4 טייקונים עם תשואות אג"ח גבוהות - אבל מצב שונה

רביב רזניק, מטאלנט בית השקעות, סוקר את ה"אימפריות" הכלכליות במשק הישראלי. האם הן באמת גדולות ומורווחות כפי שמצטייר מן התקשורת?
רביב רזניק | (9)

בחודשים האחרונים עלו לכותרות כמה מאנשי העסקים הבולטים במשק בשעה שהחברות בהן הם שולטים נקלעו לקשיים. אלה הראשונים, בנו לעצמם אימפריות כלכליות מרשימות בעזרת כסף רב אותו לוו מהציבור, וכיום מרחפת עננה כבדה סביב מצבן העסקי והיכולת לעמוד בתשלומי החוב הגדולים.

אמנם קיים הרבה מן המשותף בין אותם אנשי עסקים המכונים לעיתים "טייקונים". אך בין החברות שבשליטתם קיימים הבדלים גדולים. להלן פירוט של אותן חברות:

1. דלק נדל"ן

חברת דלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה, היתה שייכת עד לפני כשנתיים לקבוצת דלק, ולמעשה ריכזה את פעילות הנדל"ן של הקבוצה. החברה שסבלה ממינוף גבוה (וחריג גם יחסית לחברות העוסקות בנדל"ן), נקלעה למשבר חמור בשל סדרת השקעות כושלות שגררואחריהן הפסדים כבדים, גרעון בהון העצמי ולכך שהחברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה.

בעקבות כך, השכיל תשובה להוציא את דלק נדל"ן מקבוצת דלק על מנת שלא תגרור איתה מטה את כל יתר עסקיו. החברה נמצאת בימים אלה בעיצומו של נסיון להגיע להבנות עם המשקיעים לגבי הסדר חוב. הנכס העיקרי העומד לזכות המשקיעים באג"ח החברה, הוא רצונו של בעל השליטה לשמר את המוניטין שלו על מנת שיוכל לשוב וללוות כסף בעתיד (והוא יזדקק להרבה לשם פיתוח מאגרי הגז שבשליטתו).

2. טאו תשואות

גם כאן ישנו מצב של חברה כושלת אשר בעל השליטה היה מוכן לשלם לא מעט על מנת "להפטר מהצרה שנפלה עליו". אילן בן דב, בעל השליטה בחברה, גייס כסף מהציבור בימי הגאות של טרום משבר 2008, הרבה לפני שחלם לרכוש את השליטה בפרטנר. טאו, שייעדה את כספי ההנפקה להשקעות פיננסיות שונות, גייסה כספים בזול מאוד יחסית להשקעות הספקולטיביות אותן ביצעה. המשקיעים באג"ח "זכו" לריבית עלובה בתמורה לסיכון שהם לקחו על עצמם (וזאת בניגוד לבעלי המניות שהיו זוכים לתמורה נאה במידה והשקעות החברה היו נושאות פרי).

טאו נמצאת כיום במצב שהגרעון שלה גדול ביותר מפי 2 מסך נכסיה. היא אינה יכולה לשרת את חובה. גם כאן, עיני המשקיעים באג"ח נשואות לעבר בעל השליטה אשר ניתן להניח כי לולא החזקתו בפרטנר היה מביא את טאו למצב של הקפאת הליכים.

3. אידיבי

הקונצרן בשליטתו של נוחי דנקנר הינו לווה עצום במונחים של המשק הישראלי. בעוד החוב לבעלי האג"ח של דלק נדל"ן וטאו יחדיו מסתכם בכ-2 מיליארד ש', אידיבי והחברות שבשליטה חייבות עשרות מיליארדים לבעלי האג"ח (כמו גם למערכת הבנקאית). אידיבי מחזיקה נכסים איכותיים, אך לאחרונה עלתה רמת הסיכון באגרות החוב של החברה ממספר סיבות:

- ירידה בשווי המניות המוחזקות גרמה לעלייה ברמת המינוף של החברה.

- ההשקעה בקרדיט סוויס (באמצעות כור) הסבה הפסדים גדולים.

- המחאה החברתית והוועדות שקמו בעקבותיה עלולות להגביל ולהחליש את החברות בקבוצה.

