רבעון מצוין לסלע קפיטל: הכפילה את ההכנסות; העניקה תשואת דיבידנד של 4.5%
קרן הריט ,סלע קפיטל (סלע נדלן), מסכמת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של כ- 5 מיליון שקל, זאת לעומת כ-1.3 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מהדוחות הכספיים של החברה עולה כי נכון ל-30.6.2011, שווי נכסי החברה בישראל מסתכמים בכ-673 מיליון שקל וזאת לעומת שווי של כ- 452 מיליון שקל ביום האחרון של שנת 2010. שיעור התפוסה הממוצע בכלל הנכסים עומד על 93%.
הכנסות הקרן ברבעון השני הסתכמו בכ- 15 מיליון שקלים פי 2 לעומת הרבעון המקביל אז הסתכמו ההכנסות בכ-7.1 מיליון שקלים. על פי תחזיות החברה, ההכנסה התפעולית נטו של החברה (NOI) צפויה להסתכם במהלך שנת 2011 בכ-50 מיליון שקלים.
כחלק ממדיניות החברה אישר הדירקטוריון חלוקת דיבידנד בסך של 5.5 מיליון שקלים לבעלי המניות; על פי חוק מחויבת קרן ריט בחלוקת 90% מסך הרווח השנתי שלה כדיבידנד לבעלי מניותיה. הקרן קיבלה החלטה לחלק 100%מהרווחים הראויים לחלוקה כדיבידנד וזאת כל רבעון.
בחודש מארס השנה רכשה הקרן את בניין הנהלת בזק בירושלים, בניין בן שמונה קומות של משרדים ושש קומות של חניה תת קרקעית מתפרש על פני שטח בנוי של 12,500 מטר רבוע וזאת תמורת 115 מיליון שקל. מדובר בעסקה Sale and lease back , במסגרתה תחכיר הקרן לבזק את הבניין בחזרה למשך 10 שנים, תמורת דמי שכירות של 10.85 מיליון שקל בשנה.
בנוסף בחודש אפריל רכשה החברה 2 מרכזים מסחריים שכונתיים בראש העין, הידועים כמרכז אפק ומרכז טל, בשטח מסחרי כולל של כ- 6,100 מ"ר וזאת בתמורה לכ-94 מיליון שקל.
שמואל סלבין, יו"ר הקרן מסר: "המשבר המתפתח בשוק הנדל"ן למגורים לא משפיע כרגע על שוק ההשכרה למשרדים. במחצית הראשונה של השנה חווינו ביקושים ערים לשטחי משרדים ולשטחי מסחר ותעשייה. שלושת הנכסים שרכשנו במהלך החודשים האחרונים בירושלים ובראש העין יחד עם העסקאות שביצענו ביבנה ונתניה מוספים רבות לפורטפוליו הנכסים של החברה."
גדי אליקם , מנכ"ל הקרן מסר: "הקרן העניקה בחצי השנה תשואת דיבידנד של 4.5% וזאת עם רמת מינוף נמוכה מאוד. הנכסים האטרקטיביים של החברה יחד עם איתנותה הפיננסית עזרו לנו לסכם מחצית מוצלחת בה המשכנו את מגמת הצמיחה שלנו.אנו פועלים כל הזמן לאתר ולהגדיל את מצבת הנכסים האכותיים לטובת בעלי המניות."
- 1.הכוונה תשואת דיבידנד של 4.5% בחצי שנה ... (ל"ת)מה יהיה עם הכותרות? 26/08/2011 12:26הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
