ארבעה עובדים ב-RBS פוטרו לאחר שיצרו מניפולציה על שערי ריביות

בין השנים 2005-2009, עובדים בבנק מסרו מידע כוזב ללקוחות כדי להראות שהבנק חזק יותר. ג'ון וינסנט: "הרגולטורים מהווים מחסום, הבנקים לא שייכים להם"
יהושע לוי |

ארבעה עובדים ב-RBS פוטרו בסוף שנת 2011, לאחר שהתערבו בשערי הריביות של הבנק, כך נמסר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP. גילוי המעשה הגיע לאחר ש-RBS הודה כי הוא חוקר פרשיה של מניפולציה על שערי ריביות של בנקים שהלוו זה לזה.

"ארבעת העובדים פוטרו בגין זה, המעשה בוצע בסוף השנה שעברה", כך מסר המקור לסוכנות הידיעות. הניסיון לבצע מניפוציה על שערי הריביות נעשה בין השנים 2005-2009, כאשר העובדים נתנו מידע כוזב על שערי הריבית להלוואת של בנק ברקליס, זאת במטרה להפוך את הבנק לבטוח יותר ובמקרים אחרים כדי להרוויח יותר כסף.

ג'ון וינסנט (John Vincent), מזכיר המדינה לענייני עסקים באנגליה קרא לבעלי המניות בבנקים "לשלוט יותר" במועצת המנהלים, ולבצע פיקוח הדוק של "ניצול המערכת". לבסוף התייחס לפיקוח ואמר כי "הרגולטורים מהווים מחסום, אך הבנקים אינם שייכים להם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


דולר ארהב אגח; קרדיט: רוי שיינמן ChatGPTדולר ארהב אגח; קרדיט: רוי שיינמן ChatGPT

פערי הריביות עובדים לטובת הדולר: "אסטרטגיית הנשיאה" מושכת שוב משקיעים

משקיעים מנצלים את פערי הריביות בין מדינות הם לווים בין ובפרנק הזולים ומשקיעים בדולר ומקבלים ריבית גבוהה; אסטרטגיית "נשיאת הריבית" (Carry Trade) חוזרת לעניין את השוק עם תשואה עודפת לעומת שוקי המניות באירופה ובאסיה - ואיפה השקל נמצא במשוואה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דולר

למרות שהפד' הוריד פעמיים את הריבית, הריבית בארה"ב עדיין גבוהה מול מדינות מסוימות בעולם מה שגורם למשקיעים לבצע אסטרטגיית שדומה במהות לארביטראז' אבל שונה ממנו. זה אסטרטגיית "נשיאת הריבית", או Carry Trade, שבה משקיעים מנצלים את פערי הריביות בין מדינות, צוברת שוב תאוצה ומובילה לזרימת הון מחודשת למטבע האמריקאי. לפי חישובי בלומברג, האסטרטגיה מניבה כיום תשואה עודפת לעומת השקעה במניות אירופאיות או באג"ח ממשלתיות בסין, גם לאחר התאמה לרמות התנודתיות.

האסטרטגיה הזאת היא לא ארביטראז' קלאסי, בגלל שהיא לא מבטיחה רווח מיידי ללא סיכון. להפך, זה מהלך ספקולטיבי שתלוי בהרבה משתנים מאקרו-כלכליים ובתנודות של השוק. אם המטבע שבו נלקחה ההלוואה יתחזק, הרווח עלול להימחק במהירות. עם זאת, בזמן שהדולר נהנה מתנודתיות נמוכה ומפער ריביות גדול יותר מול יתר המטבעות, האסטרטגיה הזאת הופכת לאחת הדרכים הפופולריות בשוק המט"ח כדי להפיק תשואה עודפת.

אסטרטגיית הנשיאה - Carry trade

העיקרון של האסטרטגיה הוא פשוט: המשקיע לווה כסף במטבע שבו הריבית נמוכה - כמו הין היפני או הפרנק השווייצרי - ומשקיע במטבע שבו הריבית גבוהה יותר, במקרה הזה בדולר. ההפרש בין הריביות הופך לרווח פוטנציאלי כל עוד שערי המטבעות נותרים יציבים. כאמור זה מנגנון שמתקיים כבר עשרות שנים בשוק המט"ח, אבל  חוזר למרכז הבמה בזכות הפער ההולך וגדל בין מדינות עם ריביות נמוכות לבין ארה"ב ששומרת על סביבת ריבית גבוהה.

האסטרטגית יוקסואן טנג מבנק ג'יי.פי. מורגן בהונג קונג אומרת כי "הדולר צפוי לסיים את השנה כאחד המטבעות בעלי התשואה הגבוהה ביותר באסטרטגיות נשיאה, גם במבט קדימה לשנה הבאה". למרות שהדולר רשם ירידה של כמעט 7% מתחילת השנה - הירידה החדה ביותר זה שמונה שנים - הוא התאושש בכ-3% מאז ספטמבר, ואפשר אולי גם לייחס את ההתחזקות הזאת לריבוי של עסקאות הנשיאה. הירידה בתנודתיות שלו, שנבעה בין היתר מהשבתה ממושכת של הממשל האמריקאי, הפכה את ההשקעה במטבע הבטוח הזה לפחות מסוכנת עבור משקיעים זרים.

יחס הסיכון-תשואה של אסטרטגיית הנשיאה בדולר עומד על כ-0.54% לשנה לכל נקודת תנודתיות - לעומת 0.23% בלבד במניות סיניות, ונתון אפילו נמוך יותר במניות יפניות. מה שעוד גורם לעניין באסטרטגיה הזאת הם החששות שהראלי במניות ה-AI יעצור ויהיה תיקון בשוק. ה-S&P 500 קפץ ביותר משליש מאז אפריל, אבל פרמיית הסיכון של שוק המניות האמריקאי הפכה שלילית שזה מצב שבו המניות כבר לא מציעות יתרון על פני אג"ח ממשלתיות מבחינת תשואה מתואמת סיכון.