איך אומרים "לטמון את הראש בחול" בצרפתית?
לבנקים באירופה "לא היה כל כך קשה לטעות", דחיית גיוסי הון ככל שניתן לטובת מתן אשראי, שהרי זה הביזנס. הבנקים בצרפת התעלו על כולם וכעת הם אלו שמשלמים את רוב המחיר. אבל אצלנו הכל בסדר.
לאחר שהתחוורו מימדי המשבר של 2008, החלו רגולטורים בכל העולם לתכנן רפורמות, להקשיח חוקים ולאלץ את כל הבנקים לגייס הון, כך שתהיו ערוכים למשבר הבא. רבים התנגדו לדרישות הקשוחות, אך רק בצרפת פעלו הבנקים והרגולטורים ביחד ובאגרסיביות נגדן. בדרך, הם שכחו לגמרי את חשיפתם האדירה והמסוכנת למדינות פריפריליות באירופה.
האם ישנו חשש ליציבות?
הבנקים הצרפתים מתעקשים שהמאזנים שלהם איתנים ואינם זקוקים לגיוסים או סיוע כלשהו. בשנים 2008-2009 הם הסכימו לקבל אשראי ממשלתי בסך 20 מיליארד אירו, אך החזירו את רובו תוך שנה ולא דרשו סיוע נוסף. כשהחלו החששות מקריסה של יוון, מנהליהם הרגיעו את הרוחות וטענו כי הבנקים חזקים ויציבים ואין סיבה לחשוש.
במהלך 2009 התכנסה ועדת באזל העולמית ודרשה מכל הבנקים במערב להגדיל את ההון. הרגולטורים הצרפתיים טענו שהדרישות מוגזמות והם יביאו לעצירת ההתאוששות הכלכלית. הבנקים בצרפת אף התעקשו שיתרת עודפי ההון שלהם גדלה והיא מספיקה בהחלט.
הוראות הטיוטה הראשונה לתקנות באזל 3 פורסמו בספטמבר 2010 והבנקים קיבלו זמן עד 2019 ליישמן. הבנקים באירופה, שראו את הנולד, לא המתינו והחלו לגייס הון כדי להיענות לדרישות החדשות הרבה לפני 2019. רק הצרפתים התעלמו, והמשיכו לטעון שאין סיבה לחשש.
אשליה עצמית בחסות מבחני הלחץ
במהלך 2011 התברר שיוון לא יכולה לפרוע את חובה וגוש האירו החל לגבש הסכמה למחילה על 50% מהחוב ליוון. בהמשך נכנסו מדינות נוספות ביבשת ובראשן איטליה לצרות. הרגולטורים החליטו לבצע "מבחני לחץ" כדי לבחון את יציבות הבנקים וצרכי ההון שלהם בעת משבר. הרגולטורים הצרפתים שוב הקשו ותבעו שהמבחנים לא יכללו תרחישי חדלות פירעון של אחת ממדינות הגוש, כדי לא לערער את האמון בגוש (הנמוך גם כך). מבחני הלחץ אכן בחנו לבסוף רק מקרים של עליית מרווחים ושינויי ריבית על אג"ח ריבוניות, ולא חדלות פירעון כוללת. הבנקים בצרפת דילגו מעל מבחני הלחץ ושוב נחלצו מגיוסים, שהרי אין סיבה לחשש.
אם לא די בכך, מהר מאד התברר שהבנקים הצרפתים תלויים בחוב לזמן קצר יותר ממתחריהם באירופה. הגרף הבא מראה זאת לגבי שני הבנקים הצרפתים הגדולים, המוצגים בעמודות השמאליות.
מקור: עיבוד נתוני דוחות כספיים, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות
בנובמבר האחרון הקטינו שמונה קרנות כספיות אמריקניות גדולות את חשיפתן לבנקים בצרפת ב-68%. הירידה החדה בחלק מאמצעי המימון לטווח קצר של הבנקים הצרפתים, אילצה אותם ליטול אשראי בסך כ-100.6 מיליארד אירו מהבנק המרכזי של אירופה במהלך החודש, לעומת 22.3 מיליארד אירו בלבד בסוף יוני (לפי נתוני הבנק הצרפתי המרכזי) - כמעט פי 5.
בעקבות כל אלה, הורדות הדירוג לא איחרו לבוא. סוכנות הדירוג S&P הציבה את הבנקים בצרפת תחת מעקב ו-Moody's הורידה את דירוגם של שלושת הבנקים הגדולים בצרפת בדצמבר האחרון. לטענת Moody's, יש סבירות גבוהה שממשלת צרפת תיאלץ (סוף סוף...) לתמוך במערכת הפיננסית שלה. בנוסף לכל הצרות, יש חשש שהדירוג של צרפת עצמה ירד.
