שכר דירה בישראל - המשך דהירה או עצירה?
החלטת ריבית בנק ישראל מוקדם יותר השבוע לא הפתיעה את החזאים בשוק. אולם עיון בהודעת בנק ישראל מציג תחזית מפתיעה באשר להתנהלות מחירי שכר הדירה בשנה הקרובה. תחזית אשר על אף הקונטרוברסליות שלה לא משכה את העין הציבורית.
בנק ישראל מציין בהחלטת הריבית החודשית, כי להערכתו מחירי השכירויות בישראל ימשיכו ויעלו בשנה הקרובה בקצב של 5.5%. קצב זה זהה לקצב בו עלו מחירי השכירויות בשנה האחרונה. לעומת זאת סבורים בבנק, כי המשך הגידול במספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על הנדל"ן, יבואו לידי ביטוי בהאטה נוספת בקצב העלייה השנתית במחירי הדירות העומדת נכון לחודש יולי ברמה שנתית של 12.1%.
אנו סבורים כי הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה במשק משתקפת גם בהתמתנות בעליית מחירי השכירויות, ולא תעצור אך ורק במחירי הדירות למכירה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים הגיעו בחודש יולי ל-42,910 ו-33,138 בהתאמה, לעומת החודש הקודם בו מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות - 42,059 ו-33,740. בחודשים יוני - אוגוסט הוא היה גבוה ב-9.1% בממוצע מאשר שלושת קודמיהם.
לתפישתנו, הדבר יביא לבלימה מהותית בקצב עליית המחירים בשוק הנדל"ן למגורים בשנה הקרובה, כפועל יוצא גם אם לא סימולטני יביא להאטה בקצב עליית מחירי שכר הדירה. יש הסבורים, כי הפער בין עליות המחירים של מדד מחירי הדירות למכירה לבין עלית המחירים של מדד שכר הדירה צפוי להמשיך ולהסגר בחודשים הקרובים, אולם התהליך יתבצע להערכתנו בעיקר באמצעות התמתנות מואצת בעליית מחירי הדירות והרבה פחות מהמשך עליית מחירי שכר הדירות בקצב מהיר.
הערכה של בנק ישראל באשר לקצב עליית מחירי שכר הדירה בשנה הקרובה גורמת לנו להרים גבה שכן גם בבנק המרכזי עצמו מעריכים כי כלכלת ישראל ניצבת בפני האטה מהותית מקצב הצמיחה בשנה הקרובה. נשאלת השאלה האם האטה בקצב הצמיחה במשק המקומי מרמה של כ-5% בשנה לרמה של כ-3% בשנה, לא תמתן לחצי מחירים בשוק השכירויות? להערכתנו בוודאי שכן.
לפי ראות עינינו, מוקדם מדי להספיד את השלכות מחאת יוקר המחייה על מחירי שכר הדירה.נזכיר כי לכולנו נקודה זו הייתה הבסיס למחאת האוהלים. בבנק ישראל ככל הנראה צופים כי מה שהיה הוא שיהיה בהקשר של מחירי השכירויות בשנה הקרובה, וכי הלכה למעשה מחאת האוהלים לא תשפר בשנה הקרובה ולו במעט את ההתנהלות המחירים בשוק השכירויות.
לעומת זאת אנו אופטימיים יותר, וסבורים כי שילוב בין המשך המחאה החברתית והתמקדות בדה לגיטימציה להעלאת שכר דירה, יחד עם יישום דו"ח וועדת טרכטנברג בחודשים הקרובים אשר אמור גם הוא לטפל באספקטים מסוימים של שוק השכירויות, יסייעו בבלימת עליית מחירי שכר הדירה במשק הישראלי.
בהקשר זה נאמר כי גם במשק קפיטליסטי קיים גבול "לחזירות". בעלי הדירות להשכרה במשק לא יוכלו לאורך זמן להתנתק מן האווירה החברתית הקוראת להגינות בתחום המחירים. עצירת מגמת עליית הריבית במשק ואף הפחתת הריבית המפתיעה בחודש שחלף אשר נראה כי אינה חד פעמית, מקטינה את ההיגיון הכלכלי בגביית שכר דירה מוגדל, שכן לפחות באופן תיאורטי, התשואה הנדרשת על דירה אמורה לרדת ולא לעלות.
