נערכים ליום אסון: בגין - "הערכות לאירוע שקורה פעם ב-20 אלף שנה לא מעניינת ולא הגיונית"
ועדת ביקורת המדינה דנה היום בנושא עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה, זאת בעקבות דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בעניין אשר מותח ביקורת חריפה על אוזלת ידן של רשויות המדינה בהיערכות המשק לרעידת אדמה קשה שתגרום לאסון לאומי.
"עשור עבר מפרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא הערכות המדינה לרעידות אדמה לא חל שיפור בנושא, לא הוסדר תקצוב ההערכות. המבקר קבע כי על שר האוצר, השר הממונה, שר הבריאות, ראש הממשלה ושר השיכון והבינוי לקבוע צעדים אופרטיביים בנושא", כך אמר ח"כ רוני בר-און, יו"ר הוועדה, בפתח הדברים.
בני בגין, השר האמון על נושא הערכות המשק לרעידות אדמה אמר: "זמן החזרה הממוצע, במידה שאנחנו יכולים לשפוט, של רעידת אדמה או של אירוע ססמי הוא בערך 20-15 אלף שנים, ואני מוכן לומר גם אם בבוא היום תוטל עליי מוערבות אישית כשר בממשלה שהערכות לאירוע של פעם ב-20 אלף שנה לא תעניין אותי. אנחנו צריכים לחיות בתחום סביר של התכוננות."
"אנו יודעים שיש מספר לא מבוטל של בתים שנבנו טרם נכנס תקן רעידות האדמה לתוקף, כ-100 אלף יחידות דיור ולכן צריך להיערך בהתאם. אנו מעדיפים את הביטוי מסגרת להיערכות, לתרחיש של רעידת אדמה שעשויה להתרחש פעם ב-1000 שנה. תרחיש קטסטרופאלי מתרגם לתחזית, אז אנחנו מקבלים כתבות מבהילות שמפחידות אזרחים שלא לצורך", הוסיף בגין. "140 מיליון שקל לחיזוק מבנים ציבוריים לשנה הוא סכום נאה ומספק."
בר - און הוסיף: "עניין הסכמות הדיירים הוא המקום הראשון לרועץ, חלקם בקרב האזרחים הותיקים, המפחדים משינויים, וחלקם בקרב הדיירים הצעירים החדשים המעוניינים לחזק ולשדרג את הבניין. הורדת הרוב ל-51% תפחית מהלחצים. כמו כן, העירייה לא יכולה לעשות שבת לעצמה, כפי שעיריית תל אביב עושה כשאומרת שתוספת בנייה תחליש את הבנייה, היא צריכה לפעול לפי החלטות הממשלה."
אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, אמר כי "אפילו אם דייר אחד מתנגד לתמ"א 38 היזם לא מעוניין בפרוייקט. אפשר לבנות כמעט כל דבר שרוצים, השאלה כמה זה עולה. יש לי ויכוחים קשים מאוד עם עיריית תל אביב בנושא התמ"א 38. הם לקחו את התוכניות למהנדס מומחה שבודק לפי קריטריונים שונים אשר טוען שתוספת הבנייה יוצרת עומס יתר. בנוגע לחיזוק המבנים הציבוריים, ישנה רשימה של כ-4,500 מבנים לחיזוק, מאות הבניינים הראשונים הם של משרד החינוך, משרד הבריאות."
שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, אמר כי בנושא הדיור הציבורי, עד לפני שנה לא היה למשרד תקציב לחיזוק מבני המדינה, קיבלנו תקציב, קיבלנו 90 מיליון שקל לחיזוק מבנים, 100% על חשבון המדינה, ככל שיהיה יותר תקציב יותר מבנים יחוזקו. משרד האוצר מכיר בכך שהוא צריך להשקיע בתקציבים נפרדים לחיזוק מבנים, השאלה איפה כי התקציב מוגבל. לפי העבודות שעשינו עד היום, בשנת 2012 יתחילו כבר עבודות הביצוע. מבחינה חברתית המבנים ישודרגו, יקבלו צורה שונה ולכן אנחנו נמצאים עם שתי ציפורים במכה."
"אנו עובדים בשיתוף פעולה עם השר להגנת העורף מתן וילנאי, לחיזוק מבנים ציבוריים, הוסיף אטיאס. איתרנו מגרשים וקרקעות איתם ניתן יהיה להתחבר במקרה של פינוי חלילה. אנחנו כמו כן עושים שיקום שכונות ב-37 ישובים, אך אנו צריכים להגדיל את הסכום לכל יחידת דיור כדי לחזק את המבנים, לכן קיבלנו עוד 30 אלף שקל לדירה."
