אפריקה תעשיות מתרחבת בתחום הברזל: השלימה את רכישת יעקבי-ברזל בטון ב-130 מיליון שקל
אפריקה תעשיות, מקבוצת אפריקה ישראל, הודיעה היום (א') כי השלימה את רכישת פעילותה של חברת יעקבי-ברזל בטון בתמורה לכ- 130 מיליון שקל, מתוכם כ 40 מליון שקל עבור מלאי. בנוסף לתמורה הכספית התחייבה החברה לכבד את כל ההזמנות הלקוחות כפי שהתקבלו בחברת יעקבי.
רכישה זו משלימה השקעה אותה ביצעה אפריקה תעשיות ברכישת ציוד לעיבוד ברזל בנין בהיקף של כ- 20 מיליון שקל. בעקבות השקעות אלה אפריקה תעשיות צופה כי, פעילות עיבוד ברזל לבנין תעמוד על כלמעלה מ- 300 מיליון שקל בשנה.
בעבר הודיעה אפריקה תעשיות על מו"מ לרכישת פעילותה של יעקבי, זאת בתגובה לפרסומים בתקשורת, אולם המו"מ בין הצדדים לא צלח ובהמשך הודיעה החברה על ביטולו. תפוקת הייצור המקסימלית של יעקבי עומדת על כ-10,000 טון ברזל בניין בחודש. כיום, קצב ההפקה עומד על כ-8,000 טון ברזל בניין לחודש אך קצב זה צפוי לגדול בכ-2,000 טון ברזל בחודש בעקבות הפעלת מכונות נוספות שנרכשו לאחרונה.
אברהם נובוגרוצקי (נובו), מנכ"ל אפריקה תעשיות אמר כי: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של קבוצת אפריקה ישראל והמשך ביסוסה כקבוצת נדל"ן מובילה קיבלה הקבוצה החלטה להיכנס לתחום עיבוד ושיווק ברזל לבנין. הכניסה לתחום זה, משלימה את הסינרגיה הקיימת בפעילות העסקית של חברות הבת בקבוצת אפריקה ישראל, ותאפשר שיתוף פעולה במכלול התחומים והם: פעילות יזמית, בנייה ואספקת חומרי גמר ועיבוד ושיווק ברזל לבניין לפרויקטים בארץ ובעולם."
נובוגרוצקי (נובו) הוסיף עוד כי, "השלמת עסקת רכישת יעקובי התאפשרה לאחר בחינת מספר אלטרנטיבות ומו"מ ממושך, שהסתיים בהצלחה עם החתימה על עסקה זו. השקעה זו מהווה נדבך נוסף בפיתוח העסקי של אפריקה תעשיות, ומתווספת לשורה של מהלכים אסטרטגיים נוספים אותם השלימה החברה לאחרונה ביניהן: רכישת פעילות ייצור הצינורות של חברת זלמן אליהו ובניו במגזר הפלדה ובמגזר הקרמיקה באמצעות חברת הבת נגב: רכישת חברת ויה ארקדיה, רכישת זכיינית מותג ברזי היוקרה GROHE בישראל והשקעה צפויה של כ- 140 מיליון בהרחבת פעילות הייצור של החברה בירוחם. בנוסף, משקיעה אפריקה תעשיות בהרחבת קווי ייצור הצינורות וחיתוך פלדה, בישראל וברוסיה."
- 8.דורון 28/08/2011 19:45הגב לתגובה זומחזור של החברה הוא שני מליארד שקל רווח 50 מליון.זה מצחיק לחברה יהיו הוצאות מימון כבדות שבתקופת משבר תפסיד הון עתק,בנוסף לכך הוצאות שכירות אדירות . הם קנו את הפעילות והמכונות של יעקובי .הנדלן נשאר במשפחת יעקובי ואפריקה תעשיות תשלם שכירות על המגרשים.ומה קורה עם החזר הקרן ? מה שמעניין אותם זה מחזור בלבד לכן זה סכנה.ככה זה שמנהלים שכירים מנהלים כסף לא להם.מעניין מאד אם מר נובו היה משקיע כך מכספו שלו.
- 7.לבייב תראה להם אך המניה טסה טסה גבועה (ל"ת)דוד 28/08/2011 19:14הגב לתגובה זו
- 6.הכריש 28/08/2011 19:13הגב לתגובה זויש כנאים רלזה אומרים שאקנאים ימותו יש לא עוד הרבה עסקאות שלו יצאו לפעל הכיון הוא למעלה למעלה חזק הרכבת עצרה בתחנה הי לכיון נסיעה צפונה
- 5.חיים 28/08/2011 11:23הגב לתגובה זומונופול, קרטל, מה זה משנה! אם זה לא נקרא ריכוזיות אז מה כן ? גם מייצר מוכר ומשווק ברזל בניין, גם מייצר מוכר ומשווק קרמיקה, גם מוכר ומשווק אביזרים לבנייה, גם בונה ומשווק דירות למגורים. נשאר רק לקנות חברה שמייצרת בלוקים, איזה חב' לנגרות בניין, אולי איזה חב' הנדסה חשמל ואינסטלציה וסגרנו את המעגל. את המלט נשאיר לנוחי דנקנר. בואו לא נהיה חמדנים. יש גבול. הרי אנחנו נגד ריכוזיות במשק, לא?
- 4.בני 28/08/2011 11:19הגב לתגובה זוחברת אפריקה תעשיות נגב קרמיקה ( חברת בת ) השקיעו בחצי שנה אחרונה מעל 400 מליון שקל .כל הכספים מאגח ובנקים , לפני כשנתיים החברה היתה בבעיות ולמכירה פתאום הכל טוב ובאפריקה תעשיות נכנסו להשקעות גדולות ובלתי מבוקרות . שוב שיטת המצליח עם הכל יהייה בסדר אז הצליח ואם נכנס למיתון או משבר כלשהו אז הציבור (אגח ) ישלם את המחיר. לכולנו יש זיכרון קצר , כמה חבל .מי שיעשה שורט על המניה יריווח ובגדול.
- 3.לעצור גידול הטייקוני 28/08/2011 10:33הגב לתגובה זובהזדמנות הזו לאפשר יבוא מלט ! ולחייב א " תעבורה" לתת שרותי הובלה ליבואנים החדשים למשך עשר שנים במחיר קבוע שיוכל להיות מוצמד למחירי הדלק בלבד !
- 2.ראובן 28/08/2011 09:51הגב לתגובה זועושקים אותנו חברים
- בן 28/08/2011 10:23הגב לתגובה זוכל הזמן רק יורדת למרות כל הבשורות הטובות
- 1.ותודה לשורטיסטים שמוכרים אפריקה במחירי מציאה (ל"ת)אבנר 28/08/2011 09:39הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
