עדכון המדדים: מלאנוקס בדרך למעו"ף; תחרות בין החברות על כרטיס לת"א-75

ב-15 בדצמבר יתקיים עדכון המדדים על פי שווי השוק של המניות. מכתשים אגן נמחקה מהמסחר ונראה שינוי אחד לפחות במעו"ף
רקפת גלילי |

עדכון המדדים הקרוב יתקיים ב-15 בדצמבר. היום הקובע לעדכון המדדים הוא 30 בנובמבר, כאשר בסיום יום המסחר נבדק שיעור החזקות הציבור בכל מניה ושווי שוק ממוצע (החל מ-15 בנובמבר עד ליום הקובע). המניות שעומדות בתנאי הסף של המאגר ידורגו עפ"י שווי שוק ממוצע וכך יקבע מי מהן תיכנס למדדים השונים.

אביעד שימון, אנליסט בפסגות, כותב היום (א') כי ניתן להצביע על מספר מניות שצפויות להיכנס ולצאת מהמדדים בסבירות גבוהה יחסית. להלן השינויים הצפויים במדדים המובילים נכון לתום שבוע המסחר שעבר.

מדד המעו"ף

מכתשים אגן כבר מגרעה מהמדדים ומדד ת"א 25 מונה כעת 24 מניות בלבד. סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 20 ומעלה וסף היציאה הוא דירוג במקום 30 ומטה. בנוסף, להבדיל מכל המדדים האחרים, במדד זה נדרש שיעור אחזקות ציבור של 25% לפחות.

מלאנוקס מדורגת מבחינת שווי שוק במקום הגבוה ביותר מבין המניות המקיימות את תנאי הסף של המדד, ולכן צפויה להיכנס. פסגות מציינים כי מגדל ביטוח בעלת שווי שוק גבוה יותר, אך אינה עומדת בתנאי של אחזקות ציבור בשיעור 25%.

מניה שבסכנה להיגרע מהמדד היא דסק"ש. אביעד שימון כותב כי "דיסקונט השקעות גבולית ומדורגת כעת במקום 30, בפער של 3.7% ממקום 29. במידה ותצא מהמדד, אחת מהמניות: הוט, הראל השקעות, כלל עסקי ביטוח ושופרסל תיכנס במקומה".

מדד ת"א 75

במדד יש כעת 74 מניות, עקב גריעת המניות נס טכנולוג'יס ונטוויז'ן בשבועות האחרונים וכניסת קרסו במסלול המהיר. סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 85 ומעלה וסף היציאה ממנו הוא דירוג במקום 115 ומטה.

דלק ישראל אינה עומדת בתנאי הסף של מאגר המניות בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 20% ועל כן צפויה לצאת מהמדד. מלאנוקס, כאמור, תצא מהמדד ותיכנס למדד ת"א 25.

"נציין כי בריטיש ישראל ופאנדטק צפויות להימחק מהמסחר בשבועות הקרובים, אך ככל הנראה לא לפני היום הקובע לעדכון המדדים. אלביט הדמיה מדורגת כעת במקום 113 ונשארת לפי שעה במדד. בתרחיש הסביר שמניח כי החברות שאינן עומדות באחזקות ציבור מינימאליות ימכרו מניות לציבור ויישארו במדד (למעט דלק ישראל), המניה תצא ממנו", כותבים בפסגות.

כלכלית ירושלים וביג כרגע אינן עומדת בתנאי הסף של מאגר המניות בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 20% (שיעור אחזקות ציבור הנוכחי הוא 19.68% ו-19.56% בהתאמה). עם זאת, סביר להניח כי המניות לא יגרעו מהמדדים: היום חברת ביג הודיעה על כך שגייסה 665 אלף שקל במניות במטרה להותיר את המניה במדד ת"א 100.

עפ"י כללי הבורסה, כל מניה הנמצאת במדדים חייבת בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 25%, כאשר חברות גדולות בעלות שווי שוק גבוה מ-750 מיליון שקלים יכולות להישאר במדדים עם אחזקות ציבור של 20% בלבד. בפסגות מונים שתי חברות שלא עומדות בתנאי זה ומנייתן נמצאות בסיכון ליציאה מהמדדים:

אלקטרה צריכה בעלת שווי שוק של 730 מיליון שקלים ואחזקות ציבור בשיעור של 21.29%. באם שווי השוק המשוקלל לא יהיה גבוה מ- 750 מיליון שקלים, המניה תצא מהמדדים, אלא אם בעלי השליטה בחברה ימכרו מניות לציבור. המניה נכנסה בעבר במסלול המהיר למדד זה וסביר שלא תצא מהמדדים.

כך גם לגבי מנופים, בעלת שווי שוק של 731 מיליון שקלים ושעור אחזקות ציבור של 20.16%. הכשרת הישוב, שלה שווי שוק של 770 מיליון שקלים, כבר מכרה מניות עקב הסיכון שבהתממשות תרחיש זה וצפויה להישאר במדד.

מבחינת הנכנסות, פורמולה מערכות מדורגת במקום 87 והגבוה ביותר מבין מניות היתר שמקיימות את תנאי הסף. בהנחה והמניות שאינן עומדות באחזקות ציבור מינימאליות יישארו במדד ואלביט הדמיה תצא ממנו, 3 מניות נוספות צפויות להיכנס: מודיעין יהש המדורגת במקום 90, נובה המדורגת במקום 91 וקמהדע המדורגת במקום 94. נציין כי אף אחת מהמניות לא נכנסת אוטומטית למדד, אך יתכן וכל אלה יכנסו על מנת להשלים ל-75 מניות במדד. מבטח שמיר לא תחזור למדדים בעדכון הקרוב.

מדד ת"א נדל"ן 15

סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 10 ומעלה וסף היציאה הוא דירוג במקום 20 ומטה. אביעד שימון צופה כי כרגע לא צפויים שינויים במדד, אך מציין כי: "אפריקה נכסים מדורגת כעת במקום 19 מבין המניות המקיימות את תנאי הסף של המדד, בפרמיה של 9% מהמקום ה-20, אך לא צפויה לצאת מהמדד. במידה ותצא, אלרוב נדל"ן המדורגת במקום 14 תיכנס במקומה".

מדד תל דיב

לא צפויים שינויים במדד. המדד עבר שינוי מתודולוגי במרץ האחרון, כך שהוא מתעדכן אחת לשנה בחודש זה. עם זאת, עד למועד העדכון יתכן ויגרעו ממנו מניות, ללא היווספות מניות חדשות.

אביעד שימון כותב כי: "במדד זה עניין רב עקב מתן משקל שווה לכל מניה, להבדיל מהמדדים שלעיל שבהם משקל המניות מחושב בעיקר עפ"י שווי שוק. בכל עדכון משקולות רבעוני (שכולל גם עדכון הרכב מניות כמו זה שלפנינו), הבורסה מתקננת את המניות לתקרת המשקל האחידה לפי משקלן במדד ביום הקובע. פקטורי משקל אלה יוצרים ביקושים והיצעים מהותיים מצד תעודות הסל, אותם נחשב בהמשך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.