רגולציה, רגולציה, רגולציה...
כעת יוצאים הרגולטורים והבנקים בצרפת למאבק נוסף, הפעם נגד המגמה העולמית הגוברת להפרדת הבנקאות הקמעונאית מהבנקאות להשקעות. רגולציה זו החלה להתקדם בבריטניה השכנה במטרה למנוע ניצול של כספי פיקדונות בבנקאות הקמעונאית להשקעות מסוכנות. מודל המשלב בין קמעונאות להשקעות קיים בבנקים הצרפתים הגדולים, כולל Societe Generale ו-BNP Paribas. הרגולטורים הצרפתים טוענים כי ההפרדה לא בהכרח תגן על כספי החוסכים, ופיזור בפעילויות הבנקים דווקא הגן עליהם בעת משבר 2008. הם רק "שכחו" את המחיקות הגבוהות של שני הבנקים הללו.
מקור: עיבוד נתוני דוחות כספיים, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות
לאחרונה העריך ארגון ה-European Banking Authority כי לארבעת הבנקים הצרפתים הגדולים חסר הון של 7.3 מיליארד אירו כדי להתמודד עם משבר החוב הריבוני באירופה. בין אם ההערכה זו נכונה או מוגזמת, לדעתי גיוס הון באופן מיידי ע"י הבנקים הצרפתים הינו הכרחי נוכח הסיכונים הקיימים לגוש האירו. נחשו מה הייתה תגובתו של נגיד הבנק הצרפתי?
"הבנקים הצרפתים איתנים ויציבים; אין שום סיבה לחשש "
- 5.pour mettre la tê te dans le sable (ל"ת)comme ç a 05/01/2012 08:55הגב לתגובה זו
- 4.אורית 04/01/2012 17:59הגב לתגובה זוכתבה אמיתית חייבים להדפיס כסף רק חבל שהיא עובדת בבנק הלא נכון בנק שמנצל עובדים!!!
- 3.ברנרד אפשטיין 04/01/2012 11:05הגב לתגובה זוכתבה מצויינת. זו לא הכתבה הראשונה של אורית שמעוררת בי עניין רב , הסגנון המיוחד מאפשר לראות את התמונה הרחבה...ואף לפעול לעיתים על פי רוח הדברים .
- 2.יוסי עמית 04/01/2012 10:55הגב לתגובה זוהבנקאות הצרפתית לבין שאר העולם - אבל מה הסיבה לכך? מדוע הבנקים הצרפתיים והרגולטורים שם בעצם טומנים את ראשם בחול?
- אורית 04/01/2012 11:25הגב לתגובה זולדעתי התשובה לכך כבר קשורה לתחום האנתרופולוגיה או הפסיכולוגיה...גרמניה וצרפת הן שתי הכלכלות היציבות בגוש האירו, ומנהיגיהם מחפשים פתרון שלא יחייב אותם להזרים כספים או להדפיס כסף עבור גוש האירו, משום שהם חושבים שהיציבות שלהם מתערערת בגלל חוסר אחריות בניהול התקציב של מדינות פריפריאליות אחרות. ההבדל בין הגרמנים לצרפתים הוא, שבמקרה של הצרפתים הרגולטורים עושים יד אחת עם מנהלי הבנקים בגישתם שאין צורך לגייס עוד הון.
- 1.מנטליסט 04/01/2012 10:41הגב לתגובה זושלום, כרגיל נהניתי מטור נוסף שלך שלקח אותנו למסע עולמי במערכת הבנקאות הגלובאלית. בהמשך לנאמר, האם את חושבת שבמהלך 2012 נראה שינוי בעמדת הרגולאטורים והבנקים בצרפת? האם הפחתת דירוג יכולה להיות טריגר לכך? ושאלה נוספת, דיברת על סקטור הבנקים בצרפת בכלליות, אך האם יש בנקים שמצבם גרוע יותר משל האחרים? תודה.
- אורית 04/01/2012 11:21הגב לתגובה זושלום ותודה. לדעתי לא יהיה שינוי בתפיסה של הרגולטורים הצרפתים, אבל חוקים בינלאומיים פשוט יחייבו אותם לפעול אחרת. לגבי הבנקים בצרפת, לדעתי מצבם רע באופן כללי, בלי שונות משמעותית, בעיקר בשל חשיפתם למדינות פריפריאליות באירופה.
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
