רבעון מוצלח לאלרוב ישראל: רשמה גידול של 186% ברווח הנקי שהסתכם ב-34 מ' ש'
חברת אלרוב ישראל מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם רווח המיוחס לבעלי המניות של כ-5.26 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-34.3 מיליון שקל, לעומת כ-12 מיליון שקל אשתקד.
ההכנסות הסתכמו בכ- 221.2 מיליון שקל, לעומת כ- 148 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקר משיפור משמעותי בהכנסות מהפעלת בתי מלון שהסתכמו בכ- 77.2 מיליון שקל לעומת כ- 41.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, הכנסות ממכירת דירות בהיקף של כ- 51.4 מיליון שקל לעומת כ- 32.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ורווח מני"ע סחירים בהיקף של 10.7 מיליון שקל לעומת 2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל בתקופת הדוח הסתכמו בכ- 23.2 מיליון שקל, לעומת כ- 20.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 42.6 מיליון שקל לעומת כ- 39.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) ברבעון הסתכם בכ- 8 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל אשתקד. מלון לוטסיה בפריז תרם ברבעון כ- 4 מיליון ש"ח לעודף התפעולי של המגזר.
יצוין כי בחודש אפריל רכשה הקבוצה בניין משרדים תמורת 111 מיליון פרנק שוויצרי אשר מניב NOI של כ- 7.4 מיליון פרנק שוויצרי, כלומר תשואה של כ- 6.7% על עלות הרכישה. לאחרונה רכשה הקבוצה מגרש לבניית בניין משרדים נוסף בשוויץ. עלות המגרש הסתכמה בכ-5.3 מיליון פרנק שוויצרי. עלות הבניין, כולל המגרש, צפויה להסתכם לסך של כ-27.9 מיליון פרנק שוויצרי. סיום הבניה צפוי לחודש ספטמבר 2012. לפי הערכת הקבוצה, דמי השכירות הצפויים מהנכס יסתכמו בכ-1.67 מיליון פרנק שוויצרי כלומר תשואה צפויה של כ-6%.
לחברה תיק ניירות ערך אשר שווי ליום המאזן הסתכם בכ- 908 מיליון שקל (מתוכו 536 מיליון שקל למסחר ו- 372 מיליון שקל זמינים למכירה). ההשקעה במניות בנק לאומי ליום 31.3.2011 ולמועד החתימה מסתכמת בסך של כ- 780 מיליון שקל ו- 684 מיליון שקל, בהתאמה. השקעה במניות בנק הפועלים ליום 31.3.2011 ולמועד החתימה מסתכמת בסך של כ- 128 מיליון שקל ו- 124 מיליון שקל בהתאמה.
לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים נבע לחברה הפסד ממניות הבנקים בסך של כ- 70 מיליון שקל, הכולל הפסד בסך של כ- 31 מיליון שקל שירשם בקרן הון בדוח על הרווח הכולל, והפסד של כ- 39 מיליון שקל שירשם בדוח רווח והפסד לתקופה.
יתרת תיק המניות הינו השקעה ישירה בחברות פרוטליקס ו- Aposense באמצעות חברת טכנורוב (80%) שמוצגות בספרים לפי שווי הוגן. פרוטליקס מוצגת ליום 31.3.2011 בשווי של כ- 130.9 מיליון שקל (מחושב לפי מחיר מניית פרוטליקס של 6.08 דולר), Aposense מוצגת בשווי של כ- 13.2 מיליון שקל (מחושב לפי מחיר המניה בבורסה של 12.3 שקל). טכנורוב מחזיקה בכ- 6.18 מיליון מניות פרוטליקס ובכ-1.07 מיליון מניות Aposense.
לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים ירד שווי המניות הסחירות של חברות הטכנולוגיה בתחום מדעי החיים (מניות פרוטליקס ואפוסנס) בסך של כ- 2 מיליון שקל, אשר יזקף כולו כקרן הון בדוח על הרווח הכולל (לפי שערים של תום יום המסחר של ה-29.5.2011).
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
