עתירה לבג"צ: שכר חיילי החובה הוקפא במשך עשור ושכר הרמטכ"ל עלה ב-40%
הורים לחיילים מכירים היטב את היקף ההוצאות וכמות התמיכה הכספית הנדרשת בילד המגויס למרות שהצבא טוען כי הוא שואף לכסות את הוצאות חיילי החובה. עתירה שהוגשה הבוקר לבג"צ על ידי עורכי הדין אמנון לורך, ענר חפץ ורועי שראל ממשרד יגאל ארנון ושות' עוסקת בנושא זה ועורכי הדין דורשים מבית המשפט העליון להסדיר את זכויותיהם של החיילים לקיום בכבוד. "נכון למועד זה עומדים דמי הקיום ע"ס 352.2 שקל לחודש - סכום זהה לזה מלפני עשר שנים, ובכל השנים שחלפו מאז שנת 2002 ועד היום לא שונה ולו באגורה אחת", מתאר את המצב כתב התביעה שהוגש על ידי עורך הין לורך בשם שני ילדיו שמשרתים בצה"ל. התביעה מסבירה שלמעשה שכר החיילים נשחק ריאלית ב-20% בעשור האחרון בעוד ששכר הרמטכ"ל עלה ב-40%. תירוץ המדינה לפיו לא שולמה תוספת יוקר בכל המשק (חוץ מהמגזר הציבורי כולל הצבא) הינו "קלוש ומביך" אומרים התובעים ומוסיפים "זהו לעג לרש". התביעה מבקשת שסכום דמי הקיום להם זכאים חיילי צה"ל ייקבע על ידי הכנסת ויפוקח על ידה וכן "להשוות את שכר חיילי החובה לשכר המינימום במשק, בניכוי שירותים ומוצרים אשר מקבלים החיילים במסגרת שירותם". העתירה גם אינה מתעלמת גם מהדיון החברתי שמתעורר בימים אלו בישראל עם שאלת גיוסם של החרדים ואוכלוסיות אחרות. "מיעוט של פחות מ-25% מכלל בני ה-18 משרתים את את מלוא תקופת השירות. לא רק שמיעוט זה נושא לבדו בנטל, הוא גם אינו מקבל דמי קיום המאפשרים קיום הולך וסביר", נכתב בתביעה.
- 5.אמנון לורך?? מומלץ לשמור מרחק או לעבור מדרכה... (ל"ת)מיכל 22/03/2013 13:41הגב לתגובה זו
- 4.בושה פשוט בושה (ל"ת)אפילו אין לי מילים 30/07/2012 12:55הגב לתגובה זו
- 3.עופר 30/07/2012 12:31הגב לתגובה זומי שייצג אותם בכנסת, אין מי שידאג להם להכנסה על חשבון משלם המסים בעוד הם ישובים בטוחים בישבות ממוזגות, מה לעשות שלאוכלי חינם יש מי שידאג ואילו למי שמחרף נפשו ומשרת את המדינה אין מי שייצג אותו , אין מי שיהיה לשון מאזניים ויסחט את הקופה הציבורית
- 2.תמשיכו לתת כסף לפרזיטים ולא למי שתורם (ל"ת)מדינה בושה 30/07/2012 12:31הגב לתגובה זו
- 1.aloneven 30/07/2012 12:08הגב לתגובה זומצטער אך במדינה שלנו הצבא יפשוט רגל, הרי אין לנו כסף, מה לעשות גם לטייקונים אין כסף,ראה מיקרה תספורות במספרת "עיצוב שיער ביבי", אההה שכחתי גם לחברות אין כסף לשלם מיסים סתם כי לא בא להם, ראה שותף חדש למספרה מעצב העל " פול פייר שטיינמיץ" אז אין מה לעשות אין כסף ותפסיקו להתבכיין !!! זה לא שיש לכם מה לשות עם עודף כסף למשל כמו לחסוך לילדים או לעזור להם עם דירה שבלתי אפשרי לקנות, או לצאת לחופשה או סתם לקנות קופסת סיגריות בשביל הכייף.... סתם בכיינים!!!

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.