למוטרדים מהעלאת הריבית: אלטרנטיבות השקעה סולידיות

סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מציע אפשרויות השקעה סולידיות למשקיעים המוטרדים מהעלאת הריבית ומנתח את היתרונות והחסרונות בכל אחת מהן
סיון ליימן | (22)

מתחילת השנה לא רוו המשקיעים באג"ח ובמניות נחת - מדד ת"א 100 נחלש בכ-1% ובשוק אגרות - החוב ראינו ירידות שערים חדות באג"ח הממשלתיות בריבית קבועה. כך, לדוגמא, ירדו השחרים שמועד הפדיון שלהם מעל 5 שנים ב-2.15% בממוצע בעוד אג"ח הממשלתיות צמודות המדד (גלילים) שמועד פדיונם 5-10 שנים איבדו בממוצע 2.3%. גם מדדי התל בונד לא נתנו למשקיעים יותר מדי סיבות לחייך - מדד התל בונד 20 איבד כ-0.3% מתחילת השנה.

ירידות השערים בשוק אגרות החוב באו כתוצאה מהאצת קצב העלאת ריבית בנק ישראל - נגיד בנק ישראל העלה את הריבית ב-1% ברבעון הראשון של 2011 והשוק צופה ריבית של 4% בסוף השנה. העלאת הריבית מעלה את התשואות בשוק אג"ח וכך יורד מחירן. במצב זה מחפשים משקיעים רבים אלטרנטיבות השקעה סולידיות שלא יניבו להם הפסדי הון , ולהלן מספר אלטרנטיבות השקעה:

הבה נבחן את היתרונות והחסרונות באפשרויות שצוינו לעיל ונראה עד כמה אטרקטיבית כל אחת מהן:

פיקדון בבנק

יתרון: אין עמלות ניירות-ערך (קנייה ומכירה ודמי שמירת ני"ע).

חיסרון: הבנקים נוהגים לתת על פיקדונות ריבית על בסיס ריבית הפריים העומדת כיום על רמה של 4.5%, ומריבית זו מפחיתים הבנקים אחוז מסוים. המדיניות המקובלת היא כי פיקדונות של מאות אלפי או מיליוני שקלים יקבלו ריבית של פריים מינוס 2%, ופיקדונות קטנים יותר יקבלו ריבית של פריים מינוס 3.5%. המשך העלאת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל עשויה להעלות את הריבית על הפיקדונות ובכך להחזיר את הציבור בהדרגה לפיקדונות הבנקאיים.

קרן כספית

יתרון: עשויה להשיג תשואה ברוטו גבוהה יותר מפיקדון בנקאי היות ומוחזקים בה ניירות - ערך שזמן פדיונם עד שנה, ואף מקבלת ריבית ג'מבו על פיקדונותיה בבנק בשל גודלה. כמו כן ישולם המס במסגרתה על הרווח הריאלי בלבד.

חיסרון: קיימות עמלות ניירות-ערך, ובחלק מהקרנות אף נגבים דמי ניהול.

מלווה קצר - מועד (מק"מ)

יתרון: מעניק תשואה ברוטו גבוהה בכ-70% ביחס לפיקדון בנקאי.

חיסרון: אינו מעניק פיצוי לעליית הריבית במשק והחזקתו אף כרוכה בעמלות ניירות-ערך. כמו כן סובל מהפסדי הון כתוצאה מעליית הריבית במשק.

גילון

יתרון: כמכשיר בעל ריבית משתנה - מעניק פיצוי על עליית הריבית במשק.

חיסרון: אינו נותן הגנה מלאה מפני האנפלציה והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

ממשלתי שקלי (שחר)

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל, המעניק תשואה גבוהה יותר משאר האפיקים הסולידיים.

חיסרון: אינו מעניק הגנה מפני אינפלציה צפויה ואף עלול להסב הפסדי הון כתוצאה מעליית ריבית במשק.

