דוחות

מתקרבת לאיזון: איתמר ההפסד התפעולי של איתמר ב-2010 - 300 אלף דולר בלבד

חברת הביומד הפועלת בתחום הדיאגנוסטיקה של הפרעות שינה של קרדיולוגיה חתמה את 2010 עם הכנסות של 11.8 מיליון דולר והפסד תפעולי זניח. הכנסות שיא של 3.25 מיליון דולר ברבעון הרביעי
תומר קורנפלד | (1)

חברת הביומד איתמר מדיקל העוסקת בתחום הדיאגנוסטיקה פרסמה היום (ד') את תוצאות כספיות משופרות לרבעון הרביעי של שנת 2010 ולשנה כולה. תוצאות אלו הכוללות הכנסות שיא רבעוניות מצביעות על כך שחברת הביומד נמצאת במגמת שיפור ומתקרבת לאיזון תפעולי.

חברת איתמר מדיקל פועלת בשני קווי מוצרים אשר קיבלו אישור ממינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). הקו הראשון - מוצר ה-WatchPAT המאפשר לאבחן בעיות נשימה בשינה בנוחות בביתו של המטופל ומוצר ה-EndoPAT המיועד לאבחון וניטור אי תפקוד אנדותלי המהווה שלב מוקדם של טרשת עורקים.

את שנת 2010 חתמה החברה עם עלייה של 9% בהכנסות לרמה של 11.8 מיליון דולר. ברבעון הרביעי של השנה רשמה איתמר הכנסות שיא רבעוניות של 3.25 מיליון דולר.

על רקע השיפור בהכנסות הצליחה החברה לצמצם את הפסדיה התפעוליים. בשנת 2010 רשמה החברה הפסד תפעולי זניח בהיקף של 300 אלף דולר לעומת הפסד תפעולי של 1.5 מיליון דולר בשנת 2009. ההפסד התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-180 אלף דולר.

השורה התחתונה של החברה מושפעת בעיקר מכללי החשבונאות המחייבים שערוך של איגרות החוב של החברה בהתאם לשווי ההוגן. מדובר בשינויים חשבונאיים מיסודם. את שנת 2010 חתמה איתמר מדיקל עם רווח חשבונאי של 2 מיליון דולר זאת לעומת הפסד חשבונאי של 13 מיליון דולר בשנת 2010.

ד"ר דב רובין, מנכ"ל איתמר-מדיקל, אמר היום: "סיימנו את שנת 2010 עם הישגים חשובים לחברה ביניהם קבלת קוד שיפוי ביטוחי מארגון הבריאות האמריקאי למוצר החברה בתחום השינה ,הסכם משמעותי עם חברת התרופות הבינלאומית רוש שיאפשר לרוש להציע בעתיד פתרונות לרפואה מותאמת אישית, וכן כניסה לשיתופי פעולה בסין ובהודו".

בסוף 2010 היו בקופתה של איתמר מדיקל 14.7 מיליון דולר .לאחר תאריך הדו"ח כאקט של הבעת אמון בחברה ובדרכה העסקית הסכימו ארבעת בעלי המניות הגדולים של החברה מסגרת אשראי כולל של עד שישה מיליון דולר עד לשנת 2015.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    tvneri 23/03/2011 08:32
    הגב לתגובה זו
    יש עסקות יותר טובות
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.