שנת 2012 הייתה שנה לא קלה בשוק המניות בתל אביב. שוק ההנפקות הראשוניות התייבש כמעט לחלוטין ואף הנפקה לא בוצעה. החברות אשר כבר נסחרות בבורסה וזקוקות לכסף לטובת מימון פעילותן השוטפת נאלצות להציע למשקיעים דיסקאונט של עשרות אחוזים כדי לגייס את הכסף.

כשמתבצעת הנפקה, לרוב בעלי המניות מפסידים כסף. בשוק ההון מסמנים מראש את החברות אשר זקוקות לכסף ואלו סובלות מלחץ שלילי של מוכרים עוד בטרם ההנפקה. ובכל זאת, השתתפות בגיוסים עשויה ליצור עבור המשקיעים הזדמנות להרוויח כסף בשיעור משמעותי, אך לצד זה עומד הסיכון על פיו ההנפקה לא תצליח והמניה תמשיך להידרדר.

בדרך כלל השתתפות בהנפקה היא סוג של הימור. החלום על רווח משמעותי בימים שלאחר ההנפקה עשוי לפתות את המשקיעים להזרים לחברה כסף. לרוע המזל, אין פתרונות קסם אשר עשויים להבטיח רווח לאחר הנפקה, אך מבחינת המשקיעים אשר מתעניינים בשוק ההון ישנם מספר פרמטרים שחשוב לבדוק - ועשויים להשליך על קבלת ההחלטה.

1. בדיקת המחיר האפקטיבי

לפני שמשתתפים בהנפקה חשוב להבין את המבנה שלה ולהבין מהו המחיר האפקטיבי אותו רואים המשקיעים. במסגרת דו"ח המדף אשר מתפרסם ביום ההנפקה מופיע המחיר שבו מתבצעת ההנפקה. ברוב ההנפקות מוסיפות החברות אלמנט הכולל כתבי אופציות בניסיון לצ'פר את המשקיעים ולהבטיח להם תשואה עודפת.

חשוב לבדוק מהו השווי של האופציה, מהו מחיר המימוש ומהו זמן החיים של האופציה. בחודשים האחרונים נכנס לענף ההנפקות טרנד חדש של אופציות הנושאות מחיר מימוש מדורג. בפרק זמן מסוים שלאחר ההנפקה מחיר המימוש הוא נמוך וקרוב מאוד לכסף ולאחר מכן המחיר עולה. בניתוח סיכויי ההצלחה, על המשקיעים לבחון את הסיכויים של האופציות להיכנס לכסף. בהנפקות מהסוג הזה טמון בדרך כלל הרווח הגדול למשקיעים בהנפקות המוצלחות.

2. בדיקת צרכי הנזילות של החברה

חברה שמגייסת הון בדרך כלל עושה זאת בגלל שהיא חייבת את הכסף לטובת השקעות - רכישת חברה, חיפוש נפט, פיתוח מוצר ועוד. על המשקיעים לנסות ולנתח את מצבה הפיננסי של החברה והלעריך לכמה זמן יספיק הכסף שיגויס. אחרי הכל, עבור מרבית החברות - ההנפקה הבאה היא רק עניין של זמן.

3. מהי מטרת ההנפקה?

במסגרת דו"ח המדף תחת סעיף 'תמורת ההנפקה וייעודה' מספקת החברה מידע מה היא מתכננת לעשות עם הכסף שבהנפקה ומהי תכלית הגיוס. חלק מהחברות מספקות בד"כ הסברים לקוניים "הצרכים השוטפים" אך לעתים תחת סעיף כותבות החברות כי הכסף מיועד לתשלום חובות ופירעון הלוואות. דוגמאות אלו עלולות להרתיע משקיעים מלהשתתף בהנפקה - כיוון שבשורה התחתונה - הכסף יוצא מן החברה.

4. השתתפות של בעלי עניין

בעל שליטה שמכניס את היד לכיס זה איתות חיובי לטובת ההנפקה, אך לא תמיד זה אומר שההנפקה תצליח ושלמשקיעים יהיה רווח לאחריה. בדרך כלל בעלי השליטה מודיעים לציבור במסגרת דו"ח המדף שבכוונתם להכניס את היד לכיס וכמה כסף בכוונתם להזרים בהנפקה - דבר אשר משפר את סיכויי ההצלחה.

בהנפקה של חברת ביו לייט, הכיסים העמוקים של ישראל מקוב והשותפים האסטרטגיים שהביא (דן אורן מדקסון ודיליפ שנגוואי ההודי) לא עזרו למשקיעים. ההנפקה שהתבצעה לפי מחיר של 17 אגורות הסבה למחזיקים הפסד למרות שמרבית הסכום אותו תכננה החברה לגייס הגיע לקופתה.

5. בדיקת מחזורי מסחר

סחירות במניות הינה דבר חשוב, בייחוד עבור סוחרי יום אשר עשויים לנצל את הימים שלאחר ההנפקה לטובת מכירת המניות שרכשו. במניות של חברות יתר חשוב לוודא כי ישנה סחירות ברמה סבירה על מנת שלא 'להיתקע' עם מניות שאי אפשר למכור אותן.

6. האם צפוי אירוע מהותי בחברה?

הנפקת מניות זה דבר טוב ויפה, אך לעתים הגיוס מתבצע סמוך לאירוע חשוב בחיי החברה. בדרך כלל הדבר מתרחש אצל חברות הביומד: תוצאות של ניסוי חשוב, המתנה לאישור FDA ועוד. בהערכה גסה נציין כי כאשר ישנו אירוע אשר עשוי להזניק את המניה בימים שלאחר הגיוס, הסיכויים להרוויח בהנפקה גבוהים יותר.

7. שיחה עם החתמים

אומרים שתמונה שווה יותר מאשר אלף מלים. ובכל זאת, מי שיכול לשרטט למשקיע את תמונת ההנפקה הם החתמים שמטרתם לשווק לגופים המוסדיים ולסוחרים את ההנפקה. שיחה טלפונית עם החתם ביום ההנפקה עשויה לתת איתות האם בהנפקה יהיו ביקושים ערים, והאם המחיר הסופי ייסגר מעל המינימום. לרוב, (ובאופן לא מפתיע במיוחד) החתם יהיה אופטימי, פשוט כי זה תפקידו. יחד עם זאת, עדיין ניתן יהיה לקבל תחושת בטן מסוימת ביחס להנפקה ולביקושים הצפויים.