גליל

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל המעניק הגנה מפני אינפלציה. עולה כאשר מדד המחירים לצרכן עולה על ציפיות החזאים.

חיסרון: תשואה אפסית (!) והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

לסיכום, לאותם משקיעים החוששים מפני הפסדי הון באג"ח הממשלתיות והקונצרניות בהמשך השנה כתוצאה מעליית הריבית מומלץ לשקול השקעה בקרן כספית ובגילונים. לעומת זאת, למשקיעים הצופים אינפלציה גבוהה מהצפוי למרות העלאות הריבית מומלץ לרכוש אג"ח ממשלתיות צמודות מדד קצרות-מועד אך חשוב לציין כי התשואות באפיקים אלה עשויות להיות נמוכות באופן משמעותי לאחר תשלום מס ועמלות ני"ע.

חג אביב שמח לקהל הקוראים ולכל כל בית ישראל. שתמיד נזכה כולנו לראות ברכה בעמלנו ובהשקעותינו!

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הכתבה הפעם לא מוצלחת 19/04/2011 22:44
    הגב לתגובה זו
    כמה דוגמאות לא ממצות: לא ברור מה הנחות האינפלציה ומשווים אפיקים צמודים ללא צמודים, לא מובהר שהתשואות כאן במונחי נטו שונות לגמרי למשקיע פרטי, מזהירים מהפסדי הון בלי לומר שבאחזקה עד לפידיון (למשל במקמ) זה פשוט לא רלבנטי. חבל, לא מתאים. בד" כ הכתבות יותר יסודיות ויותר מועילות.
  • אתי 20/04/2011 19:43
    הגב לתגובה זו
    בשנת 2002 החלו עליות ריבית גבוהות. תוך שנתיים הכסף שלימ-600000 עלה ל-1000000. ואיפה היו כל האגחים? בלי עצבים ולא מעניינת האינפלציה. השורה התחתונה- זה מה שמעניין.
  • 10.
    אוי 19/04/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
    אין מה לחפש בשחר 2681 וגם לא בגליל 5427 הקופונים הגבוהים גוררים תשואת נטו מאוד נמוכה שמבטיחה הפסד אחרי עמלות בגליל צמוד מינוס 2% בשחר 1% נומינלי
  • 9.
    קטמון בליגה א' 19/04/2011 11:01
    הגב לתגובה זו
    שים לב שלמיטב ידיעתי ניתן להשיג היום בפקדונות בבנקים יותר ממה שכתבת.
  • מיכל 19/04/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
    אתה נראה כמו קטמון.בדיוק אותו דבר.
  • קטמון בליגה א' 19/04/2011 21:44
    למרות שלא זו כוונתך, אקבל את ההערה שלך כמחמאה.
  • נעים 19/04/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    בלי לקחת בחשבון את האינפלציה . כשמדברים על תשואה אפסית זה שווה בערך 4% תשואה נומינלית בשנה . בנוסף , אפשר לקחת אגח ממשלתי צמוד לתקופה 7-10 שנים בתשואה של כ - 2.5% לשנה ( הצמדה כמובן) . הפסדי הון זה רק על הנייר . ברגע שאתה קונה את האגח אתה תקבל את התשואה שהבטחת לעצמך ( עדיף שלא לבדוק מחירים אחרי הקניה )
  • 8.
    עמיר 19/04/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
    במה?!?.. רק מדדי האינפלציה ב-3 חודשים הללו,יאכלו לך את כל ה" תשואה" שצברת בכספיות ובגילון!..פברואר מרץ אפריל יוני=2% אינפלציה!!..אז מה הועילו גאונים בהצעות שלך. תראה מה עשו קונצרניים צמודים קצרי מועד?..כפול!! אז שלא ייעבדו עליכם.
  • 7.
