בחודש יולי הסתכם הגירעון בתקציב המדינה בכ-0.4 מיליארד שקל ומתחילת השנה הסתכם הגירעון בכ-10.5 מיליארד שקל, נמוך יותר מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד, אשר הסתכם בכ-13.1 מיליארד שקל. כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירתם השבועית 'בלוג לאומי' כי בחינת מצב הגירעון ביחס לתוצר, שהוא המדד המקובל לבחינת היקפו בהתחשב בפעילות הכלכלית במשק, מעידה על מגמת ירידה אשר החלה בחודש פברואר. בחודש יולי ירד יחס הגירעון התקציבי לתוצר לרמת שפל של 13 חודשים של 3.8% (על פי אומדן של אגף החשב הכללי במשרד האוצר), וזאת ביחס לרמה הממוצעת בחודשים ינואר-יוני אשר עמדה על כ-4.4% תוצר. גידול של 18.7% בגביית המע"מ "מגמת הירידה בגירעון הממשלתי הינה תוצאה של גידול בהכנסות הממשלה ממסים. בחודשים ינואר-יולי גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 6.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגורם העיקרי שתרם לגידול בהכנסות ממסים הוא סעיף המע"מ המקומי", מסבירים הכלכלנים. "בחודשים ינואר-יולי הסתכמה גביית המע"מ המקומי בכ-41.2 מיליארד שקל לעומת כ-34.7 מיליארד שקל, בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 18.7%), זאת על רקע העלאת שיעור המע"מ בחודש יוני. ההחלטה על העלאת שיעור המע"מ תרמה להקדמה והגדלת היקף הרכישות בתחומים מסוימים (לדוגמא מוצרים יקרים כמו כלי רכב וכן הקדמת תשלומים ברכישת דירות) בחודש מאי על ידי ציבור הצרכנים, זאת בכדי להימנע מתשלום מס גבוה יותר." בלאומי מציינים שבתקופה זו נרשמו הכנסות כתוצאה מהעלאות שיעורי המס בסכום כולל של כ-6.7 מיליארד שקל (2.5 מיליארד שקל במסים ישירים ו 4.2 מיליארד שקל במסים עקיפים) וכן נרשמה גביה בעלת אופי חד פעמי בהיקף ניכר. "בנטרול ההשפעה של העלאות שיעורי המס, סך הכנסות המדינה ממסים עלו בשיעור ריאלי מתון של 1.5% בחודשים ינואר-יולי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, דבר המשקף, בין יתר את האינדיקאטורים הכלכליים המאופיינים בחולשה של הביקושים המקומיים במשק." היקף הגבייה המצטבר מתחילת השנה הסתכם ב-140.1 מיליארד שקל לעומת תחזית של משרד האוצר לגביה בסך של 135.9 מיליארד שקל בחודשים ינואר-יולי. היקף הגביה בפועל משקף ביצוע תקציבי עודף של 4.3 מיליארד שקל בצד ההכנסות. הפער נוצר כתוצאה מעודף גביה בחודשים מאי-יולי, בין היתר מסיבות חד פעמיות. גם בצד ההוצאות נוצר פער חיובי של 4.7 מיליארד שקל לאחר שבשבעת החודשים הראשונים הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה ב-135.4 מיליארד שקל לעומת תכנון של 140.1 מיליארד שקל. זאת, בין השאר על רקע העיכוב באישור תקציב 2013. לאור הביצועים התקציביים העודפים בחודשים האחרונים והערכה כי הגידול המתון בהכנסות ממסים ימשך, רמת הגירעון בתקציב תהיה נמוכה מהתקרה שנקבעה לשנת 2013 של 4.65% תוצר. "יחס גירעון-תוצר ינוע בטווח של 4%-4.5%" "אנו מעריכים כעת כי יחס הגירעון-תוצר ב-2013 ינוע בטווח של 4-4.5%. להערכתנו, במידה וביצוע התקציב יהיה טוב יותר באופן חריג ביחס ליעד המקורי, ואם יתברר כי יש בו מרכיב משמעותי שאינו בעל אופי חד-פעמי, אזי לקראת סוף 2013 תתכנה התאמות (הקדמת הוצאות ממשלה) להן תהינה השלכות בשנת 2014. עוד יש לזכור, כי ההכנסות ממסים צפויות להמשיך לעלות בקצב מתון בשנה הבאה על רקע העלאות שיעורי המסים הצפויות. יחד עם זאת, בתרחיש מרכזי, נראה שהיעד של גירעון ברמה של 3% תוצר בשנת 2014 הוא מאתגר מאוד." הכלכלנים מוסיפים כי המשך השיפור המתון בתנאים הפיסקאליים של ממשלת ישראל תומך ביציבות, ואף ירידה מסוימת, בפרמיית הסיכון של המדינה, כפי שמתבטא ברמת ה-CDS של ישראל בשווקים העולמיים אשר ירדה בשנה האחרונה מכ-155 נקודות בסיס לרמה של 111 נקודות בסיס, ובמרווח התשואות לפדיון בין האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל לבין ממשלת ארה"ב, אשר נע בתקופה האחרונה סביב רמה של 100 נקודות בסיס בלבד (לעומת רמה של 200 נקודת בסיס במהלך הרבעון הראשון של השנה) ומשקפת רמה נמוכה יחסית בפרספקטיבה היסטורית.