בית ההשקעות אפסילון יוצא בסקירה מיוחד תחת השם "2013 - מזרח תיכון חדש" ומתייחס להתפתחויות הדרמטיות במשק האנרגיה שיעצבו את השנה הבאה כשנת מפנה. על פי הכתוב, מניות ושותפויות הסקטור שנחשבו פעם כספקולציה, זוכות היום ליחס אחר וההשפעות הקריטיות של הזרמת הגז מ'תמר' וההשלכות של 'לוויתן' מוערכות בחסר על ידי גורמים שונים במשק הישראלי.

"אם עד לפני כשלוש שנים היו חברות הגז שם נרדף לספקולציה, הרי שגילויי הגז שינו זאת לחלוטין. משקלו של סקטור הגז מהווה כיום כעשרה אחוז ממדד המעו"ף, מה שהופך אותו לרכיב מהותי ביותר בשוק. עם זאת, מסקירה לא מעמיקה של התחזיות לשנה הבאה שמתפרסמות בימים אלו, עולה התחושה שגם קהילת מנתחי המאקרו לא הפנימה באופן מלא את ההשפעה שעתידה להיות לענף האנרגיה על המשק המקומי", נכתב.

באפסילון מציינים כי תקבולי הגז יעמדו כבר ב 2013 על היקף של כ 1.1 מיליארד דולר כאשר הדבר המהותי הוא שמכירות הגז מתווספות לסך התוצר (בקצב שעולה מידי שנה), מה שישפיע לחיוב על יחס החוב תוצר, על כל ההשלכות החשובות שיש לכך על דירוגה של ישראל. "אנו אומדים שהתוספת ברוטו לתוצר מתקבולי המס תעמוד על 2% בשנת 2013, וב-2017 תטפס לרמה של קרוב ל-5%", מוערך.

"גילויי הגז יצרו סיטואציה ייחודית מבחינת הכלכלה הישראלית בכך שיש ביכולתם להקטין את תלותה בגורמי חוץ, לשפר את איתנותה הכלכלית וליצור מערכת רווחה שוויונית ומועילה לתושבים", מסכמים באפסילון. שתי ההשפעות המרכזיות על השווקים תהיינה: על האג"ח הארוכות כתוצאה מהקטנת צרכי ועלויות המימון ועל שוק מטבע החוץ.

מצויין כי "בעוד שתקבולי הגז מהווים תוספת ישירה לתוצר, הרי שהתרומה העקיפה לתוצר היא נכבדה בהרבה. השימוש בגז מקומי חוסך למשק את הצורך ביבוא של נפט ביחס עלות של 1:3. ז"א, שימוש ביחידת אנרגיה אחת (BOE) של גז עולה כשליש מעלות דומה של שימוש בנפט. בתרגום לכסף, החיסכון המתהווה מכך ב 2013 עומד על כ 2.5 מיליארד דולר (!), תוך שהחיסכון יותר ממכפיל את עצמו עד 2017".

לגבי שערי החליפין נכתב כי "החיסכון הכספי שנוצר כתוצאה מהקיטון ביבוא יוריד את הביקוש למט"ח ועתיד לחזק את השקל מול הדולר". ההערכה היא שהירידה ביבוא בהיקף של שניים וחצי מיליארד דולר אמורה לתסף את השקל מול הדולר ב-2.5% לערך.

"השפעה נוספת שעתידה להיות לגילויי הגז קשורה בתקבולי המיסים העתידיים. האומדן שלנו הוא לתקבולי מס בהיקף צנוע יחסית שבין 200 ל 400 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות, וקפיצה לרמה של כ-900 עד 1.2 מיליארד דולר החל מ-2016, לאחר שבשנים אלו ייושמו החלטות ועדת ששינסקי. 1.2 מיליארד דולר אולי אינם נשמעים כמו סכום גדול למדי, אלא שלא ניתן להתעלם מההשפעה המצטברת של תקבולי המיסים הללו והשפעתם בטווח הארוך על החוב הלאומי", נכתב.

גורם חשוב שנוסף שיש לקחתו בחשבון, הוא ההשפעה על רווחיותן של החברות שימירו את השימוש בנפט ומוצריו בשימוש בגז. מפעלים רבים בארץ בחתמו על הסכמי אספקת גז חוזים שיפור משמעותי ברווחיותם (בז"ן, נייר חדרה, חברת חשמל) כתוצאה מהמעבר לגז (מפעל פניציה ניצל לאחר שהוחלט לחברו לגז). הההשפעות החיוביות המתוארות הן על שוק התעסוקה וחשוב מכך על קופת המדינה שתתעשר בתקבולי מסים נוספים - על פי הערכת אפסילון מדובר בתוספת של מיליארד שקל לערך תוך שלוש שנים.