נצחון לשלדון אדלסון: התובע בעניין מיזם הקזינו במקאו ישלם הוצאות משפט בסך 360 אלף ש'
לאחר עשר שנים של מאבק משפטי ניתן אתמול (ג') פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בראשות השופט אילן איטח בסכסוך שבין שלדון אדלסון לבין משה חננאל, מנכ"ל לשעבר של הסניף הישראלי של חברת אינטרפייס של אדלסון, ומי שהיה בעבר הבעלים והמנכ"ל של "טיולי הגליל".
בתביעה שהוגשה בשנת 2001, ובתביעה נוספת שהוגשה בשנת 2003, טען חננאל כנגד אדלסון כי אדלסון גזל ממנו את זכויותיו במיזם התיירות של אדלסון במקאו וכי אדלסון שלל ממנו זכויות המגיעות לו מכח דיני העבודה. חננאל טען כי הוא זה שגילה לאדלסון את האפשרות להשקיע במקאו וכי הסיוע שהוא כביכול הושיט לאדלסון הביא לכך שאדלסון הצליח לקבל את הזיכיון מממשלת מקאו לבניית מיזם תיירות וקזינו ענק במקאו.
בפסק דין דחה השופט "דחיה גורפת את גרסת התביעה" של חננאל. בית הדין לעבודה קבע כי עדותו של חננאל "לא יכולה לעמוד" וכי היא "אינה מתיישבת עם השכל הישר" והיא "מעוררת תמיהות, בלשון המעטה". בית הדין לעבודה מתח ביקורת חריפה על חננאל על כך שלא גילה על הקשר שלו עם אחד העדים במשפט וקבע כי מדובר בהתנהגות "חמורה מכל".
בקשר למקאו, בית הדין דחה את טענתו של חננאל כי אדלסון נתן לו אופציה ל-12% מעסקיו במקאו וכי הוא סייע לאדלסון להגיע להצלחות שאליהן אדלסון הגיע במקאו. בית הדין קבע כי מדובר ב"טענות בעלמא" ואמר בהתייחסות לגירסתו של חננאל, לפיה הוא זכאי לאחוזים ממיזם מקאו של אדלסון, כי היא "מעוררת חוסר נוחות".
מלבד עניין מקאו, בית הדין לעבודה דחה גם את כל טענותיו של חננאל כאילו אדלסון שלל את זכויותיו מכח דיני העבודה. אדלסון שילם לחננאל פיצויי פיטורין על פי החוק, ותביעתו של חננאל לפיצויי פיטורין נוספים נדחתה. בית הדין לעבודה גם דחה את תביעתו של חננאל לבונוס בגין מימוש השקעתו של אדלסון בחברת אוטו דיפו.
- 3.עידן 31/01/2011 22:18הגב לתגובה זולקח 4 עו" ד. שילם להם כסף, ובסוף היה צריך לשלם גם הוצאות משפט... איזה טמבל, ואיזה עושקים.
- 2.ד 30/01/2011 10:50הגב לתגובה זוכנראה שהשופט לא באמת מכיר את אדלסון.
- 1.הבורר 28/01/2011 22:14הגב לתגובה זונגד אדם בסדר גודל של שלדון לא מגישים תביעה ללא צידוק אלה מה. נערך כניראה הסכם בלחיצת יד שלדון לא פרייר והשני פשוט טיפש שלא הקליט אותו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
