תראו את הפדיונות ב'מנייתיות', האם זה דווקא הזמן לקנות?
כיוון שאנו נמצאים כבר עמוק בתוך הרבעון השני של שנת 2011 הגיעה העת לבחון את המגמות העיקריות בענף קרנות הנאמנות בשנה זו, כאשר העניין העיקרי שלפנינו הוא לבדוק כיצד מגיב הציבור לירידה במדדי המניות ואג"ח הממשלתיות מתחילת השנה ולדשדוש המתמשך בשוק אג"ח הקונצרניות.
להלן נתוני הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת 2011 לעומת כל שנת 2010:
*במיליוני שקלים
מהי משמעות הנתונים שהובאו? הנה ההסבר
- שנת 2010 הייתה שנה פנטסטית בענף קרנות הנאמנות - נכסי הקרנות צמחו ב-23,422 מיליון שקלים והגיעו לרמת שיא של 156,581 מיליון שקלים (עלייה של 17.6% בנכסי הקרנות בהשוואה לשנת 2009) - כאשר עיקר העלייה מיוחסת לאג"ח הקונצרניות.
לעומתה, מסתמנת שנת 2011 עד כה כשנה "קרירה" בענף הקרנות עם עליית ערך של 3,199 מיליון שקלים לרמה של 159,780 מיליון שקלים - עלייה של 2% בלבד בנכסי הקרנות.
- שוק המניות בארץ ירד מתחילת השנה במספר אחוזים (מדד ת"א 100 ירד מתחילת השנה בכ-4.5%) וציבור המשקיעים לא נותר אדיש ופדה עד עתה סכום לא מבוטל של מיליארד שקלים בקירוב - זאת לעומת גיוס של כ-1.7 מיליארד שקלים בכל שנת 2010.
- העליות במדדי המניות בארה"ב ובאירופה מתחילת השנה הובילו לגיוסים של 300 מיליון שקלים לאפיק המנייתי מתחילת השנה, אך חלק ניכר מהגידול הגיע מפדיונות קרנות נאמנות המשקיעות במניות בארץ.
- שוק אג"ח הממשלתיות אשר ירד מתחילת השנה בממוצע ב-0.27% והביא להפסדים בתיקי המשקיעים הוביל את הציבור לפדיונות גדולים של כ-4 מיליארד שקלים מתחילת השנה.
- אג"ח הקונצרניות שכיכבו בשנת 2010 עם גיוסים של מעל ל-16 מיליארד שקלים מגייסות גם השנה, אם כי בקצב נמוך בהרבה. התשואות האפסיות באפיק זה מתחילת השנה איכזבו את ציבור המשקיעים ובחודשים האחרונים אף נרשמו פדיונות באפיק זה.
- אי הוודאות בשוק המניות מחד ובשוק אגרות-החוב מאידך גרם למשקיעים לחפש חוף מבטחים כלשהו, אותו מצאו בקרנות הכספיות אשר נהנו מגיוסים של מעל ל-4 מיליארד שקלים מתחילת השנה.
מה צפוי בהמשך השנה ומה כדאי לעשות?
ההחמרה במצב הגיאופוליטי באזור כמו גם ירידות השערים באג"ח הממשלתיות שהופיעו כתוצאה מהאצת תהליך העלאת הריבית במשק הניעו את ציבור המשקיעים למכור מניות ואג"ח ממשלתיות ובחודשים האחרונים אף אג"ח קונצרניות, מגמה זו צפויה להימשך עם המשך מגמת העלאת הריבית במשק.
דעתי היא כי יש לנצל את ירידות השערים במדדי המניות בארץ להגדלת המרכיב המנייתי בתיק ההשקעות - מניות רבות נמצאות כרגע בתמחור סביר ואף למעלה מכך וניתן למצוא לא מעט הזדמנויות משתלמות להשקעה לטווח הארוך יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 9.שלומי 19/05/2011 11:54הגב לתגובה זואם תסתכלו על גרף המעוף בחצי השנה האחרונה תראו מצב של שלשה שיאים בתאריכים.19/1 20/2 21/4. כל השיאים סביב 1340. המשמעות של שיא משולש שמדד המעוף אינו מצליח לפרוץ את רמת 1340. להערכתי צפויות ירידות חזקות במדד.