    לאדון ליימן 19/04/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    הגילונים בפער הריביות כרגע מהמקמ=לא שווה פרוטה.קרן כספית שווה פחות מתעודת סל מקמית(שאותה הוא לא הזכיר).ו-2 האלטרנטיבות שנתת לא מוגנות מפני אינפלציה,כך שגם הן בתשואות שליליות,אז מה עשית פה?!?.. המסקנה:להשאר עם האג" ח עד פדיונו,ולשתוק.כלומר:להחזיק שחרים בינוניים,בתשואות של כ-4% לשנה,וצמודים קצרים קונצרניים,עד פדיונם!..עשית הרבה יותר מהאלטרנטיבות שנקבת. רק צריך דבר אחד חשוב:סבלנות.
  • שונא עליהום בלי סיבה 19/04/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
    אני לא הדוד של ליימן לא הסנגור שלו וגם לא הולך להיות - אבל מה נהיה אתכם אנשים? הבנאדם סך הכל נותן אפשרויות לכל הפחדנים שלא בא להם עכשיו על אג" חים, זה כל הסיפור. הוא כותב לכל מי שאין לו סבלנות בשיט ולא מוכן לחכות.
  • קובי 19/04/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
    נחכה בסבלנות עד שתהליך עליית הריבית יראה סימני מיצוי ובינתיים נשב בחוץ ואז נקנה שחרים בינוניים וצמודים קונצרניים בינוניים בתשואה גבוהה משמעותית מהתשואה היום ונשב עד הפדיון.
  • ובינתיים תפסיד את ההצמדה בחודשים הקרובים... (ל"ת)
    יעקב 20/04/2011 23:31
  • שחר 19/04/2011 21:41
    עזוב אותך מכל ה" מתוחכמים" למיניהם. קודם כל שיתחילו לכתוב כמו בני אדם בלי ביטויים בוטים ופוגעים. אפילו אם לא מסכימים אפשר לנהל דיון בצורה עניינית.
  • מיכל 19/04/2011 14:47
    כי אתה לא מבין כלום!..להשקיע בגילון כשהמרווח בינו לבין מק" מ...הוא:0.4%...צריך להיות מטומטם.בינתיים הצמודים הקצרים עושים את העבודה בענין שחיקת הכסף.
  • אתה סתום עזוב... (ל"ת)
    לקובי 19/04/2011 14:46
  • 6.
    אייל 19/04/2011 08:55
    הגב לתגובה זו
    אפשר להגיע עם הבנק לפריים מינוס 1.3 דהיינו3.2 אחוז נכון להיום.. 100000 שח ומעלה.
  • 5.
    Z 19/04/2011 07:14
    הגב לתגובה זו
    אם באג" ח צמוד אתה מדגיש כי התשואה (הצמודה) שלילית מה בפקדון וקרן כספית, היא לא?? וחוצ מזה יש צמודים יותר ארוכים בהם התשואה הצמודה מעל 2.5% צמוד!
  • 4.
    בשורה התחתונה 19/04/2011 03:17
    הגב לתגובה זו
    המסקנה כשהריבית נמוכה עדיין עדיף להשקיע במניות- לקוח סולידי יכול לקנות ב20%חברות חזקות שיתנו דיבידנד יפה גם אם יווצר הפסד-- פז נפט , כי" ל , בזק , ויש עוד הם יחלקו דיבידנד גבוה הריבית של 4% ,
  • george 21/04/2011 09:51
    הגב לתגובה זו
    ספקטרוניקס, בית הזהב, סינאל. גם נותנים בדרך-כלל מענה לאינפלציה וגם מחלקים רווחים בצורה נדיבה
  • 3.
    פריים מינוס 3.5% זו הריבית על פיקדון יומי... (ל"ת)
    יועץ השקעות בבנק 18/04/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יועץ השקעות בבנק 18/04/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
    גם בסכומים של מאה אלף ש" ח - תבדוק שוב את עצמך...
  • 1.
    חג שמח ליימן התותח - תעשה חיים! (ל"ת)
    משקיע 18/04/2011 12:57
    הגב לתגובה זו
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.