רבעון מוצלח לאלרוב ישראל: רשמה גידול של 186% ברווח הנקי שהסתכם ב-34 מ' ש'
חברת אלרוב ישראל מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם רווח המיוחס לבעלי המניות של כ-5.26 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-34.3 מיליון שקל, לעומת כ-12 מיליון שקל אשתקד.
ההכנסות הסתכמו בכ- 221.2 מיליון שקל, לעומת כ- 148 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקר משיפור משמעותי בהכנסות מהפעלת בתי מלון שהסתכמו בכ- 77.2 מיליון שקל לעומת כ- 41.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, הכנסות ממכירת דירות בהיקף של כ- 51.4 מיליון שקל לעומת כ- 32.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ורווח מני"ע סחירים בהיקף של 10.7 מיליון שקל לעומת 2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל בתקופת הדוח הסתכמו בכ- 23.2 מיליון שקל, לעומת כ- 20.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 42.6 מיליון שקל לעומת כ- 39.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) ברבעון הסתכם בכ- 8 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל אשתקד. מלון לוטסיה בפריז תרם ברבעון כ- 4 מיליון ש"ח לעודף התפעולי של המגזר.
יצוין כי בחודש אפריל רכשה הקבוצה בניין משרדים תמורת 111 מיליון פרנק שוויצרי אשר מניב NOI של כ- 7.4 מיליון פרנק שוויצרי, כלומר תשואה של כ- 6.7% על עלות הרכישה. לאחרונה רכשה הקבוצה מגרש לבניית בניין משרדים נוסף בשוויץ. עלות המגרש הסתכמה בכ-5.3 מיליון פרנק שוויצרי. עלות הבניין, כולל המגרש, צפויה להסתכם לסך של כ-27.9 מיליון פרנק שוויצרי. סיום הבניה צפוי לחודש ספטמבר 2012. לפי הערכת הקבוצה, דמי השכירות הצפויים מהנכס יסתכמו בכ-1.67 מיליון פרנק שוויצרי כלומר תשואה צפויה של כ-6%.
לחברה תיק ניירות ערך אשר שווי ליום המאזן הסתכם בכ- 908 מיליון שקל (מתוכו 536 מיליון שקל למסחר ו- 372 מיליון שקל זמינים למכירה). ההשקעה במניות בנק לאומי ליום 31.3.2011 ולמועד החתימה מסתכמת בסך של כ- 780 מיליון שקל ו- 684 מיליון שקל, בהתאמה. השקעה במניות בנק הפועלים ליום 31.3.2011 ולמועד החתימה מסתכמת בסך של כ- 128 מיליון שקל ו- 124 מיליון שקל בהתאמה.
לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים נבע לחברה הפסד ממניות הבנקים בסך של כ- 70 מיליון שקל, הכולל הפסד בסך של כ- 31 מיליון שקל שירשם בקרן הון בדוח על הרווח הכולל, והפסד של כ- 39 מיליון שקל שירשם בדוח רווח והפסד לתקופה.
יתרת תיק המניות הינו השקעה ישירה בחברות פרוטליקס ו- Aposense באמצעות חברת טכנורוב (80%) שמוצגות בספרים לפי שווי הוגן. פרוטליקס מוצגת ליום 31.3.2011 בשווי של כ- 130.9 מיליון שקל (מחושב לפי מחיר מניית פרוטליקס של 6.08 דולר), Aposense מוצגת בשווי של כ- 13.2 מיליון שקל (מחושב לפי מחיר המניה בבורסה של 12.3 שקל). טכנורוב מחזיקה בכ- 6.18 מיליון מניות פרוטליקס ובכ-1.07 מיליון מניות Aposense.
לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים ירד שווי המניות הסחירות של חברות הטכנולוגיה בתחום מדעי החיים (מניות פרוטליקס ואפוסנס) בסך של כ- 2 מיליון שקל, אשר יזקף כולו כקרן הון בדוח על הרווח הכולל (לפי שערים של תום יום המסחר של ה-29.5.2011).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
