שכר דירה בישראל - המשך דהירה או עצירה?
החלטת ריבית בנק ישראל מוקדם יותר השבוע לא הפתיעה את החזאים בשוק. אולם עיון בהודעת בנק ישראל מציג תחזית מפתיעה באשר להתנהלות מחירי שכר הדירה בשנה הקרובה. תחזית אשר על אף הקונטרוברסליות שלה לא משכה את העין הציבורית.
בנק ישראל מציין בהחלטת הריבית החודשית, כי להערכתו מחירי השכירויות בישראל ימשיכו ויעלו בשנה הקרובה בקצב של 5.5%. קצב זה זהה לקצב בו עלו מחירי השכירויות בשנה האחרונה. לעומת זאת סבורים בבנק, כי המשך הגידול במספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על הנדל"ן, יבואו לידי ביטוי בהאטה נוספת בקצב העלייה השנתית במחירי הדירות העומדת נכון לחודש יולי ברמה שנתית של 12.1%.
אנו סבורים כי הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה במשק משתקפת גם בהתמתנות בעליית מחירי השכירויות, ולא תעצור אך ורק במחירי הדירות למכירה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים הגיעו בחודש יולי ל-42,910 ו-33,138 בהתאמה, לעומת החודש הקודם בו מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות - 42,059 ו-33,740. בחודשים יוני - אוגוסט הוא היה גבוה ב-9.1% בממוצע מאשר שלושת קודמיהם.
לתפישתנו, הדבר יביא לבלימה מהותית בקצב עליית המחירים בשוק הנדל"ן למגורים בשנה הקרובה, כפועל יוצא גם אם לא סימולטני יביא להאטה בקצב עליית מחירי שכר הדירה. יש הסבורים, כי הפער בין עליות המחירים של מדד מחירי הדירות למכירה לבין עלית המחירים של מדד שכר הדירה צפוי להמשיך ולהסגר בחודשים הקרובים, אולם התהליך יתבצע להערכתנו בעיקר באמצעות התמתנות מואצת בעליית מחירי הדירות והרבה פחות מהמשך עליית מחירי שכר הדירות בקצב מהיר.
הערכה של בנק ישראל באשר לקצב עליית מחירי שכר הדירה בשנה הקרובה גורמת לנו להרים גבה שכן גם בבנק המרכזי עצמו מעריכים כי כלכלת ישראל ניצבת בפני האטה מהותית מקצב הצמיחה בשנה הקרובה. נשאלת השאלה האם האטה בקצב הצמיחה במשק המקומי מרמה של כ-5% בשנה לרמה של כ-3% בשנה, לא תמתן לחצי מחירים בשוק השכירויות? להערכתנו בוודאי שכן.
לפי ראות עינינו, מוקדם מדי להספיד את השלכות מחאת יוקר המחייה על מחירי שכר הדירה.נזכיר כי לכולנו נקודה זו הייתה הבסיס למחאת האוהלים. בבנק ישראל ככל הנראה צופים כי מה שהיה הוא שיהיה בהקשר של מחירי השכירויות בשנה הקרובה, וכי הלכה למעשה מחאת האוהלים לא תשפר בשנה הקרובה ולו במעט את ההתנהלות המחירים בשוק השכירויות.
לעומת זאת אנו אופטימיים יותר, וסבורים כי שילוב בין המשך המחאה החברתית והתמקדות בדה לגיטימציה להעלאת שכר דירה, יחד עם יישום דו"ח וועדת טרכטנברג בחודשים הקרובים אשר אמור גם הוא לטפל באספקטים מסוימים של שוק השכירויות, יסייעו בבלימת עליית מחירי שכר הדירה במשק הישראלי.
בהקשר זה נאמר כי גם במשק קפיטליסטי קיים גבול "לחזירות". בעלי הדירות להשכרה במשק לא יוכלו לאורך זמן להתנתק מן האווירה החברתית הקוראת להגינות בתחום המחירים. עצירת מגמת עליית הריבית במשק ואף הפחתת הריבית המפתיעה בחודש שחלף אשר נראה כי אינה חד פעמית, מקטינה את ההיגיון הכלכלי בגביית שכר דירה מוגדל, שכן לפחות באופן תיאורטי, התשואה הנדרשת על דירה אמורה לרדת ולא לעלות.
