אייל קליין: "התוכנית שהוצגה אתמול היא הססנית מידי - זה בציפיות מינוס"
פסגת מנהיגי אירופה הסתיימה אתמול כאשר
לדבריו של קליין, "זה בציפיות מינוס וזה בעיקר יותר מידי מהוסס. למשל היה עדיף עם המנהיגים כבר היו באים מצויידים באישורים של הפרלמנטים כיוון שבמצב הנוכחי, זו רק הצהרה - מלבד גרמניה שהעבירה אתמול בפרלמנט את עניין הגדלת הקרן, כל שאר 16 המדינות יצטרכו לקחת את ההצהרה הזו לפרלמנט שלהן וזה עניין של שבועות.".
בתוך כך, קליין אומר כי "גם עניין הגודל של הקרן לא נקבע, אומנם בתקשורת מדברים על טריליון אירו אבל זה לא מספר שצויין בהצרה או בתדרוך העיתונאים, מה שנמסר זה רק ש'הקרן תמונף'. זו הצהרה חיובית ומראה על כך שהמנהיגים הצליחו להגיע להסכמות אבל זה עדיין לא משהו סגור וחתום. יש להם בעיה, הם לא יודעים כמה כסף יגיע מכיוון סין, ברזיל או כל מדינה אחרת וזה מהותי, אז הם נאלצים להמשיך לדחות".
עניין מינוף הקרן תלוי, כאמור, בהצטרפותם של משקיעים נוספים מלבד ממשלות אירופה. אלה האחרונות כבר התחייבו לשים 500 מיליארד אירו וכעת השאלה היא בכמה תמונף הקרן, כלומר כמה ישימו המשקיעים הנוספים. התמריץ שמספקות ממשלות אירופה עבור המשקיעים הפרטיים הוא בכך שעל כל הפסד של עד חצי מיליארד אירו, הן יספגו חלק גדול ממנו וזה אמור לתת ביטחון למשקיעים. כעת צריך לראות כמה כסף עוד יגיע כאשר ההערכות הן שבסופו של יום הערכות הן שהקרן תגדל ל-1-1.2 טריליון אירו.
- 11.מושיק אופניק 27/10/2011 16:32הגב לתגובה זואיך דפני ליף אמרה אפשר להאכיל חלק מהאנשים בשקר רוב הזמן אבל לא כל הזמן
- 10.אליהו הנביא 27/10/2011 14:42הגב לתגובה זומוחקים חובות ומסתפרים על חשבון מי? מאיפו יביאו את כול בכסף הזה? יש משהוא שיודע ?
- 9.דורון האדום 27/10/2011 14:35הגב לתגובה זולכבוד השנה החדשה בלילה כלכלי הביאו פאנל מומחים שיחזו מה יקרה השנה. בינתיים מי שהקשיב להם, הפסיד 15 אחוז עליות
- 8.כסף 27/10/2011 14:10הגב לתגובה זועבודה ,התיעלות , צמיחה, אחרת זה ניר שיגרום להתרסקות כלכלית.
- 7.N 27/10/2011 12:54הגב לתגובה זואז תמיד מתחילים לפרסם כל מני ידיעות שליליות. כשהבורסה בשפל אז מפרסמים ידעות חיוביות. בקיצור אל תקשיבו יותר מדי ,
- 6.הצחקתה.הכל ניחושי פוזיציה.ופספוס (ל"ת)חי 27/10/2011 10:35הגב לתגובה זו
- 5.משקיע תמים 27/10/2011 10:17הגב לתגובה זומח רפה נשאר מח רפה.
- 4.מי זה אייל קליין? מה הוא נביא? (ל"ת)רוני 27/10/2011 10:06הגב לתגובה זו
- 3.איזה באסה להיות מחוץ לשוק בימים אלו (ל"ת)אסטרטג עאלק 27/10/2011 09:53הגב לתגובה זו
- 2.אני מלא בקולים 27/10/2011 09:41הגב לתגובה זוחחחחח
- 1.רואה שחורות 27/10/2011 09:41הגב לתגובה זויעלה רק 12 אחוז
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
