המלצות בצל האסון: אקסלנס וכלל פיננסים בוחרים מניות ואג"ח החשופות ליפן
אסון הטבע ביפן שהפך למשבר גרעיני, מכביד על שוקי ההון בעולם מחשש להשלכות העתידיות על הכלכלה העולמית. עם זאת, בשוק כבר סימנו סקטור אחד שצפוי להשתתף במאמצי השיקום, זאת לאחר שבשנים האחרונות דווקא סבל מצמיחה נמוכה - סקטור הבנייה. לבקשת Bizportal, שני בתי השקעות בחרו ניירות מומלצים של חברות בניה (מניות ואג"ח) שצפויות להשתתף בשיקומה של יפן.
"רעידת האדמה הקודמת ביפן בקובה ב-1994 הייתה הרסנית יותר ברמה הכלכלית לתל"ג היפני בשל חשיבותו הגבוהה של האזור מבחינה כלכלית והביאה לביקושים יציבים ומתמשכים למניות חברות הבנייה מיד בסיום האירוע", הסביר אופיר נבות, מנהל השקעות צוות חו"ל באקסלנס. לדבריו, באסון הנוכחי ניתן לזהות תנודתיות גבוהה יחסית לבעבר במניות חברות הבניה היפניות, זאת "בשל הסיכון הגרעיני, שהוסיף מימד של פאניקה".
נבות מציין את שלוש החברות הגדולות בתחום ביפן, שמניותיהן נסחרות בבורסת טוקיו, באירופה ואף ברשימת ה-OTC בוול סטריט: שימיזו (סימול: SHMUF.PK), אוביאשי (סימול: OBYCF.PK), קאג'ימה (KAJMY.PK), ומשווה את ביצועי המניות מול מדד הניקיי.
"ביום הראשון של הירידות החדות בניקיי ביום שני (ה-14 למארס) בו המדד ירד 6.2%, בלטו הביקושים היפים למניות הבנייה, של כ-12% בממוצע. עם זאת, כאשר התברר אופיו הגרעיני של האסון ומדד הניקיי המשיך ליום נוסף של ירידות ב-10.6%, נשברו גם הקונים בסקטור הבנייה ואותן חברות סבלו מירידות של כ-13%. מגמת ההתמתנות בירידות במדד הניקיי ביומיים האחרונים הביאה חזרה חלק מהמשקיעים לסקטור הנ"ל, אך עדיין סטיות התקן בסקטור גבוהות מאוד", מציין נבות.
עם הפוטנציאל הגדול, ישנו כמובן גם סיכון. "חברות הבנייה הן אופציה מעניינת להשקעה כאשר מפלס הפאניקה יירד ומימדי הזיהום הגרעיני יסוכמו. עד אז, למשקיעים בעלי בטן חזקה בלבד", מסכם.
בשוק האג"ח, האנליסט נדב אופיר מבית ההשקעות כלל פיננסים, מסמן את אגרת חוב של חברת פוסקו הקוריאנית, יצרנית הפלדה השלישית בעולם מבחינת היקף הייצור. "האסון ביפן יציא איתו לביקושים חדשים בתחום הבניה ולכן אנו צפויים לביקושים ערבית בתחום הפלדה ביפן", מעריך אופיר.
אופיר ממליץ על אגרת החוב של החברה לכעשר שנים שהונפקה לפני כחצי שנה ונסחרת כיום בתשואה של כ-4.97%.
"גם לפני האסון ביפן, פוסקו הייתה חברה מצויינת", אמר האנליסט והוסיף כי פעילותה השוטפת של החברה תומכת בהמלצת ההשקעה: "יחסי הכיסוי של החברה טובים מאוד, ההון העצמי מכסה כשלושה רבעים מהמאזן שלה והחוב נטו יותר נמוך מה-EBITDA", כתב והוסיף כי קונצנזוס האנליסטים אף צופה שיפור נוסף ביחסי הכיסוי.
אופיר מציע גם אלטרנטיבה דולרית קצרה יותר, אגרת החוב של פוסקו לשלוש שנים (פדיון במארס 2014), הנסחרת בתשואה של 2.55%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
