות בת חסות אמריקאית, הממשל משקיע כספית בתמריצים ליצירה מקורית. גם בברזיל - שם יש מבול של ערוצים בינ"ל והם בתהליך חקיקה נרחב. הם עשו 2 דברים: גם חייבו את כל הערוצים שמשדרים תוכן זר, לשליש הפקות מקור ברזילאיות, וגם הקימו קרנות ענק שמאפשרות ליוצרים ומפיקים לייצר תוכן מקורי. אז כן, רגולציה, אבל לא ממקום של כפייה, אלא ממקום של הענקת תמריצים". -אז מה הפטנט של פורמט מנצח - שילוב של משהו מוכר עם טוויסט מפתיע? "הוא חייב להיות קומוניקטיבי - צריך לבוא עם רעיונות חדשים ופטנט ייחודי, ושעדיין זה יתקשר עם הצופים בשפה טלוויזיונית. הפטנט הוא חלק משמעותי מכל פורמט, והוא משתלב עם התוכן. The voice והפטנט של הכסא שמתחבר לקונספט - פטנטים עושים את ההבדל. האם הפטנט של המסך ב'הכוכב הבא' הוא שלב מתקדם של The voice או של 'כוכב נולד'? זה לא חשוב, חשוב שזה חלק מהפורמט". -השבוע פורסם שמכרתם לטלוויזיה הסינית את הפורמט 'משדרגים'. מה רוצים הסינים לראות בטלוויזיה שלהם? "סין היא מדינה ייחודית ומרתקת. היא נמצאת בתהליך של גילוי של עולם הטלוויזיה הבינ"ל. הערוצים כולם ממשלתיים אבל מתנהלים כערוץ מסחרי לכל דבר. הם מוכרים פרסומות ומרוויחים כסף, הממשלה מכתיבה תכנים - למשל בחודשיים האחרונים עברה רגולציה שמספיק עם תכניות השירה, שרתם מספיק. ועכשיו יש בקשה להתמקד בתכנים אחרים והם מבינים כמה ידע ואוצר של תוכן קיים בעולם". -'הכוכב הבא' משלב בפורמט שלו אפליקציה חדשה. איך משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית על הפורמטים? "אנחנו בתקופת מעבר לטלוויזיה חכמה, והמנוע היצירתי יגיע מפיתוחים טכנולוגיים". "למרבית תכניות הפריים מלאו 10 שנים והן מתחילות להתעייף" -מה הכח של החברה שלכם לעומת גופי שידור שמפיצים פורמטים, כמו 'קשת'? "בדרך כלל, תכנים של פורמטים מגיעים מחוברים לגוף שידור והתנסו באוויר. אנחנו נמצאים במקום ייחודי בעולם. לקחנו על עצמנו משימה נכבדת, אין כמעט חברות שעושות את מה שאנחנו עושים, מתוך אילוץ וגם מהמקום שלנו בתעשייה הבינ"ל - לקחת ולפתח תכניות ולשווק אותן בעולם. בארץ, גם בגלל שאפשרויות השידור הם מוגבלות, יצרנו פלטפורמה של הפצה, ואנחנו אומרים - 'אנחנו חברת קריאייטיב, אנחנו יודעים לזהות את הצרכים הבינ"ל ולהביא את הדבר מושלם, כולל הפיתוח כולל בייבל מלא ותפאורה מלאה'. זה דבר שנותן לנו גמישות גדולה. כשיוצרים עובדים מול גוף משדר, יש הרבה גורמים שמושכים את הזה לכל מיני כיוונים. אצלנו זה לא ככה". -אז מה מחפשים בעולם? "למרבית תכניות הפריים טיים מלאו 10 שנים והן מתחילות להתעייף. יש צורך מאד חזק בתכניות פריים טיים. הדבר השני זה רצועות שידור של אקסס-פריים, התכניות של לקראת הפריים, רצועות שמתחילות מ-17:00 עד 20:00, שנותנות ליד-אין לפריים טיים. בעולם אלו הן רצועות מושקעות, עם שעשועונים כמו בוא לסעוד איתי, אבל גם זה כבר פורמט שרץ 6-7 שנים. אז צריך להביא הברקה, לא משנה מאיזה כיוון, אנשי המקצוע יודעים לזהות הברקה ומה היא תעשה לקהל". -מיפ הבא שיערך בעוד חצי שנה יוקדש לתעשייה הישראלית. במה זכינו לכבוד הזה? "כולנו צריכים להיות שמחים וגאים, אבל בסופו של דבר מיפ זה שוק מסחרי, הוא מתנהל מסחרית. חלק מהמהלך הרגיל של העסקים זה שמיפ מוצא מדינות שיודעות לשלם עוד כסף לפסטיבל ואז הוא נותן להן חשיפה יותר רחבה. זה בא מכספים ציבוריים, בעיקר של מדינות שרוצות בכך. יש מקום לנצל את הפלטפורמה הזאת. כולם מודעים לחשיבות החשיפה במדיה. אנחנו יודעים ללכת בעקבות השקעות טכנולוגיות, הרי ידוע כמה מכון היצוא משקיע למשל בכנס GMS של הסלולר. אז צריך להשקיע גם בתחום של תוכן ויצירה. מכון היצוא התגייס לעניין הזה, אז אני מקווה שזה באמת יקרה".