נתג"ז חתמה על הסכם עם קבלן להקמת המצוף הימי בהיקף של כ-500 מ' שקלים
חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמה על הסכם עם חברת MICOPERI האיטלקית בהיקף של כ-500 מיליון שקלים לצורך תכנון, ייצור והקמה של מצוף ימי לקליטת גז טבעי מאניות גט"ן מגזזות. המצוף מתוכנן לקום כעשרה ק"מ מול חופי העיר חדרה.
המצוף הימי הוא מסוג Submerged Turret Loading Buoy וצפוי לשמש כנקודת התחברות לאוניות גט"ן (LNG) מגזזות, אשר תפרוקנה גז טבעי ישירות אל המקטע הימי של מערכת ההולכה הארצית, בנפח של עד כ- 2.5 BCM לשנה. העבודות להקמת המצוף צפויות להתחיל ברבעון שלישי 2012 ותסתיימנה עד סוף שנת 2012.
שר התשתיות הלאומיות, הד"ר עוזי לנדאו אשר ברך על החתימה מסר כי : "לאור השיבושים באספקת הגז ממצרים בחודשים האחרונים, מדינת ישראל עלולה להימצא במחסור בגז טבעי החל מהרבעון השלישי של 2012. על כן, מדובר במתקן בעל חשיבות אסטרטגית מן המעלה הראשונה ליכולת המדינה לדאוג לאספקת אנרגיה רציפה לתחנות הכוח בישראל ולשמירה על הביטחון האנרגטי שלה".
לדבריו, "מהירות הקמתו קריטית, בהיותו הגשר שעתיד לסייע לישראל להתמודד עם המחסור בגז. פרויקט המצוף מהווה פתרון מהיר, בטיחותי ואמין למשק הישראלי. אני קורא לכל הגורמים המעורבים להמשיך ולתת כתף על מנת שנוכל לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. חתימת ההסכם הינה צעד משמעותי נוסף לקראת עמידה ביעד שהצבנו: הפעלת המצוף והכשרתו לפעולה עד סוף שנת 2012".
מנכ"ל נתג"ז, מר שמואל תורג'מן מסר כי "חתימת ההסכם מהווה שלב חשוב בדרך להשלמת פרויקט המצוף הימי, אותו מקימה החברה בהתאם להנחייתו של משרד התשתיות הלאומיות. המחסור בגז טבעי הצפוי לקראת סוף שנת 2012, מצריך את הקמתו של המצוף בלוח זמנים דחוק ודורש את שיתוף הפעולה של כל גופי התכנון והגורמים המאשרים".
לדבריו, "הקמת המצוף תאפשר גיוון מקורות אספקה וכן תיצור נקודת קליטה צפונית למערכת ההולכה הארצית, אשר תתרום להגדלת יתירות המערכת וחסינותה. נתג"ז פועלת להקמת המתקן תוך עמידה בכל הדרישות התכנוניות והבטיחותיות בהתאם לתקנים בינלאומיים מחמירים".
- 4.גו 01/11/2011 09:00הגב לתגובה זונוכלים ומושחתים זה מה שהם עושים הכל להפיל את המשקיעים בחיפושי הגז וגורמים נזקים כבדים כל זה ביכדי שנובל תימכור להם כמה שיותר בזול לא איכפת להם הנזקים שהם גורמים למשקיעים ששלושיםשנה מחפשים את הגז ושלושים שנה היו בהפסדים היום שיתגלו שני מעגרים בימקום שהמשקיעים יקטפו קצת פירות באו הגזלנים כמו שתיניץ ולנדאו ושישנסקי ויחימוביץ וגפני וביביהו וברק הגנב שנתן באר לפליסטינים כאילו שהבאר היה של אבא שלו ברק הגנב הציבור השקיעה לחיפוש הגז באה ברק ונותן למילירדר הפליסטיני את הבאר בתמורה כמובן הוא ויאסר ערפאת יתחלקו ביותר מעשר מיליון דולר כן זה מה שאתם שומעים מאיפה יש לא כסף לגור במיגדלי הקירוב מהצבע קבע שהיה הכל בדוק ממשלה של גנבים עכשיו הוא מלמד את ביביהו איך גונבים קבוצה של תחמנים שגורמים נזק למדינת ישראל ליזרוק אותם כמה שיותר מהר מהממשלה
- 3.שואל 31/10/2011 19:21הגב לתגובה זובדר" כ החברה החיצונית מזמינה צינורות מיצרנים מקומיים... מעניין אם זה המקרה גם פה?
- 2.אזרח 31/10/2011 16:02הגב לתגובה זומי שאחראי לבזבוז עתק של כספי מדינה שייחקר ויועמד לדין.
- 1.ביזבו כספי ציבור (ל"ת)ללא זהות 31/10/2011 14:33הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
