קרנות

בחירות? גירעון? הציבור רץ לאפיקי סיכון ובקצב מסחרר - 250 מיליון שקלים ביום

ומצד שני: השורט על מניות המעו"ף התנפח ל-1.1 מיליארד שקלים. מה תשואת החסר של המעו"ף ב-2013? הנה המספרים...
יוסי פינק | (8)

פחות משבוע לבחירות בישראל ונראה שהציבור לא ממש מייחס להן חשיבות בכל הנוגע לשוק ההון המקומי. בזמן שבארה"ב הבחירות לנשיאות שיחקו תפקיד מרכזי בוול סטריט, בארץ הבחירות לא ממש מורגשות - הציבור ממשיך להיכנס. מתחילת החודש הזרים הציבור 2.2 מיליארד שקלים לקרנות האג"ח הקונצרני והכללי (כללי - משמעותו השקעה של לפחות 50% בנכסי הקרן באג"חים מכל סוג) ועוד סכום דומה לקרנות הכספיות (סה"כ 4.3 מיליארד שקלים מתחילת השנה). המשמעות היא כ-250 מיליון שקלים שמזרים הציבור לאפיקי הסיכון כל יום ב-9 ימי המסחר הראשונים של החודש. צריך לציין שבאותו הזמן הסוחרים המתוחכמים הולכים דווקא בכיוון ההפוך. יתרות השורט על מניות המעו"ף טיפסו בשבוע החולך ל-1.1 מיליארד שקלים, הרמה הגבוהה מזה שבועות ארוכים. מבחינת המדדים, המעו"ף שאיבד אתמול 0.75% השלים ירידה של 1.1%. מול זאת, מדד הדאקס הגרמני רשם עלייה של 0.83% מתחילת השנה, הפוטסי האנגלי עלה 3.7% והנאסד"ק האמריקני עלה 3%.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עורך דין 16/01/2013 14:22
    הגב לתגובה זו
    כל הבורסה הזאת זו אחיזת עיניים אחת גדולה. מריצים מניות למעלה כדי לפתוח שורט ואז נעלמים הביקושים כלא היו. תסתכלו מה קרה במניית ח.מר בשבועיים שלפני ה- 13.12.2012 ומה קרה לה לאחריה עד היום. פשוט מביש - מקווה שייתפסו את האחראים. אגב זו בדיו אותה שיטת הפעולה שנקטו החברה במניית אידיבי.
  • 5.
    זה לא הזמן לבורסה - ועוד 20% מס - שיגעון | | (ל"ת)
    לזכור כולם | 16/01/2013 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לזכור כולם | 16/01/2013 10:53
    הגב לתגובה זו
    במיוחד מבנק דיסקונט הגנב הגדול יוצאים.
  • 3.
    בן 16/01/2013 10:38
    הגב לתגובה זו
    בכותרת הציבור רץ לאפיקי סיכון, במלל הציבור מכניס כסף לקרנות אגח וכספיות (על פי ה"ידע" המועט שלי, אלה לרוב דווקא אפיקים עם סיכון נמוך, לפעמים מאוד..). יתרות השורט הן על מניות. מה קשר בין מחט לתחת.
  • 2.
    משקיע 16/01/2013 10:09
    הגב לתגובה זו
    מה שקורה הוא פשוט. הציבור מזרים כספים לקרנות הנאמנות. על בסיס הכספים האלו פותחים שורטים (הרי צריך למכור לאיזה דביל את הנייר במחיר שיא). מי שפותח את השורטים הם הגופים המוסדיים (הם היחידים שיכולים מי שרוצה לנסות לפתוח שורט על מניות היתר שיפנה לבנק שלו ויגיד לי אם הצליח) ואז הפלא ופלא הניירות יורדים למרות הכספים שמוזרמים ויתרות השורט גדלות. מקריות - לא נראה לי. כיצד מתקנים את המצב? - מחייבים גופים מוסדיים שמנהלי כספי ציבור לתת דיווחים תכופים לגבי שורטים והשאלות. להתיר את השורטים רק על מניות ת"א100 (בעלות סחירות גבוהה יחסית) להחזיר את הדיווחים השבועיים/יומיים של קרנות הנאמנות בניירות בהם הם בעלי עניין (בשונה מהמצב כיום שהדיווחים ניתנים חודשיים לאחור ובדיעבד. ככה נחזיר את הבטחון לציבור לחזור ולסחור בלי לחשוש שמוסדי כזה או אחר נלחם מולו בשורט.
  • 1.
    יובל 16/01/2013 09:51
    הגב לתגובה זו
    תבדקו כי זה מה שקורה כל יום בדר"כ דקס עולה=מעוף עולה דקס יורד=מעוף יורד
  • אתה תמים אין שום קשר שחקני מעו"ף שולטים (ל"ת)
    גל 16/01/2013 10:35
    הגב לתגובה זו
  • יובל 16/01/2013 10:59
    את כל צורות הגרפים באירופה ותראה שהם זהים וגם לת"א , כאשר יש מסחר בארה"ב כל הגרפים באירופה תואמים את ארה"ב. מה לעשות בכל מחשבים שולטים וגם שחני מעוף.
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה