בשוק מתנדנד שמאבד אמון הנה חברה יציבה וחזקה

רועי שגיב, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון, סוקר את מניית צ'יינה מובייל. בשוק המאבד אמון ובמהלך משבר כלכלי באירופה, בולטת המניה ביציבותה ואחיזתה בשוק
רועי שגיב | (1)

בשנה החולפת רשמו מדדי מניות בעולם בכלל ובשוק הסיני בפרט ירידות שערים ניכרות. אותן הירידות בסין נבעו מכמה סיבות טובות. משבר החובות בגוש האירו, ההאטה בכלכלה הסינית ואובדן האמון של המשקיעים הזרים בשוק המניות בסין.

על רקע זה בלטה לטובה ביציבותה חברת התקשורת CHINA MOBILE, חברת הסלולר הגדולה בעולם מבחינת מספר מנויים. לחברה יש מעל ל-644 מיליון מנויים, וב-11 החודשים הראשונים של השנה נוספו לשורותיה 60 מיליון מנויים חדשים. במילים אחרות, מספר בלתי נתפש של מעל 5 מיליון מנויים בכל חודש.

את המחצית הראשונה של שנת 2011 סיימה החברה עם צמיחה של 9% בהכנסות לעומת החציון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-10 מיליארד דולר ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-20 מיליארד דולר. בנוסף, בקופת החברה מזומנים בסך 50 מיליארד דולר לעומת חוב זניח. תשואת הדיבידנד עומדת על 4.2% ומכפיל הרווח לשנת 2012 עומד על 10.

כמה מילים על שוק התקשורת בסין. על המנוי הסיני מתמודדות שלוש שחקניות עיקריות: CHINA MOBILE, CHINA TELECOM ו-CHINA UNICOM, נושא עסקנינו היא הגדולה מביניהן. בשנת 2008 ביצע הממשל הסיני מספר רפורמות על מנת להגביר את התחרות ולמנוע ממנה להיות מונופול. בפועל, הרפורמות נחלו הצלחה חלקית וכאמור, החברה ממשיכה לגייס מנויים חדשים בקצב מהיר, הודות לשיעור חדירה נמוך של קצת מעל 70% בשוק הסיני, נכון לאמצע שנת 2011.

תופעה נוספת המאפיינת את השוק הסיני (בעיקר בכפרים), היא דילוג על הטלפון הנייח ישירות לטלפונים סלולריים. כמו כן, החדירה של רשתות הדור השלישי נמוכה. רק בערים גדולות כגון בייג'ין ושנחאי ניתן למצוא אותן.

לחברה מספר אתגרים והזדמנויות בשנים הקרובות. ראשית עליה להשקיע בתשתית מתקדמת המאפשרת, בין היתר, גלישה מהירה ברשת. נכון להיום תשתיות החברה מיושנות יחסית ואינן תומכות בביקוש הגדל לגלישה בסלולר. זו השקעה כספית גדולה אך איתנותה האדירה של החברה לצד קווי האשראי שפותחים בפניה בנקים מקומיים וזרים, תאפשר לה לצלוח את האתגר הזה. ההשקעה בשיפור התשתית עשויה להפוך למנוע צמיחה לשנים הקרובות ולהגדלת ה-ARPU (ההכנסה הממוצעת ממשתמש) שעומדת היום על 11 ד' בלבד לחודש. הזדמנות נוספת, הסכם הפצה עם חברת APPLE שצפוי להגדיל את ההכנסות ועל פי הדיווחים, קרוב לחתימה.

לצד ההזדמנויות, עומדים בפני החברה גם מספר סיכונים. המרכזי שבהם הוא התגברות התחרות וכניסת מפעילים נוספים, דבר העלול להביא לירידה במחירים ולהיחלשות הצמיחה במספר המנויים החדשים. סיכונים נוספים הם ההאטה הצפויה השנה בסין והתערבות הרגולטור על מנת להגביל את הדומיננטיות של החברה בשוק המקומי.

את מניית החברה ניתן לרכוש בארה"ב, מחיר הסגירה נכון לאתמול (03.01.12) הינו 49.1 ד'. השקעה במניה מאפשרת חשיפה לכלכלה הסינית ולצרכן הסיני בענף דפנסיבי יחסית וצומח. בנוסף השמרנות של החברה תעזור לה לצלוח את האתגרים העומדים בפניה בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    BFDI 04/01/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
    BFDI חברה מייצרת מצלמות מהירות התנוע ולא רק... בהצלחה!
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.