בורסת ת"א ננעלה באדום: מדד ת"א 75 ירד ב-0.3%, השותפות ב'לוויתן' העיבו
יום המסחר השלישי של השבוע בבורסה בתל אביב ננעל בטריטוריה השלילית. לאחר שלאורך מרבית יום המסחר נרשמו בבורסה עליות, שינתה הבורסה כיוון ועברה לטריטוריה השלילית בהובלה השותפות בקידוח 'לוויתן' אשר ספגו הורדת המלצה מכיוון בית ההשקעות כלל פיננסים.
בסיום המסחר, חתם מדד המעו"ף בירידה קלה ביותר של 0.03% ברמה של 1,314 נקודות, מדד ת"א 75 איבד 0.3% ומניות הבנקים השילו 0.7% מערכן. מחזור המסחר בבורסה היה גבוה והסתכם ב-2.32 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטו כאמור לשלילה השותפות בלוויתן אשר מחקו את העליות שרשמו מוקדם יותר. שינוי המגמה בא לאחר שבית ההשקעות כלל פיננסים הוריד את המלצתו לשותפויות. שותפות רציו יהש חתמה את המסחר בירידה של 0.9% לאחר שמוקדם יותר עברה מזינוק של 4.5% לנסיגה של כמעט 3%. אבנר יהש איבדה 1.9% ודלק קידוחים נחלשה ב-1.7%.
מניית כיל בלטה בניגוד למגמה, ריכזה את המחזור הגבוה בשוק ומנייתה טיפסה ב-3.2%. עליות השערים באות ברקע לדיווחים אודות רכישת חברת סיליבנט על ידי אורלקלי. מניית מג'יק ננעלה בירידה של 8.9% לאחר שבה עם פער ארביטראז' שלילי של 11% לאחר שאתמול גייסה 21 מיליון דולר.
שקלול מחירי היעד של חברות מדד המעו"ף מביאות את בית ההשקעות IBI להעריך כי הוא יעלה ב-8% במהלך שנת 2011, "בהחלט שיעור מעניין ואטרקטיבי", לדבריו של מנהל המחקר בבית ההשקעות, אורי ליכט. במסיבת עיתונאים בה פרס IBI את תחזיותיו לשנת 2011 נבחרה רשימת המניות המומלצת לשנה הקרובה, תוך סקירת הענפים השונים, בהם גם ענף חיפושי הגז והנפט.
המסחר בעולם
בבורסות אירופה נרשם מסחר חיובי. בשעה זו, המדדים המובילים בבורסות המרכזיות ביבשת רושמים עליה של עד 1.1%. באסיה, המסחר הבוקר נחתם בעליות נאות ברקע לעליית מחירי הסחורות, והרגיעה במתיחות בין קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית.
ביפן, מדד הניקיי התחזק ב-1.51%, בורסת שנחאי רשמה עליה של 1.8%, ההאנג סנג הוסיף 1.66% לערכו ובקוריאה מדד הקוספי רושם עליות של 0.8%.
אמש חתמו המדדים המובילים בארצות הברית את יום המסחר במגמה מעורבת. מדד הנאסד"ק ומדד ה-S&P 500 עלו ב-0.25% כל אחד. מנגד, מדד הדאו ג'ונס איבד 0.12%.
מניות במרכז
מספר ימים בלבד בטרם הפרסום הצפוי של תוצאות קידוח 'לוויתן', אנליסט האנרגיה ירון זר מכלל פיננסים מוריד את המלצתו לשותפות הקידוח בשל סגירת הדיסקאונט. רציו נחתכת ל'תשואת שוק' מ'תשואת יתר', כאשר אבנר ודלק קידוחים מקבלות הורדת המלצה ל'תשואת יתר' מהמלצת 'קניה'.
חברת מג'יק השלימה אתמול גיוס של 21 מיליון דולר בהנפקה פרטית. הגיוס התבצע במחיר של 6.5 דולר למניה ולמשקיעים ניתנו כתבי אופציות הניתנים להמרה למניות במחיר של 8.26 דולר למניה. מניית החברה צללה אתמול בתגובה בארצות הברית.
השלד הבורסאי אוריאלי חתם על הסכם מיזוג עם חברת גינקו. במסגרת ההסכם גינקו תיצוק את פעילותה אל תוך השלד, זאת בתמורה להקצאת מניות בשיעור של 90%.
קבוצת אפריקה נסחרה ברקע לכוונת חברת הבת אפריקה נכסים לגייס איגרות חוב בהיקף של 150 מיליון שקל. במקביל, הודיעה אפי פיתוח כי פתיחת קניון רוסיה צפויה להתבצע לקראת סוף ינואר 2011.
מניית בזק נהנתה ביומיים האחרונים ממומנטום חיובי, בעקבות כוונתה של החברה לחלק דיבידנד ענק בהיקף של 3 מיליארד שקל. חברת התקשורת רשמה עליות שערים של 7% בשני ימי המסחר האחרונים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
