סערה סביב שאלת תמלוגי האשלג בקנדה: "זה עשוי להיות תמרור בפני כיל"

גוברים הקולות בססקצ'ואן בקנדה להעלאת התמלוגים מצד חברת פוטאש על ניצול אוצרות הטבע של המחוז. עוז לוי מלידר שוקי הון: "הכבדת ההיטל בקנדה תהווה תקדים"
רקפת גלילי | (9)

המערכת הפוליטית בססקצ'ואן, אחת מהפרובינציות הדרומיות של קנדה, התלהט בסוף השבוע לקראת הבחירות ההולכות וקרבות כאשר הנושא החם הוא סוגיית המיסוי על ייצור האשלג. המחוז העשיר באשלג נהנה מהיטל מס על ענקית האשלג המובילה בעולם, חברת פוטאש, שמסתכם למאות מיליוני דולרים בשנה.

הרווחים שרושם המחוז עומדים על 15% מהרווח הנקי של עד 90 דולר לטון אשלג ו-35% מעל רווח נקי של 90 דולר. כלומר, הממשלה מנחילה מס פרוגרסיבי מדורג על ניצול אוצרות הטבע שלה. הדמוקרטים, מצידם, טוענים כי התמלוגים הנוכחיים לא מספיקים וצריכים להיות גבוהים יותר. בנוסף, קולות בציבור מוחים כי מגיע להם להינות יותר מהכנסות משוק האשלג.

בהקשר זה נדגיש כי בזמן שבקנדה מתעמתים על גובה התמלוגים, חברת כיל אשר נהנית מאוצרות האשלג של ים המלח לא משלמת למדינה היטל על הרווחים העודפים אשר אפילו מתקרב להיטל הגבוה בקנדה.

"במידה ותהיה עלייה במס על חברת פוטאש הסיכויים גדלים שנראה היטל פרוגרסיבי גם על רווחי ייצור האשלג של כיל", אומר עוז לוי, אנליסט בלידר שוקי הון בשיחה עם Bizportal. לדבריו, קנדה היא הבנצ'מרק המהותי והרלוונטי והמס אם יוכבד, יציב תקדים חשוב שהיטל יכול להשתנות גם לאחר שכבר נקבע.

בהקשר זה נזכיר את ה"צדק החלוקתי", מחוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט. בהתייחסות לשיעור התמלוגים שמעבירה כיל למדינה כותב ליכט כי הינו נמוך ו"לא משקף כלל את חלקו הראוי של הציבור מהרווחים". עוד הציע כי "שיש לבחון הטלת מס על רווחי היתר של החברה ולהתחיל בבחינה מקצועית לסיכויי החקיקה בנושא".

בתגובה, כתב עוז לוי כבר בספטמבר כי: "לאור הרוח הגבית המשמעותית מאוד של המחאה החברתית, חלקו הנמוך של הציבור ברווחי החברה הנובעים בעיקרן מאוצרות הטבע הציבוריים וחוות הדעת המשפטית הנ"ל, סביר להניח שבתקופה הקרובה תוקם וועדה שתבחן ותמליץ להטיל היטל על חלק מהותי מרווחי החברה הנגזרים מאוצרות הטבע בישראל, בניגוד לתמלוגים הנלקחים מהמכירות ובדומה להיטל ששינסקי שיושם על חברות הגז".

השיעור הממוצע של היטל עוד על 30%. נזכיר כי 70% מרווחי כיל נובעים מים המלח וכך יוצא שההיטל הוא שווה ערך לירידת שווי של 20% על כל החברה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מירי 31/10/2011 06:45
    הגב לתגובה זו
    ומה עם העבודה שהם מספקים לאנשים ? למה מה החרדים משלמים אתה יודע כמה כסף שחור יש בבני ברק
  • 7.
    יעל 31/10/2011 06:43
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה לעוד ירידות
  • 6.
    ומיד לכי" ל (ל"ת)
    צריך לעשות שישינסקי 30/10/2011 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הקומוניזם השתגע לגמרי כבר! (ל"ת)
    ערן 30/10/2011 18:55
    הגב לתגובה זו
  • you are of your mind or dirty capitalist (ל"ת)
    Benny 31/10/2011 06:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גורמים נזקים ולא משלמים מינימום של תמלוגים (ל"ת)
    אלי 30/10/2011 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לידר שוקי הון 30/10/2011 18:18
    הגב לתגובה זו
    כיל ב110 אחכ ירד לכיל ב 70 מאז רק ירדה בלי סוף. עכשיו הם רוצים להוריד את המניה מה שבעצם הם רוצים להגיד שאנחנו כמו קופים רואים בעולם ועושים. אז בשביל מה יש לנו ועדת טראח ועוד דברים אם אנחנו רק מעתיקים מהגויים? להם יש מס אז גם לנו.? לידר שוקי הון שקרנים
  • 2.
    להוריד מתשובה או לימודים חינם כמו נורווגיה (ל"ת)
    60% שטייניץ גזלן 30/10/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הזדמנות ! 30/10/2011 18:13
    הגב לתגובה זו
    תורידו את כיל טבע ותתחילו לשלם מס רווח הון 25% מדינת ישראל תהרוס פה הכל! בקרוב הדולר ירקיע שחקים כולם יעברו לקנות דולרים! חבל להשקיע בבורסה הכל הולך
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.