להערכתנו בשנה הקרובה צפויה החלשות מסוימת בשוק העבודה, האטה בקצב הצמיחה הכלכלי העולמי, והמקומי יבוא לידי ביטוי בעלייה באחוז האבטלה במשק הישראלי. עלייה ברמת האבטלה במשק במספר עשיריות האחוז בשנה הקרובה, צפויה לפגום ב-"תחושת העושר" של הציבור ותתרום אך היא להחלשות בקצב עליית מחירי שכר הדירה במשק במהלך התקופה.
הנחות מחלקת המחקר של בנק ישראל בכל האמור למחירי השכירויות במדינת ישראל ב-12 החודשים הקרובים, מוטות כלפי מעלה. אילו בפועל יעלו המחירים בתקופה האמורה ב-2%-3% ולא ב-5.5%. עובדה זו תביא את האינפלציה בפועל בשנה הקרובה אל מתחת לרף 2% ואל מתחת לתחזית הבנק לאינפלציה בשיעור של 2.2% במהלך 12 החודשים הקרובים. יחד עם זאת אנו אף פעם לא שוכחים למי ניתנה הנבואה.
- 15.מחירי הדירות ושכר הדירה בישראל מופרזים ביותר (ל"ת)להתמקח ולהוריד הרבה 30/10/2011 09:25הגב לתגובה זו
- 14.יורם מראשון 30/10/2011 08:09הגב לתגובה זוהכרזת שטינמיץ על הטלת מס השבח הוציאו למכירה 10,000 דירות מושכרות .... ההשפעה היא ירידה של 1% - 3% במחירי הדירות במרכז ... ועליה של כ- 3% - 4% במחירי השכירויות
- 13.ר 28/10/2011 21:41הגב לתגובה זואין כסף נוסף! וזה נכון לגבי כל הארץ - כל אחד ויכולותיו היחסיות. זה כבר מעבר לכל גבול .
- 12.מרוויחים 4100 ושכירות 3000 (ל"ת)חוצפה 28/10/2011 09:52הגב לתגובה זו
- ניר 28/10/2011 17:46הגב לתגובה זומהתחת
- 11.המשכירים דורשים 3000 לחדר (ל"ת)חזירות גדולה 28/10/2011 09:52הגב לתגובה זו
- 10.השוק מתקן מ- 3.5% תשואה ל- 4.5% תשואה (ל"ת)יורם מראשון 28/10/2011 01:08הגב לתגובה זו
- 9.השם נשמע לי מוכר. זה לא הפגוט ההוא מפריזמה??? (ל"ת)דניאלה 27/10/2011 22:20הגב לתגובה זו
- 8.לא להיבהל ממשכירים-יש המון דירות ל-כ-ו-ל-ם (ל"ת)די לשיעבוד הצעירים 27/10/2011 18:18הגב לתגובה זו
- 7.ירושלמי 27/10/2011 16:56הגב לתגובה זומה הוא אומר בעצם: הפער שנפתח בשנתיים האחרונות בין מחיר הדיור למחירי השכירות הוא סמן מובהק לבועה. הסגירה של הפער הזה תהיה בהתרסקות מחירי הדירות לעומת ירידה מתונה יחסית של שכר הדירה. וכל מי שמבין כלכלה וקורא בין השורות מבין זאת...
- 6.הפטפטן 27/10/2011 15:20הגב לתגובה זוהמסקנה הסופית מחירי השכירות יעלו ב 2 עד 3 אחוזים ולא ב 5 אחוז כפי שצופה בנק ישראל. אחרי המאמר אני חש תחושת ניצחון עזה של המאבק לצדק חברתי. בהפרש של שני אחוזים אני אקנה פלאפל ולא אשאר רעב
- 5.שי 27/10/2011 13:07הגב לתגובה זומאז יולי מחירי השכירות בשוק נשארו בערך אותו דבר.
- 4.יוסף 27/10/2011 12:33הגב לתגובה זועד מתי? חיבים לבנות והרבה, ועל הנגיד להעלות ריבית עלמנת שלא יתפתו להשקיע בנדל" I.
- 3.שכ" ד קפוא כבר שנה,למה?המבין מבין (ל"ת)אלקו 27/10/2011 12:09הגב לתגובה זו
- 2.מוני 27/10/2011 10:59הגב לתגובה זוהמחאה גורמת לעלייה בשכירות.
- 1.משכיר 27/10/2011 10:47הגב לתגובה זולך תלמד כלכלה אידיוט. אם השוק לא היה מוכן לשלם, הייתי נאלץ להוריד מחיר. אני מפנה אותך לפרק ב' בספרו של תומס סואל " יסודות הכלכלה" שמסביר את תפקיד המחירים בכלכלה.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