- 8.מנהל השקעות ותיק 18/05/2011 09:03הגב לתגובה זוהשוק עשוי לרדת עוד עד ספטמבר-מנהל השקעות(לא יועץ)מסיט השקעות לקוחותיו לאפיק המנייתי בחו" ל
- 7.שוסמו, שטחים 17/05/2011 21:07הגב לתגובה זוהיחס בין הסכומים שהולכים לאגח קונצרני לבין הסכומים שהולכים למנייתי מדהים בעיניי. האם ייתכן שבתי ההשקעות שמנהלים את הקרנות דוחפים את הציבור לקרנות האלה כדי להנפיק אגח קונצרני תמורת עמלה שמנה ואז דוחפים את הסחורה לציבור? ראה מקרה אפריקה-ישראל
- 6.קם 17/05/2011 20:39הגב לתגובה זותחזית היא רק תחזית ורוב התחזיות טיבם לא להתממש למה? ככה ! השאלה מה עושה משקיע שכבר מצוי בהפסד בתיק ומקבל ממך סוג של קרן אור וחלילה תחזית זו לא מתממשת משקיע חייב לבחון בראיה רחבה כולל כל המצב הפיננסי הפוליטי וכו וכו ולא די בניתוח בורסאי בלבד
- 5.ליאור 17/05/2011 16:44הגב לתגובה זוהשוק ירד פה 4-5 אחוזים ואתה כבר ממליץ להתנפל. מסכנים האנשים שיקשיבו לך, הולכים להפסיד הרבה כסף. אין צורך שתגיב, העתיד הקרוב יוכיח מי משנינו צודק.
- 4.שמואל 17/05/2011 14:08הגב לתגובה זוואפילו שירד בינתיים טיפונת אני יודע שעוד יעלה יפה
- 3.גיל 17/05/2011 13:14הגב לתגובה זוכרגע אני בשורט ממונף השאלה מתי כדאי לחזור ? הריבית תמשיך לעלות , המצב הפוליטי באיזור לא משהו , שאתה אומר שאפשר להגדיל את הרכיב המנייתי באיזה עיתוי כדאי להגדיל אותו ?
- סיון ליימן 17/05/2011 15:38הגב לתגובה זומכיוון שלא ניתן לתזמן את השוק אני מציע לנצל את ירידות השערים האחרונות ולקנות מניות.
- 2.שאפו , דיעה וניתוח מעניינים (ל"ת)יוני 17/05/2011 12:31הגב לתגובה זו
- 1.אמיר 17/05/2011 11:51הגב לתגובה זוהוא כתב שמשבר החובות באירופה לא מתומחר עם השלכות להפסדים בבורסה שלנו,תגידו לי...זה רציני מה שקורה פה ? זו פארסה אחת גדולה,אסור לשמוע לאף אחד וזה לא קשור שאני בדיעה שהשווקים בעולם לפני תיקון חד וכואב שלאחריו אולי תיווצר הזדמנות קנייה
- סיון ליימן 17/05/2011 12:25הגב לתגובה זובשבוע שעבר המלצתי להמנע מהשקעה במניות באירופה ולא דיברתי כלל על שוק המניות בישראל. אתה מוזמן לקרוא את הכתבה שוב וכן כתבות נוספות
- אמיר 17/05/2011 15:50משבר החובות באירופה לא מתומחר ומהן ההשלכות על המשקיעים בארץ!!!!,אז יש לך בעיה להבין את הכתוב שלך..או שלי יש בעיה
- יובל 17/05/2011 14:05אין מה לעשות - לא חסרים מסכנים שמשעמם להם! חחחחחח
- אלון 17/05/2011 13:59אבל השאלה אם כדאי ממש עכשיו או אולי לחכות עוד קצת כי אני חושב שהירידות עוד יימשכו
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
