המלצות בצל האסון: אקסלנס וכלל פיננסים בוחרים מניות ואג"ח החשופות ליפן
אסון הטבע ביפן שהפך למשבר גרעיני, מכביד על שוקי ההון בעולם מחשש להשלכות העתידיות על הכלכלה העולמית. עם זאת, בשוק כבר סימנו סקטור אחד שצפוי להשתתף במאמצי השיקום, זאת לאחר שבשנים האחרונות דווקא סבל מצמיחה נמוכה - סקטור הבנייה. לבקשת Bizportal, שני בתי השקעות בחרו ניירות מומלצים של חברות בניה (מניות ואג"ח) שצפויות להשתתף בשיקומה של יפן.
"רעידת האדמה הקודמת ביפן בקובה ב-1994 הייתה הרסנית יותר ברמה הכלכלית לתל"ג היפני בשל חשיבותו הגבוהה של האזור מבחינה כלכלית והביאה לביקושים יציבים ומתמשכים למניות חברות הבנייה מיד בסיום האירוע", הסביר אופיר נבות, מנהל השקעות צוות חו"ל באקסלנס. לדבריו, באסון הנוכחי ניתן לזהות תנודתיות גבוהה יחסית לבעבר במניות חברות הבניה היפניות, זאת "בשל הסיכון הגרעיני, שהוסיף מימד של פאניקה".
נבות מציין את שלוש החברות הגדולות בתחום ביפן, שמניותיהן נסחרות בבורסת טוקיו, באירופה ואף ברשימת ה-OTC בוול סטריט: שימיזו (סימול: SHMUF.PK), אוביאשי (סימול: OBYCF.PK), קאג'ימה (KAJMY.PK), ומשווה את ביצועי המניות מול מדד הניקיי.
"ביום הראשון של הירידות החדות בניקיי ביום שני (ה-14 למארס) בו המדד ירד 6.2%, בלטו הביקושים היפים למניות הבנייה, של כ-12% בממוצע. עם זאת, כאשר התברר אופיו הגרעיני של האסון ומדד הניקיי המשיך ליום נוסף של ירידות ב-10.6%, נשברו גם הקונים בסקטור הבנייה ואותן חברות סבלו מירידות של כ-13%. מגמת ההתמתנות בירידות במדד הניקיי ביומיים האחרונים הביאה חזרה חלק מהמשקיעים לסקטור הנ"ל, אך עדיין סטיות התקן בסקטור גבוהות מאוד", מציין נבות.
עם הפוטנציאל הגדול, ישנו כמובן גם סיכון. "חברות הבנייה הן אופציה מעניינת להשקעה כאשר מפלס הפאניקה יירד ומימדי הזיהום הגרעיני יסוכמו. עד אז, למשקיעים בעלי בטן חזקה בלבד", מסכם.
בשוק האג"ח, האנליסט נדב אופיר מבית ההשקעות כלל פיננסים, מסמן את אגרת חוב של חברת פוסקו הקוריאנית, יצרנית הפלדה השלישית בעולם מבחינת היקף הייצור. "האסון ביפן יציא איתו לביקושים חדשים בתחום הבניה ולכן אנו צפויים לביקושים ערבית בתחום הפלדה ביפן", מעריך אופיר.
אופיר ממליץ על אגרת החוב של החברה לכעשר שנים שהונפקה לפני כחצי שנה ונסחרת כיום בתשואה של כ-4.97%.
"גם לפני האסון ביפן, פוסקו הייתה חברה מצויינת", אמר האנליסט והוסיף כי פעילותה השוטפת של החברה תומכת בהמלצת ההשקעה: "יחסי הכיסוי של החברה טובים מאוד, ההון העצמי מכסה כשלושה רבעים מהמאזן שלה והחוב נטו יותר נמוך מה-EBITDA", כתב והוסיף כי קונצנזוס האנליסטים אף צופה שיפור נוסף ביחסי הכיסוי.
אופיר מציע גם אלטרנטיבה דולרית קצרה יותר, אגרת החוב של פוסקו לשלוש שנים (פדיון במארס 2014), הנסחרת בתשואה של 2.55%.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.