לצד סיכונים אלה, צריך לזכור שהחברה מחזיקה בנכסים איכותיים (סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, כלל ביטוח, נשר, מכתשים אגן, ניר חדרה, גולף ועוד). ערכם הכלכלי עולה לרוב על זה המתומחר בבורסה ולאחרונה אף קיבלנו אישור לכך. אידיבי הצליחה לממש במחירים גבוהים שתי החזקות מהותיות שבשליטתה (שופרסל ומכתשים אגן). בדרך זו שיפרה מאד את הנזילות שלה.

ניתן להניח כי במידה ותזדקק החברה למזומנים, תוכל לממש נכסים נוספים. יתרון נוסף העומד לזכותה של אידיבי הוא גודלה הרב. גודל המקנה לה עוצמה שאינה קיימת כמעט בשום חברה במשק.

4. אלביט הדמיה

החברה שבשליטת מוטי זיסר עלתה לכותרות בעקבות פרסומים על סכסוך בינו לבין בנק הפועלים. הסיכסוך המיוחס לאי עמידתו של זיסר בתנאי הלוואה שהעמיד לו הבנק לשם רכישת מניות השליטה באלביט הדמיה. המשקיעים באג"ח החברה תירגמו סכסוך זה לירידות חדות באג"ח שהביאו אותן להסחר בתשואות גבוהות מאוד.

בניגוד לטאו ולדלק נדל"ן, לאלביט הדמיה נכסים טובים העולים על סך התחייבויותיה. אלביט גם השכילה ליצור לעצמה כרית מזומנים נכבדת אשר יכולה לשמש אותה במשך השנה הקרובה ללא שתזדקק לגייס מזומנים. אין ספק שמצב החברה טוב מאשר המשתקף באגרות החוב (אני לא טוען שאין סיכון בהשקעה בחברה, אלא רק שאגרות החוב משקפות תסריט שלילי ביותר שכלל לא בטוח כי יתממש).

מטבע הדברים, חברה העוסקת בנדל"ן ובמיוחד בנדל"ן יזמי, חייבת נגישות למקורות מימון ולא יכולה לפעול לאורך זמן ללא יכולת מיחזור חוב. בפני אלביט עומד אתגר לא פשוט. מצד אחד תשואות האג"ח הגבוהות אינן מאפשרות כרגע גיוס חוב מהציבור. מצד שני הסכסוך עם הבנק ודאי שאינו מיטיב עם החברה ועם יכולתה לללוות מהבנקים. אלביט תדרש ככל הנראה לממש נכסים על מנת לשפר את נזילותה. זהו המבחן העיקרי שלה בשנה הקרובה.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לדעתי יש הזדמנות בכל האגחים שהזכיר למעט טאו (ל"ת)
    עד 3-5 אחוז מהתיק גג 28/10/2011 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שלמה 27/10/2011 17:12
    הגב לתגובה זו
    הרגת אותי רביב די עם ההמלצות הספקולטביות האלו נמאס מכל הג' אנק הזה שאתה מנסה להריץ
  • 5.
    תחליף תמונה, מה זה?! (ל"ת)
    מנדל 27/10/2011 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ומו 27/10/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    עשרות מיליארדים בסכנת אי יכולת לפרעון.
  • קרנות הפנסייה שלך, ביטוחי המנהלים שלך, (ל"ת)
    קרנות ההשתלמות שלך. 27/10/2011 17:12
    הגב לתגובה זו
  • תגובה טיפשית, יש הזדמנויות. צריך לדעת למיין. (ל"ת)
    ר 27/10/2011 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לבייב מתביש הוא לא בתמונה....מה אין לו חובות (ל"ת)
    חומר למחשבה 27/10/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברק 27/10/2011 11:10
    הגב לתגובה זו
    בעלי השליטה בחברות אלו לא יכולים להרשות לעצמם לא להחזיר את החוב במלואו לבעלי האג" ח. תתכן פריסת תשלומים למשך זמן ארוך יותר אך עם פיצוי ע" י העלאת הריבית. המחירים הנוכחיים הם הזדמנות מצויינת לדעתי .
  • 1.
    מסכים רביב! (ל"ת)
    אלעד 27/10/2011 10:34
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי