מוסדי: "לבן דב יש אינטרס אחר בעסקה עם האצ'יסון; מתעלם ממחזיקי החוב"

המוסדיים החליטו לשנס כתפיים. מגדל: "הייתי חי עם תספורת קטנה אבל אין לי ביטחון ביתרת החוב והעמדה לפירעון מיידי - התאבדות". פסגות: "אין לנו סיבה להשתתף בנזק של בעלי המניות"
תומר קורנפלד | (8)

מחזיקי איגרות החוב של סקיילקס החליטו להסיר את הכפפות במאבקם בעסקה למכירת השליטה בחברה להאצ'יסון. היום נערכה אסיפת מחזיקי אג"ח של החברה שבה דנו בהסכם ובסופה סיכמו חלק מהצדדים להתנגד לעסקה במתווה הנוכחי. את הקו החריף ביותר נגד העסקה הוביל באסיפה נציג מגדל שוקי הון.

בפתיחת האסיפה כאשר כלי התקשורת עוד נכחו באולם, מנכ"ל חברת סקיילקס סקר בקצרה את העסקה. לאחר מכן, כאשר הגיע שלב הדיון, מחזיקי האג"ח התנגדו לנוכחות של העיתונות והעיתונאים נאלצו לצאת מהחדר. עם זאת, ממידע שהגיע לידי Bizportal מתוך האסיפה עולה חשש של הגופים המוסדיים שהאצ'יסון לא תשלם את 50% מהחוב הנותרים, במידה והעסקה תצא לפועל במתווה הנוכחי.

"העסקה עם האצ'יסון היא בעייתית מאחר ואין להם סנטימנטים. הם לא מוכנים אפילו להנחית את החוב שלהם", תקף בחריפות נציג מגדל את העסקה בין בן דב להאצ'יסון. "העסקה עשויה ליצור מצב שנישאר עם חברה בלי מזומן ובלי נכס תזרימי כסמסונג אלא רק עם מניות פרטנר".

אסיפת מחזיקי האג"ח שהתכנסה היום הייתה של סדרות האג"ח הקצרות של החברה, סדרות אשר מגובות בביטחונות של מניות פרטנר שבהן מחזיקה סקיילקס. זה הדבר המרכזי שבו תולים מחזיקי האג"ח של סקיילקס תקווה לתשלום החוב כלפיהם.

"כרגע אין לנו אפילו מידע על מהו מצבו המשפטי של החוב של החברה כלפי האצ'יסון. החברה שומרת את הקלפים קרוב לחזה ואנחנו כמו פרה עיוורת בהקשר הזה", ציין נציג מגדל שהוסיף: "להעמיד את החברה לפירעון מיידי זו התאבדות בשלב הזה ומאידך להסכים למתווה הנוכחי זו התאבדות מסוג אחר".

עוד ציין נציג מגדל, כי "בקונסטלציה הזו, הייתי מוכן לשקול תספורת קטנה דבר שאני לא מוכן לו כרגע בתנאי שהיה לי ביטחון לפירעון 50% הנותרים. עם זאת, במתווה הנוכחי אין לי. ובעוד שלושה חודשים נהיה תלויים בחסדיהם של האצ'יסון".

מבחינת מגדל מחזיקי האג"ח צריכים להתארגן במטרה להבהיר לבן דב שההצעה לא מקובלת. לטענתם, מחזיקי האג"ח צריכים לדרוש שהכסף שאמור להגיע לסאני, יופנה לעבר מחזיקי האג"ח. בשלב זה הצטרף לדיון נציג פסגות שטען: "לא יכול להיות מצב שבו בעל מניות מקבל כסף ובעל חוב לא. אין לנו סיבה להשתתף בנזק של בעלי המניות. אני לא הייתי מסכים לתספורת בשום אופן".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    התייחסותכם בבקשה 28/06/2012 14:24
    הגב לתגובה זו
    "לחברת האצ'יסון אין סנטימנטים. הם לא מוכנים אפילו להנחית את החוב שלהם", תקף בחריפות נציג מגדל את העסקה בין בן דב להאצ'יסון.
  • 28/06/2012 14:43
    הגב לתגובה זו
    ביחס לשאר הנושים האחרים. כלומר מעמדו בסדר הנשייה בעת פירוק נחות יותר. אם האציסון הופכת לבעל מניות החוב שלה הופך אוטומטי לנחות
  • 4.
    היי טק 28/06/2012 14:01
    הגב לתגובה זו
    על פניו ניתן להעמיד את האג"ח לפירעון מיידי ימונה מפרק לפרטנר שיעמיד את החברה למכירה מישהו כבר יקנה אותה. (כנראה האצ'יסון) משום מה המוסדיים מפחדים מהמהלך שתוצאותיו לא לגמרי נהירות מאחר ולא בטוח שימצא רוכש באותם התנאים.
  • 3.
    28/06/2012 13:56
    הגב לתגובה זו
    כלל ברזל בדיני חברות שהלוואת בעלים נחותה להלוואה של נושה רגיל. ברגע שהאציסון הופכים לבעלי מניות הם מנחיתים את החוב שלהם באופן אוטומטי מול בעלי האג"ח. אין חיה כזאת בעל מניות שדורש התנייה לא להנחית את החוב. הרי האציסון יהיו חשופים לאפסייד אם יהיה יש להם סיכון בעסקה אך גם סיכוי
  • אלון 28/06/2012 15:53
    הגב לתגובה זו
    במקרה הזה, הם לא יהיו נחותים לבעלי האג"ח (ישויות משפטיות נפרדות ראה מקרה דלק"ן)
  • 2.
    מוסדיים דפוקים - תהיו מיליטנטים כשאתם מלווים את הכסף (ל"ת)
    עכשיו שבובשקט ותאשרו 28/06/2012 13:42
    הגב לתגובה זו
  • ערן 28/06/2012 14:00
    הגב לתגובה זו
    טייקונים עושיים יד אחת מסיבה אחת פשוטה - הם זה הטייקונים בכבודם ובעצמם ! מי מחזיק את חברות הביטוח ? ברובם הטייקונים. הכל הצגה אחת גדולה והפנסיות שלנו ניגזלות.
  • 1.
    תומר סאנדס 28/06/2012 13:41
    הגב לתגובה זו
    ממה שקרה בטאו היום?? עשו שרירים על התספורת וקיבלו קרחת... לא יקבלו שקל 100% תספורת במקום להגיד עשינו עסקה רעה ולהפסיד 20%... מה לעשות כמו שלפעמים עושים השקעה רעה במניה ויש הפסד של 20-30%....גם פה... צריך להגיד תודה שהסינים משלמים יותר ממה שכל אחד אחר היה משלם..
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.