להערכתנו בשנה הקרובה צפויה החלשות מסוימת בשוק העבודה, האטה בקצב הצמיחה הכלכלי העולמי, והמקומי יבוא לידי ביטוי בעלייה באחוז האבטלה במשק הישראלי. עלייה ברמת האבטלה במשק במספר עשיריות האחוז בשנה הקרובה, צפויה לפגום ב-"תחושת העושר" של הציבור ותתרום אך היא להחלשות בקצב עליית מחירי שכר הדירה במשק במהלך התקופה.
הנחות מחלקת המחקר של בנק ישראל בכל האמור למחירי השכירויות במדינת ישראל ב-12 החודשים הקרובים, מוטות כלפי מעלה. אילו בפועל יעלו המחירים בתקופה האמורה ב-2%-3% ולא ב-5.5%. עובדה זו תביא את האינפלציה בפועל בשנה הקרובה אל מתחת לרף 2% ואל מתחת לתחזית הבנק לאינפלציה בשיעור של 2.2% במהלך 12 החודשים הקרובים. יחד עם זאת אנו אף פעם לא שוכחים למי ניתנה הנבואה.
- 15.מחירי הדירות ושכר הדירה בישראל מופרזים ביותר (ל"ת)להתמקח ולהוריד הרבה 30/10/2011 09:25הגב לתגובה זו
- 14.יורם מראשון 30/10/2011 08:09הגב לתגובה זוהכרזת שטינמיץ על הטלת מס השבח הוציאו למכירה 10,000 דירות מושכרות .... ההשפעה היא ירידה של 1% - 3% במחירי הדירות במרכז ... ועליה של כ- 3% - 4% במחירי השכירויות
- 13.ר 28/10/2011 21:41הגב לתגובה זואין כסף נוסף! וזה נכון לגבי כל הארץ - כל אחד ויכולותיו היחסיות. זה כבר מעבר לכל גבול .
- 12.מרוויחים 4100 ושכירות 3000 (ל"ת)חוצפה 28/10/2011 09:52הגב לתגובה זו
- ניר 28/10/2011 17:46הגב לתגובה זומהתחת
- 11.המשכירים דורשים 3000 לחדר (ל"ת)חזירות גדולה 28/10/2011 09:52הגב לתגובה זו
- 10.השוק מתקן מ- 3.5% תשואה ל- 4.5% תשואה (ל"ת)יורם מראשון 28/10/2011 01:08הגב לתגובה זו
- 9.השם נשמע לי מוכר. זה לא הפגוט ההוא מפריזמה??? (ל"ת)דניאלה 27/10/2011 22:20הגב לתגובה זו
- 8.לא להיבהל ממשכירים-יש המון דירות ל-כ-ו-ל-ם (ל"ת)די לשיעבוד הצעירים 27/10/2011 18:18הגב לתגובה זו
- 7.ירושלמי 27/10/2011 16:56הגב לתגובה זומה הוא אומר בעצם: הפער שנפתח בשנתיים האחרונות בין מחיר הדיור למחירי השכירות הוא סמן מובהק לבועה. הסגירה של הפער הזה תהיה בהתרסקות מחירי הדירות לעומת ירידה מתונה יחסית של שכר הדירה. וכל מי שמבין כלכלה וקורא בין השורות מבין זאת...
- 6.הפטפטן 27/10/2011 15:20הגב לתגובה זוהמסקנה הסופית מחירי השכירות יעלו ב 2 עד 3 אחוזים ולא ב 5 אחוז כפי שצופה בנק ישראל. אחרי המאמר אני חש תחושת ניצחון עזה של המאבק לצדק חברתי. בהפרש של שני אחוזים אני אקנה פלאפל ולא אשאר רעב
- 5.שי 27/10/2011 13:07הגב לתגובה זומאז יולי מחירי השכירות בשוק נשארו בערך אותו דבר.
- 4.יוסף 27/10/2011 12:33הגב לתגובה זועד מתי? חיבים לבנות והרבה, ועל הנגיד להעלות ריבית עלמנת שלא יתפתו להשקיע בנדל" I.
- 3.שכ" ד קפוא כבר שנה,למה?המבין מבין (ל"ת)אלקו 27/10/2011 12:09הגב לתגובה זו
- 2.מוני 27/10/2011 10:59הגב לתגובה זוהמחאה גורמת לעלייה בשכירות.
- 1.משכיר 27/10/2011 10:47הגב לתגובה זולך תלמד כלכלה אידיוט. אם השוק לא היה מוכן לשלם, הייתי נאלץ להוריד מחיר. אני מפנה אותך לפרק ב' בספרו של תומס סואל " יסודות הכלכלה" שמסביר את תפקיד המחירים בכלכלה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
