לבנקים באירופה "לא היה כל כך קשה לטעות", דחיית גיוסי הון ככל שניתן לטובת מתן אשראי, שהרי זה הביזנס. הבנקים בצרפת התעלו על כולם וכעת הם אלו שמשלמים את רוב המחיר. אבל אצלנו הכל בסדר. לאחר שהתחוורו מימדי המשבר של 2008, החלו רגולטורים בכל העולם לתכנן רפורמות, להקשיח חוקים ולאלץ את כל הבנקים לגייס הון, כך שתהיו ערוכים למשבר הבא. רבים התנגדו לדרישות הקשוחות, אך רק בצרפת פעלו הבנקים והרגולטורים ביחד ובאגרסיביות נגדן. בדרך, הם שכחו לגמרי את חשיפתם האדירה והמסוכנת למדינות פריפריליות באירופה. האם ישנו חשש ליציבות? הבנקים הצרפתים מתעקשים שהמאזנים שלהם איתנים ואינם זקוקים לגיוסים או סיוע כלשהו. בשנים 2008-2009 הם הסכימו לקבל אשראי ממשלתי בסך 20 מיליארד אירו, אך החזירו את רובו תוך שנה ולא דרשו סיוע נוסף. כשהחלו החששות מקריסה של יוון, מנהליהם הרגיעו את הרוחות וטענו כי הבנקים חזקים ויציבים ואין סיבה לחשוש. במהלך 2009 התכנסה ועדת באזל העולמית ודרשה מכל הבנקים במערב להגדיל את ההון. הרגולטורים הצרפתיים טענו שהדרישות מוגזמות והם יביאו לעצירת ההתאוששות הכלכלית. הבנקים בצרפת אף התעקשו שיתרת עודפי ההון שלהם גדלה והיא מספיקה בהחלט. הוראות הטיוטה הראשונה לתקנות באזל 3 פורסמו בספטמבר 2010 והבנקים קיבלו זמן עד 2019 ליישמן. הבנקים באירופה, שראו את הנולד, לא המתינו והחלו לגייס הון כדי להיענות לדרישות החדשות הרבה לפני 2019. רק הצרפתים התעלמו, והמשיכו לטעון שאין סיבה לחשש. אשליה עצמית בחסות מבחני הלחץ במהלך 2011 התברר שיוון לא יכולה לפרוע את חובה וגוש האירו החל לגבש הסכמה למחילה על 50% מהחוב ליוון. בהמשך נכנסו מדינות נוספות ביבשת ובראשן איטליה לצרות. הרגולטורים החליטו לבצע "מבחני לחץ" כדי לבחון את יציבות הבנקים וצרכי ההון שלהם בעת משבר. הרגולטורים הצרפתים שוב הקשו ותבעו שהמבחנים לא יכללו תרחישי חדלות פירעון של אחת ממדינות הגוש, כדי לא לערער את האמון בגוש (הנמוך גם כך). מבחני הלחץ אכן בחנו לבסוף רק מקרים של עליית מרווחים ושינויי ריבית על אג"ח ריבוניות, ולא חדלות פירעון כוללת. הבנקים בצרפת דילגו מעל מבחני הלחץ ושוב נחלצו מגיוסים, שהרי אין סיבה לחשש. אם לא די בכך, מהר מאד התברר שהבנקים הצרפתים תלויים בחוב לזמן קצר יותר ממתחריהם באירופה. הגרף הבא מראה זאת לגבי שני הבנקים הצרפתים הגדולים, המוצגים בעמודות השמאליות. מקור: עיבוד נתוני דוחות כספיים, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות בנובמבר האחרון הקטינו שמונה קרנות כספיות אמריקניות גדולות את חשיפתן לבנקים בצרפת ב-68%. הירידה החדה בחלק מאמצעי המימון לטווח קצר של הבנקים הצרפתים, אילצה אותם ליטול אשראי בסך כ-100.6 מיליארד אירו מהבנק המרכזי של אירופה במהלך החודש, לעומת 22.3 מיליארד אירו בלבד בסוף יוני (לפי נתוני הבנק הצרפתי המרכזי) - כמעט פי 5. בעקבות כל אלה, הורדות הדירוג לא איחרו לבוא. סוכנות הדירוג S&P הציבה את הבנקים בצרפת תחת מעקב ו-Moody's הורידה את דירוגם של שלושת הבנקים הגדולים בצרפת בדצמבר האחרון. לטענת Moody's, יש סבירות גבוהה שממשלת צרפת תיאלץ (סוף סוף...) לתמוך במערכת הפיננסית שלה. בנוסף לכל הצרות, יש חשש שהדירוג של צרפת עצמה ירד. רגולציה, רגולציה, רגולציה... כעת יוצאים הרגולטורים והבנקים בצרפת למאבק נוסף, הפעם נגד המגמה העולמית הגוברת להפרדת הבנקאות הקמעונאית מהבנקאות להשקעות. רגולציה זו החלה להתקדם בבריטניה השכנה במטרה למנוע ניצול של כספי פיקדונות בבנקאות הקמעונאית להשקעות מסוכנות. מודל המשלב בין קמעונאות להשקעות קיים בבנקים הצרפתים הגדולים, כולל Societe Generale ו-BNP Paribas. הרגולטורים הצרפתים טוענים כי ההפרדה לא בהכרח תגן על כספי החוסכים, ופיזור בפעילויות הבנקים דווקא הגן עליהם בעת משבר 2008. הם רק "שכחו" את המחיקות הגבוהות של שני הבנקים הללו. מקור: עיבוד נתוני דוחות כספיים, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות לאחרונה העריך ארגון ה-European Banking Authority כי לארבעת הבנקים הצרפתים הגדולים חסר הון של 7.3 מיליארד אירו כדי להתמודד עם משבר החוב הריבוני באירופה. בין אם ההערכה זו נכונה או מוגזמת, לדעתי גיוס הון באופן מיידי ע"י הבנקים הצרפתים הינו הכרחי נוכח הסיכונים הקיימים לגוש האירו. נחשו מה הייתה תגובתו של נגיד הבנק הצרפתי? "הבנקים הצרפתים איתנים ויציבים; אין שום סיבה לחשש " ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.