פרנסואה הולנד לאחר פגישה עם עמיתו היווני: "יוון חייבת להשאר חלק מהאירו"

לאחר שנפגש אתמול עם אנג'לה מרקל, אנטוניס סמארס נפגש היום עם ראש הממשלה הצרפתי על מנת לדון בעתידו של גוש האירו
יואב כהן | (3)

בזמן שהעתיד הכלכלי של גוש האירו נמצא משבר כלכלי כבד וקורס בין השאר תחת נטל החובות של ממשלת יוון, דווקא ישנם כאלה שעדיין מאמינים שהשארת הגוש בשלומותו, היא הדרך הטובה ביותר להתגבר על המשבר.

הנשיא הצרפתי, פרנסואה הולנד, נפגש היום (ש') עם ראש ממשלת יוון, אנטוניס סמראס, ואמר לאחר הפגישה: "יוון חייבת להשאר כחלק מגוש האירו ולהוכיח שתוכנית ההתאוששות שלה היא מהימנה".

הולנד הוסיף ואמר שמנהיגי הגוש יחליטו על הדרך שבה יוון תתאושש בפגישה הבאה שיערכו באוקטובר. באותה פגישה, הם יבחנו כייצד יוון מיישמת את הרפורמות הנדרשות ממנה בתמורה לחילוץ שבמסגרתו היא תקבל 173 מיליארד דולר.

הנשיא הצרפתי נחוש לגרום לכך שהתוצאה שהפגישה תוביל להסתכלות קדימה לעבר דרכים להתמודדות עם משברים הצפויים בעתיד במקום להגיע למצב שבו מנהיגי האיחוד יגיבו תוך כדי המשבר עצמו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ברוקר 25/08/2012 22:03
    הגב לתגובה זו
    נראה כי צרפת וגרמניה איחדו כוחות לשקם את גוש האירו בכל מחיר שווה להתחיל לקנות באירופה ובת"א ארה"ב גם תעלה אבל היא כבר עלתה יותר מידי יום שני הנגיד הולך להפתיע ולעלות את הרבית במשק
  • 2.
    מחר צריך לקנות קולים כי ביום שני חגיגה (ל"ת)
    שבי 25/08/2012 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גוש? 25/08/2012 19:44
    הגב לתגובה זו
    דיבורים חסרי בסיס. מרקל צריכה לשרוד עד הבחירות בארהב. אחריכן תבוא הקריסה הגדולה....
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


סופטבנק
צילום: טוויטר

סופטבנק מוכרת את כל החזקתה באנבידיה תמורת 5.83 מיליארד דולר

מהלך מימוש יוצא דופן מצד משקיע טכנולוגיה בולט בתחום הבינה המלאכותית, שמעלה שאלות לגבי הנזילות של ענק ההשקעות היפני

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה סופטבנק אנבידיה

סופטבנק, ענקית ההשקעות היפנית, מכרה באוקטובר את מלוא החזקתה באנבידיה, כ-32.1 מיליון מניות, תמורת כ-5.83 מיליארד דולר, לפי שווי ממוצע של כ-182 דולר למניה. המכירה, שבוצעה לאחר מועד הדוחות הרבעוניים האחרונים, משתלבת במדיניות “מימוש נכסים” של הקבוצה לשם חיזוק הנזילות ומחזור השקעות.

בקבוצה מאותתים כי ההון שגויס מהמכירה יופנה להזדמנויות חדשות בתחומי הבינה המלאכותית ותשתיות השבבים, לצד ניהול חוב זהיר יותר. מבחינת אנבידיה, מדובר ביציאה של משקיע מוסדי בולט אך ללא שינוי יסודי בפעילות או במבנה ההון של החברה. בשוק רואים במהלך איתות מעניין, מימוש רווח משמעותי על אחת ממובילות מהפכת ה-AI, ובמקביל רצון של סופטבנק להגדיל גמישות לקראת השקעות מבוססות צמיחה (ולעיתים פרטיות) שבהן היא רואה יתרון.

דוחות שיא ותחזיות אגרסיביות

סופטבנק הציגה דוחות חזקים במיוחד עם רווח רבעוני של 2.5 טריליון ין (כ-16 מיליארד דולר), הרבה מעל תחזיות האנליסטים. עיקר התרומה נבעה מרווחי עתק מהשקעתה ב-OpenAI, בהיקף של 2.157 טריליון ין (כ-14 מיליארד דולר), שהובילו את קרן ההשקעות Vision Fund לרווח כולל של 19 מיליארד דולר. הקרן נהנתה גם מעלייה חדה בהכנסות הקשורות ל-AI, שעלו ב-93% בקצב שנתי. החברה אף הודיעה על פיצול מניות ביחס של ארבע לאחת שצפוי להתבצע עד סוף השנה, במטרה להנגיש את המניה למשקיעים פרטיים ולהרחיב את בסיס בעלי המניות.

שינוי אסטרטגי ומיקוד מחודש

המימוש באנבידיה הוא חלק מהתהליך הרחב שסופטבנק מובילה בשנתיים האחרונות, מעבר מהחזקה פסיבית במניות טכנולוגיה ציבוריות להשקעות ממוקדות בחברות AI, רובוטיקה ושבבים. תחת מאסה סון, הקבוצה ממקדת את ההון שלה בפרויקטים שבהם יש לה שליטה והשפעה ישירה, תוך מכירת נכסים ותיקים בתחומי התקשורת והמסחר האלקטרוני. סון ממשיך לדחוף קדימה את חזון ה-“Artificial Super Intelligence”, בינה מלאכותית על-אנושית, ורואה ב-OpenAI את השותפות האסטרטגית המרכזית במסע הזה. לפי הדיווחים, סופטבנק צפויה להשקיע 22.5 מיליארד דולר נוספים בחברה במהלך דצמבר, באמצעות קרן Vision Fund 2.

בועת AI? המשקיעים מתחילים לחשוש

לצד הביצועים המרשימים, מניית סופטבנק ירדה בכ-8% בשבוע האחרון, כשהמשקיעים חוששים מ"בועת AI" וממימושי רווחים בשוק. אנליסטים מציינים כי סופטבנק מודעת לסיכון ולכן בוחרת לנתב את רווחיה להשקעות פרטיות, ולאו דווקא להגדלת החשיפה לשוק הציבורי. עם זאת, החברה מדגישה כי הפוטנציאל בתחום רק בתחילתו, בדומה להשקעות בתשתיות אינטרנט בתחילת שנות ה-2000, תחום שגם בו סופטבנק הייתה חלוצה מוקדמת.