על האפיק שעלול להכאיב לכם בקרוב: זהירות - הפסדים!
מדדי אגרות - החוב הממשלתיות הבינוניות והארוכות יורדים כבר תקופה ארוכה (כחצי שנה) - תוך שהם גורמים להפסדים משמעותיים למשקיעים. לאחר תקופה משמעותית של ירידות שערים באפיק הממשלתי הגיע הזמן לבחון את השאלה המתבקשת: האם אנו עומדים בפני שינוי מגמה?
להלן טבלה המסכמת נתונים עיקריים על אג"ח הממשלתיות הארוכות והבינוניות מתחילת השנה:
חשוב להבין שירידות השערים החדות שפקדו את מדדי אג"ח הממשלתיות בחצי השנה האחרונה הן תוצאה של עליית חדה של ריבית בנק ישראל מתחילת השנה. נגיד בנק ישראל אינו אדיש למתרחש ולנוכח העלייה החדה במחירי הנפט, המזון והנדל"ן (אשר גרמו להתגברות האינפלציה במשק) והחליט להעלות את הריבית במשק בשלושת החודשים הראשונים של השנה ב-1% לרמה של 3%. כמו כן ציין בנק ישראל בהודעת הריבית לחודש מאי שהריבית במשק צפויה לעמוד על 4.4% בעוד כשנה.
במהלך חודש אפריל ראינו התאוששות קלה במדדי אג"ח הממשלתיות הארוכות והבינוניות, וזאת בשל שתי סיבות עיקריות:
- ההערכה שנגיד בנק ישראל לא יעלה את הריבית לחודש מאי (מה שאכן קרה). החלטה אשר הטיבה בעיקר עם אג"ח הממשלתיות צמודות המדד, כיוון שהעלאת הריבית במשק מורידה את הציפיות לאינפלציה בשוק .
- עליית מחירי אג"ח הממשלתיות הארוכות הינה העלייה במחירי אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות ל-10 שנים. אג"ח האמריקאיות השלימו באפריל את החודש החיובי ביותר השנה תוך שהן מתעלמות מאזהרה של חברת הדירוג P&S להוריד את דירוג האשראי המושלם של ארה"ב AAA מינוס. כך ראינו את התשואות על אג"ח של ארה"ב ל-10 שנים יורדות מרמה של 3.55% לרמה של 3.29% בלבד.
ירידת התשואות באג"ח של ארה"ב באה על רקע ההערכות שהריבית בארה"ב תעלה רק במרץ 2012 וזאת לנוכח נתוני צמיחה חלשים, כמו גם נתונים מאכזבים משוק העבודה.
השאלה המתבקשת כרגע היא האם זהו הזמן להאריך מח"מ ולעבור לאג"ח ממשלתיות ארוכות?
תהליך עליית הריבית במשק גרם, כאמור, לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות הארוכות, וכך לדוגמא ממשלתי שקלי 0122 - שהונפק בחודש אפריל ומועד פדיונו ינואר 2022 - נסחר כיום בתשואה לפדיון ברוטו של 5.47%. על פניו נראית התשואה מעניינת למי שמוכן לחכות לפדיון האג"ח (בעוד למעלה מ-10 שנים), אולם בנק ישראל כבר ציין שהריבית במשק צפויה לעמוד על 4.4% בעוד שנה (כלומר הנגיד צפוי להעלות את הריבית ב1.4% בשנה הקרובה).
בשל כל האמור לעיל אני מחזיק בדעה כי התשואה על אג"ח הממשלתיות הארוכות צפויה להמשיך ולטפס בחודשים הקרובים, מה שיוביל להפסדי הון למשקיעים ולפיכך אני סבור כי טרם בשלה העת לעבור לאג"ח ממשלתיות ארוכות ומומלץ להישאר / לרכוש בחודשים הקרובים אגרות חוב ממשלתיות במח"מ קצר עד בינוני, בהן התשואה נמוכה יותר, אך גם הסיכוי להפסדי הון קטן יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 7.מני 09/05/2011 07:39הגב לתגובה זוהחותנת שלי מחזיקה אגח ה' של איגוד הנפקות. היועצת שלה בבנק אמרה שהאגח הזה עלה " מעבר לציפיות" ולכן היא רוצה למכור אותו ולקנות במקומו אגח מזרחי. ראיתי באינטרנט שאין כזה פער בין התשואות, ומריח לי שהיועצת רוצה לעשות סיבוב ולייצר עמלות בלי תועלת אמיתית. אשמח לתגובתכם. ושיהיה לכולנו יום זכרון שקט ויום עצמאות שמח.
- 6.משה 03/05/2011 21:21הגב לתגובה זועים דולר 3.38 אין האלאת ריבית יותר
- 5.יוסי מזרחי 03/05/2011 14:01הגב לתגובה זוע" י בנק ישראל יכולה להתפרש בכך שציפיות האינפלציה של בנק ישראל פחתו - מה שיכול לגרור פגיעה באיגרות הצמודות - ולא להפך...
- 4.ויקטור יונה 03/05/2011 11:55הגב לתגובה זורק צמודים במח" מ קצר וגילונים.
- 3.אל תשכח להודיע לנו לפני היפוך המגמה (ל"ת)עדי 03/05/2011 11:23הגב לתגובה זו
- 2.צודק , נכון (ל"ת)יוני 03/05/2011 10:46הגב לתגובה זו
- 1.עד מתי אתה חושב שהמצב הזה יימשך (ל"ת)אורי 03/05/2011 10:00הגב לתגובה זו
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
