סרוסי: "הבנקים מפגינים זהירות במתן הלוואות לחברות גדולות"

יו"ר הפועלים: "התחלנו להוריד את המינוף של חברות האחזקה בשונה ממדינות אחרות. השוק הישראלי לא ממונף", כך בפאנל בנושא "הכלכלה של המחר" שנערך במסגרת ועידת הנשיא
רקפת סלע |

היום התקיים בוועידת הנשיא "פונים אל המחר", פאנל בנושא "הכלכלה של המחר" אותו הנחה יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל וכיום יו"ר JPMorgan Chase בהשתתפותם של אבי ג'וזף כהן, אסטרטגית ההשקעות הראשית של גולדמן סאקס, הכלכלן הצרפתי ד"ר ז'אק אטאלי, נשיא פרו אלחנדרו טולדו ויו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי.

אבי גוז'ף כהן, התייחסה למצב בכלכלה הגדולה בעולם: "אנחנו בארה"ב מייצגים איזור שהוא יחסית יציב. הכלכלה שלנו אינה במיתון וצומחת כ-2% בשנה לאחר התאמות. ביחס לכלכלות כמו אירופה זה נראה כמו נווה מדבר, אך יש לנו בעיות לטווח קצר ולטווח ארוך. בכלכלה שלנו אנחנו רואים התאוששות כמעט בכל מקום. המיתון שלנו הסתיים בשנת 2009 ומאז היו השקעות בעסקים במחשבים. זה לא סימן לכלכלה תקועה."

עוד בנושא ארה"ב בפאנל אמר פרנקל: "באבטלה בארה"ב יש שוני בסיסי: האבטלה עומדת על כ- 8.5% אך בקרב המשכילים זה חצי מזה ובקרב הפחות משכילים כפול מזה."

נשיא פרו, אלחנדרו טולדו, התייחס לכלכלת דרום אמריקה: "לפני 2008-2009 דרום אמריקה היתה מקום של אי סדר. מדינתי יצרה אינפלציה ועם כל הכבוד המשבר של 2008 לא היה בגלל אמריקה הלטינית, היא הפתרון. סין משחקת תפקיד חשוב באמריקה הלטינית והיא בולדוזר היום".

ד"ר ז'אק אטלי בהתייחסות ליוון: "האם ארה"ב אחראית למצב ביוון? כן! כי אם לא היה משבר בארה"ב והאמריקאים והאירופים לא היו מגדילים את החוב שהוא 83% באירופה וארה"ב מעל 100% הרי שמדינות אירופה לא היו מגיעים למצב הזה. אלו היינו מדרגים ארה"ב ביחס למדינות אחרות באירופה באיחוד, היא תהיה מדורגת כמו יוון."

יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, נתן את נקודת השקפתו לגבי השוק המקומי: "צריך לזכור שמצב המשק הביתי בישראל ביחס ליחסי החוב בעולם. החוב בעולם עומד על כ-98% ובישראל על כ- 40%. זה כי יש לנו מנגנון חסכון ומנטאליות של חסכון ובמינוף בסך הכל המצב בסדר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?