התגובות לועדת הריכוזיות: "נראה מאמץ להגיע למבנה אחזקות בין שתי שכבות בפרק זמן קצר"
ההמלצות הסופיות של הוועדה להגברת התחרות במשק, אשר קרויה גם 'וועדת הריכוזיות'
בלידר מסבירים כי על פי המלצות הביניים אנו צפויים לראות מכירות של אידיבי - כלל ביטוח, קבוצת דלק - הפניקס וצדיק בינו - בינ"ל/פז. הגופים שייכנסו ככל הנראה למגבלה הנוספת שניתנה היא קרן אייפקס: פסגות/תנובה (על פי הקריטריון של מחזור מכירות) וקבוצת עופר בנק מזרחי/מליסרון (על פי הקריטריון של אשראי).
"לגבי קבוצת אריסון שיכון ובינוי/בנק הפועלים למרות הידיעות בעיתונות, סך האשראי בשיכון ובינוי לא עומד בקריטריון של מעל 6 מיליארד שקלים. לגבי המכירות שיכון ובינוי מתקרבת לרף 6 מיליארד שקלים אולם היא עדיין לא שם", מסייגים בלידר.
"יעשו מאמצים להגיע תוך פרק זמן לא ארוך של מבנה אחזקות בין שתי שכבות"
אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון: "המשמעות היא שאנחנו בדרך למכירה משמעותית של 5-6 חברות גדולות. פרק הזמן שניתן להשלמת המכירה הינו 4 שנים שנותן זמן רב להיערכות החברות."
"בשורה התחתונה בעיננו הועדה אסרה אמנם על אחזקה של שכבה רביעית בפירמידה, אולם למעשה הפכה גם את האחזקה בשכבה השלישית לבעייתית מאד עבור בעל השליטה, ואנו מניחים כי יעשו מאמצים ופעולות מצד בעלי השליטה להגיע תוך פרק זמן לא ארוך של מבנה אחזקות בין שתי שכבות".
"שינויים רגלוטוריים ורטרואקטיביים אינם מוסיפים אטרקטיביות להשקעה בשוק המקומי"
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "התפישה אשר הוצגה על ידי הוועדה במסיבת העיתונאים לפיה המשקיעים הזרים המתינו לפתרון בעיית הריכוזיות זאת על מנת להסתער על השוק הישראלי לא רצינית. שינויים רגלוטוריים חדשות לבקרים כולל שינויים רטרואקטיביים אינם מוסיפים אטרקטיביות להשקעה בשוק המקומי שכן משקיע זר חושש יותר מכל משינוי קונסיסטנטי של תנאי המשחק בשוק בו הוא מבצע השקעה".
"אנו מעריכים כי לא צפויה לא היום ולא בתקופה הנראית לעין נהירה של משקיעים זרים כפועל יוצא של מסקנות הוועדה ואם ובמידה יגיעו משקיעים שכאלה יהיו אלו קרנות השקעה למיניהן אשר ינסו לנצל את מחירי המניות הקורסים והעדר הידיים המקומיות החזקות על מנת לעשות סיבוב מהיר על חשבון המשקיעים המקומיים. באשר לתזה אשר הוצגה לפיה יפוזרו גרעיני השליטה בחברות בבורסה הרי מי שהעלה תזה שכזו מנותק מן ההוויה בשוק המקומי בו המחזורים מתכווצים והמגמה הינה הוצאת כספים להשקעה בחו"ל".
חזן: "לתת לגרמן להרצות 4 דקות על שכר הח"כים זה פופוליזם, עושים לנו דה-לגיטימציה"
הנושא השנוי במחלוקת של העלאת שכר חברי הכנסת צפוי להגיע מחר להכרעה בוועדה ציבורית שהוקמה לנושא. חברי הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) ואורן חזן (ליכוד) התייחסו לסוגיה בגלי צה"ל. גרמן אמרה: "כרגע החוק אומר שאם הוועדה הציבורית לא משנה את השכר, אז באופן אוטומטי עולה לפי ההצמדה לממוצע השכר. פרופ' חיים לוי ישב בוועדה ואמר שהשכר צריך להיות מוצמד למדד, כלומר מסקנתו היא שאין להעלות את שכר חברי הכנסת. כיום השכר צמוד לשכר הממוצע במשק והמשמעות היא העלאת השכר ל–1,000-1,200 שקל בחודש, אנחנו למעשה נשענים על השכר של המובטלים, השכר הממוצע בסוף השנה הזאת יעלה בעקבות העלאת שכר המינימום, בין 2.5% ל-5%, כל אחוז זה 400 שקל. 40 אלף שקל ברוטו משתכרים חברי כנסת, 20 אלף שקל נטו. השכר ברוטו יעלה לבין 41 ל-42 אלף שקל. יש כאן ניגוד עניינים בסיסי שאנחנו קובעים את השכר של עצמנו". "אני שמח לשמוע הרצאה של יעל גרמן – אנחנו עושים דה-לגיטימציה לחברי הכנסת, זה פופוליזם לדבר 4 דקות על הנושא, פגיעה בכל חברי הכנסת", אמר חזן בתגובה לדבריי גרמן. "יש לי ביקורת מאוד קשה נגד הוועדה הציבורית – באפריל השנה פניתי לוועדה הציבורית שתקצץ את התקציב של הסלולר לחברי כנסת, מדובר 23 אלף שקל לשנה, כסף שבסוף השנה הולך חזרה לכנסת ולמשרדי הממשלה. הוועדה התכנסה ולא הכריעה בנושא. אין לי טענות כלפי המשכורת, רוב חברי הכנסת לא מגיעים עבור המשכורת. זה לא שאני מתעקש לקבל את האלף, היית שמח לשמוע האם חברי הכנסת שמתנגדים להעלאת השכר מקבלים גם פנסיה תקציבית או לא". גרמן השיבה: "מחר הוועדה תדון מחדש בהמלצה של הוועדה הציבורית, היא שינתה את עמדתה, קודם כל תקפיא את השכר ל-2016, זו החלטה סבירה וצודקת, מאוד מקווה שרוב חברי הוועדה יצביעו בעדה. יש סיפור של פנסיה תקציבית, ללא ספק, באופן פרטני צריך לטפל בזה. חזן בהחלט צודק בנושא הסלולר. אך לא יכול להיות שנצפצף על ועדה ציבורית ונקבע לעצמנו את השכר. ב-1 ל-1 2016 אסור לנו להעלות את שכרנו". צפו ברגע בלתי נשכח בין ח"כ יעל גרמן לח"כ אורן חזן:
