המלצות בצל האסון: אקסלנס וכלל פיננסים בוחרים מניות ואג"ח החשופות ליפן
אסון הטבע ביפן שהפך למשבר גרעיני, מכביד על שוקי ההון בעולם מחשש להשלכות העתידיות על הכלכלה העולמית. עם זאת, בשוק כבר סימנו סקטור אחד שצפוי להשתתף במאמצי השיקום, זאת לאחר שבשנים האחרונות דווקא סבל מצמיחה נמוכה - סקטור הבנייה. לבקשת Bizportal, שני בתי השקעות בחרו ניירות מומלצים של חברות בניה (מניות ואג"ח) שצפויות להשתתף בשיקומה של יפן.
"רעידת האדמה הקודמת ביפן בקובה ב-1994 הייתה הרסנית יותר ברמה הכלכלית לתל"ג היפני בשל חשיבותו הגבוהה של האזור מבחינה כלכלית והביאה לביקושים יציבים ומתמשכים למניות חברות הבנייה מיד בסיום האירוע", הסביר אופיר נבות, מנהל השקעות צוות חו"ל באקסלנס. לדבריו, באסון הנוכחי ניתן לזהות תנודתיות גבוהה יחסית לבעבר במניות חברות הבניה היפניות, זאת "בשל הסיכון הגרעיני, שהוסיף מימד של פאניקה".
נבות מציין את שלוש החברות הגדולות בתחום ביפן, שמניותיהן נסחרות בבורסת טוקיו, באירופה ואף ברשימת ה-OTC בוול סטריט: שימיזו (סימול: SHMUF.PK), אוביאשי (סימול: OBYCF.PK), קאג'ימה (KAJMY.PK), ומשווה את ביצועי המניות מול מדד הניקיי.
"ביום הראשון של הירידות החדות בניקיי ביום שני (ה-14 למארס) בו המדד ירד 6.2%, בלטו הביקושים היפים למניות הבנייה, של כ-12% בממוצע. עם זאת, כאשר התברר אופיו הגרעיני של האסון ומדד הניקיי המשיך ליום נוסף של ירידות ב-10.6%, נשברו גם הקונים בסקטור הבנייה ואותן חברות סבלו מירידות של כ-13%. מגמת ההתמתנות בירידות במדד הניקיי ביומיים האחרונים הביאה חזרה חלק מהמשקיעים לסקטור הנ"ל, אך עדיין סטיות התקן בסקטור גבוהות מאוד", מציין נבות.
עם הפוטנציאל הגדול, ישנו כמובן גם סיכון. "חברות הבנייה הן אופציה מעניינת להשקעה כאשר מפלס הפאניקה יירד ומימדי הזיהום הגרעיני יסוכמו. עד אז, למשקיעים בעלי בטן חזקה בלבד", מסכם.
בשוק האג"ח, האנליסט נדב אופיר מבית ההשקעות כלל פיננסים, מסמן את אגרת חוב של חברת פוסקו הקוריאנית, יצרנית הפלדה השלישית בעולם מבחינת היקף הייצור. "האסון ביפן יציא איתו לביקושים חדשים בתחום הבניה ולכן אנו צפויים לביקושים ערבית בתחום הפלדה ביפן", מעריך אופיר.
אופיר ממליץ על אגרת החוב של החברה לכעשר שנים שהונפקה לפני כחצי שנה ונסחרת כיום בתשואה של כ-4.97%.
"גם לפני האסון ביפן, פוסקו הייתה חברה מצויינת", אמר האנליסט והוסיף כי פעילותה השוטפת של החברה תומכת בהמלצת ההשקעה: "יחסי הכיסוי של החברה טובים מאוד, ההון העצמי מכסה כשלושה רבעים מהמאזן שלה והחוב נטו יותר נמוך מה-EBITDA", כתב והוסיף כי קונצנזוס האנליסטים אף צופה שיפור נוסף ביחסי הכיסוי.
אופיר מציע גם אלטרנטיבה דולרית קצרה יותר, אגרת החוב של פוסקו לשלוש שנים (פדיון במארס 2014), הנסחרת בתשואה של 2.55%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
