רק קצה הקרחון: ספינות בבעלות האחים עופר עגנו באיראן במשך שנים

לפחות 7 ספינות של טנקר פסיפיק שבבעלות האחים עופר עגנו באיראן במהלך השנים 2004 ועד 2010. יו"ר לשכת המסחר באיראן: "פעילות של מסחר עם הישות הציונית אסורה". ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים דיון מיוחד בעניין
אורן קסלר | (13)

פרשת קשרי המסחר של חברת הספנות בבעלות סמי עופר עם איראן מסרבת לגווע ואף מסתעפת. מהפרסומים האחרונים עולה כי המכלית המדוברת, ראפלס פארק, עגנה בנמלי איראן כאשר עדיין הייתה בבעלות חברת האחים עופר, טנקר פסיפיק, ובטרם נמכרה לחברה האיראנית איריסל (IRISL).

ע"פ דיווחים שונים, בדיקה של מאגר הנתונים אקווסייס (Equsais) של הנציבות האירופית מעלה כי לפחות 7 ספינות של טנקר פסיפיק עגנו באיראן במהלך השנים 2004 ועד 2010. עוד עולה מהנתונים, כי המכלית ראפלס פארק, עגנה באיראן לפני שנמכרה לחברת IRISL האיראנית ועוד כשהייתה בבעלות החברה של האחים עופר.

נציין, כי עצם העגינה בנמלים באיראן בשנים שלפני הטלת הסנקציות על איראן על ידי האיחוד האירופי וארה"ב, ובהמשך להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, אינה נחשבת כהפרה של אותן סנקציות. הללו נכנסו לתוקף חוקי ביולי 2010.

הפרסומים האחרונים בישראל מעוררים מבוכה אצל השלטון בטהראן אשר קורא בגלוי להשמדת ישראל ומבקרים בחריפות כל מדינה אשר חותרת לנורמליזציה. על פי יו"ר לשכת המסחר באיראן, מוחמד נאבנדיאן, כל "פעילות של מסחר או כלכלית עם הישות הציונית וחברות הקשורות לה אסורות לפי החוק".

הפרשייה האחרונה התפוצצה בשבוע שעבר כאשר בצעד חריג הטיל הממשל בארה"ב עונשים כבדים נגד חברת טנקר פסיפיק של האחים עופר בטענה כי הפרה את הסנקציות של הממשל ושל האו"ם לאחר שקיימו קשרים עסקיים עם איראן. לסיפור בהרחבה

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ברוכים הבאים למדינת האחים עופר (ל"ת)
    בעל הפתק 01/06/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בישלו יותר מדי את השקשוקה עד שנשרפה (ל"ת)
    יוסי 29/05/2011 21:40
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מי שמשלם זה רק העניים את החובות של המדינה (ל"ת)
    מלח הארץ 29/05/2011 19:56
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    עכשיו ביבי יכול לדבר על איראן אל הקיר..... (ל"ת)
    יעקב 29/05/2011 19:56
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רק במדינה מושחתת כמו שלנו זה מה שקורה (ל"ת)
    מלח הארץ 29/05/2011 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מלח הארץ 29/05/2011 19:53
    הגב לתגובה זו
    לא רואים אפחד ממטר
  • 7.
    ובבנק אמרו לא לערב אידאולוגיה (ל"ת)
    T 29/05/2011 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלייה אפרים 29/05/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
    איכן הקצה השני . אני מאחל להם מה שאני מאחל לעצמי .
  • 5.
    אויי אויי אויי כמה זוהמה המשפחה הזאת... (ל"ת)
    ד" ר שקשוקה 29/05/2011 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מוטי 29/05/2011 16:04
    הגב לתגובה זו
    זה לא היה אסור. צריך פרנסה וערך למניות החברה. זה לא שמכרו להם נשק. העבירו נפט לקליינטים שלהם. תרגיעו.
  • 3.
    שלמה 29/05/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
    האחים עופר רכשו חברות רבות. בחב' צים עבדו אלפי ישראלים היום נשארו מעטים ורק בתפקידי קצונה וקברניטים את הימאים הרגילים פיטרו או הביאו למצב שכדאי להם ללכת. הם לא עושים חשבון לאנשים. לב אבן בליבם רק לצבור עוד ועוד כסף. לכן לא פלא שנתפסו גם בעסקים עם איראן. אני מאחל להם את מה שמאחלים להם כל העובדים שפוטרו על ידיהם בכל החברות שברשותם.
  • 2.
    אזרח מודאג 29/05/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    והם יקירם של השלטון שלנו!!!! הלוואי ואדבדה אבל מסריח פה.......
  • 1.
    ישי 29/05/2011 15:44
    הגב לתגובה זו
    מרומני גאה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.