הציבור קונה מניות? בדקנו עד כמה הוא באמת 'הגדיל חשיפה'
בשבועות האחרונים זועקות כותרות העיתונות הכלכלית בארץ בדבר הגיוסים המרשימים בקרנות הנאמנות המנייתיות. אם כאלה הם פני הדברים אזי:
א) אנו עדים לחזרת הציבור בישראל לבורסה;
ב) אם אכן חוזר הציבור להשקיע במדדי הבורסה בזמן שמדד המעוף שובר שיא אחר שיא - הדבר עשוי להוות דווקא תמרור אזהרה שכן הציבור, על-פי רוב, נכנס לבורסה בנקודת השיא ויוצא בנקודת השפל.
ואילו אני תוהה:
1) עד כמה באמת חזר הציבור לבורסה לאחר משבר 2008?
2) עד כמה באמת גדולים גיוסים לקרנות הנאמנות המנייתיות?
3) עד כמה מדויקות הכותרות המרעישות בדבר הגיוסים העצומים?
בכדי לבדוק את הנושא לעומקו בחנתי את הנתונים מתחילת 2010 ולהלן העיקריים והחשובים שבהם: במהלך חודש אוקטובר 2010 גייסו הקרנות המנייתיות מעל ל-750 מיליון שקלים - ואכן מדובר בסכום שיא חודשי בהשוואה ל-4 השנים האחרונות, ואולם בחודש ספטמבר 2010 - שהיה חודש חיובי יותר בשוק המניות הישראלי בהשוואה לאוקטובר (עלייה של 7.9% במדד ת"א 100) - גייסו הקרנות המנייתיות 255 מיליון שקלים בלבד.
החודש השלילי ביותר השנה (עד כה) היה חודש מאי, אז נרשם שיא המשבר באירופה שיצר חשש מפני חזרה למיתון וגרם לירידות שערים חדות בכל רחבי העולם. באותו חודש פדה הציבור הישראלי סכום גדול של כ- 682 מיליון שקלים.
החלטתי שלא להסתפק בנתוני שנת 2010 בלבד ובדקתי את כמות הגיוסים בקרנות הנאמנות המנייתיות במהלך השנתיים האחרונות, ולהלן הנתונים:
הנתונים מראים כי במשך עשרת החודשים הראשונים של 2010 גייסו הקרנות המנייתיות סכום כולל של קרוב ל- 1.3 מיליארד שקלים לעומת גיוס כולל של כ-1.9 מיליארד שקלים בכל שנת 2009; והמשמעות היא כי גם לאחר הגיוס החריג בגודלו באוקטובר 2010, איננו עדים לנהירה מאסיבית של הציבור לשוק המניות כפי שזועקות הכותרות.
הסיבות העיקריות לכך שחלק מן הציבור רכש לאחרונה מניות הן:
סביבת ריבית נמוכה - ריבית בנק ישראל הינה 2% והבנקים ממשיכים להעניק ריבית זעומה על הפיקדונות; מה-גם שלציבור נמאס לראות כיצד מדדי המניות עולים כל העת בשעה שאפיקי ההשקעה הסולידיים מניבים תשואה אפסית.
עליות חדות במדדי אג"ח מתחילת 2010 - מדדי אג"ח הממשלתיות הארוכות בריבית קבועה והקונצרניות הניבו תשואות דו-ספרתיות מתחילת השנה, וכעת - כאשר התשואות באג"חים אלו נמוכות - מעדיף הציבור להסיט כספים לאפיק המנייתי.
ירידה במפלס הפחד של הציבור - ברבעון השני של 2010 פרץ משבר האשראי באירופה אשר הביא למכירת מניות. הטיפול המהיר של מנהיגי האיחוד האירופי הרגיע את השווקים שחזרו מאז לעליות שערים. לציבור לקח מספר חודשים להירגע וכעת הוא חוזר למניות.
"ראלי סוף שנה" - בכל אמצעי התקשורת עוסקים בעליית שערי המניות לקראת סוף השנה האזרחית - והדבר כשלעצמו מוביל לרכישת מניות.
אופטימיות - חלק מסוים מהציבור נסחף לאווירת האופטימיות שמשדרים הבנקים ובתי ההשקעות; מאידך, חלק גדול מן הציבור חושש ממחירי השיא של המניות ואינו ממהר לרכוש מניות.
מה אנו צפויים לראות בטווח הקרוב?
למרות הגיוסים המשמעותיים בחודש אוקטובר 2010 בקרנות המנייתיות עדיין נמצא רובו של הציבור בישראל מחוץ לשוק המניות; מה-גם שלא ניתן לקבוע על-סמך חודש חריג אחד כי מדובר במגמה שונה. המשך מהלך העליות בבורסה עשוי לגרום לציבור לחזור בהדרגה לאפיק זה, ואם נוסיף לכך את העובדה כי מחירי המניות סבירים בהחלט - כמו-גם היעדרן של אלטרנטיבות השקעה ראויות בתקופה הנוכחית - עשוי שוק המניות להמשיך במסעו צפונה.
* מקור: הרשות לני"ע.
** מקור: הבורסה לני"ע.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