"תמ"א 38 התקבלה ב-2005, עד 2010 התיקון לא צלח ואף נכשל, אם בסביבות 100 יח"ד קיבלו היתרים, המשמעות היא שההיתכנות הכלכלית הייתה שגויה", הוסיף אטיאס. "ברגע שכל התמ"א 38 חי על פי זכויות המשמעות היא שרק איפה שיש ערך לקרקע יבצעו את המיזם. קיבלנו שני תיקונים - תוספת של שתיים וחצי קומות, למעט תל אביב שם ניתן להוסיך 1.5 קומות, כך ניתן להוסיף 400 אלף יחידות דיור. אנו מרגישים שינוי מהותי בקרב היזמים לגשת לתוכניות תמ"א 38."
"ראשי הרשויות לא אוהבים את הכל, מי שמוציא היתר בנייה הוא ראש הרשות. חלק מראשי הרשויות לא נתנו לתחום הזה יד, לחלק מהרשויות לא התאים שיוסיפו יחידות דיור. עד התיקון ב-2010 נדרש רוב של 80% של הדיירים, ביקשנו 51% הסכמה, קיבלנו לבסוף 66% כי משרד המשפטים התנגד. ראש הממשלה טען שאם מדובר בסכנת חיים אז צריך 0% הסכמה. הגדלת הזכויות והורדת אחוזי ההסכמה יצרו שינוי שאנו רואים כעת", הוסיף אטיאס.
אטיאס התייחס לנושא של הקמת בנק זכויות: "תוכנית במרכז תל אביב צריכה להיות קשורה לבית שאן במסגרת בנק זכויות, קרי 2.5 קומות בתל אביב ליזם שיחזק בפריפרייה, היכן שלא משתלם כלכלית לחזק. כל ההכנסות שייכנסו מתמ"א 38 למדינה במקומות בהם יש כדאיות כלכלית המדינה לא תיקח כל מס לעצמה, קרי מכירת דירה בתל אביב במסגרת תמ"א 38, ניצור משק כספי סגור והתקציבים ילכו לחיזוק מבנים בפריפרייה, משרד האוצר מתנגד לכך. לנושא ניוד הזכויות מתנגד משרד הפנים."
כתבות נוספות:
- 6.לש. 12/02/2012 18:07הגב לתגובה זוגם זולים גם עמידים
- 5.מבין עניין 06/02/2012 12:30הגב לתגובה זויש להם לובי חזק מאוד, ויש להם תקשורת שמסייעת להם להכניס פניקה לציבור לרכוש פוליסות. שכולנו יודעים שכמו שהיה עם אסון הכרמל, גם למי שאין פוליסה קיבל פיצוי על השרפה, אז אם תהיה רעידת אדמה ויהרסו מאות ואלפי דירות, חברות הביטוח יכריזו פשיטת רגל ולא ישלמו, והמדינה תפצה את כולם. אז תרגיעו
- 4.נאסים ניקולאס טאלב 06/02/2012 12:21הגב לתגובה זואבל כשיבוא הברבור השחור - אללה יסתור
- 3.מודאג 06/02/2012 12:19הגב לתגובה זושלום אני מחזיק בבניין בתל אביב מת לשפץ אותו לחזק יסודות ולבנות עוד דירות לאוכלוסיה הצעירה עיירית תל אביב אוסרת זאת עלי בגלל חוק השימור בעייריה אכפת להם יותר מצבע התריסים מחיי אדם רוצה לחזק לשמר ולבנות-לא נותנים לי לא מימון לא סיוע להפך יחיבו אותי בהטיל השבחה החומר נאסף מתכונן לועדת החקירה בנושא
- 2.העיקר שמחירי הדירות יירדו!!! (ל"ת)אלעד 06/02/2012 12:04הגב לתגובה זו
- 1.כולנו ניכחד עם האמריות של בגין (ל"ת)ירון 06/02/2012 12:04הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.
למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.
בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.
לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.
המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.
- עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?
- משכנתאות ב-8.9 מיליארד שקל בספטמבר - למרות הירידה במכירות דירות - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים,
והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי.
הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".
זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%.
בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0% , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.
כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים - והוא גם לא נראה באופק.
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- "הרוכשים חוזרים לתל אביב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5% תשואה על ההון העצמי
אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.
