רקפת רוסק עמינח
צילום: רון קדמי

תן וקח בין הנהלת לאומי לוועד - פיטורים תמורת העלאת שכר נדיבה

הנהלת לאומי הסכימה להעלאת שכר של 17% לעובדים הנותרים, "בתמורה" לצמצומי 700 עובדים עד 2020; האם הוועד מקריב את העובדים ש"יתפוטרו" למען העלאת שכר?
נועם בראל | (7)

בנק לאומי -1.56% מסר היום כי הגיע להסכמות עם ועד העובדים לגבי גיבוש הסכם שכר חדש לתקופה של ארבע שנים (2022-2019).

בין היתר סוכם בין הצדדים כי העובדים יקבלו תוספת שכר בשיעור ממוצע של 3.5% באותן שנים ה שיעור מטורף – הרבה מעבר למדד שמסתכם בקושי ב-1%, הרבה מעבר לעליית השכר במשק. 

כמו כן, יקבלו העובדים מענק חד פעמי של 6 אלף שקל ומענק קידום שכר חד-פעמי בשיעור כולל של 2% בגין תוכנית ההתייעלות החדשה שעליה סוכם במסגרת ההסכם -  מענק זה ישולם ב-2 פעימות: 1% בשנת 2019 ו-1% בשנת 2020. 

החשבון פשוט - 3.5% בשנה למשך 4 שנים, ועוד 2% זה כמעט 17% (זה כמו "ריבית דריבית" – "עלייה על עלייה").

אתם מכירים עוד מקום עם תוספות כאלו, ועוד מקום שעתידו לא ברור? לא. אז איך זה קורה? פשוט, סוג של תן וקח בין הנהלת לאומי וועד העובדים. הנהלת החברה ורקפת רוסק בראשה, היתה מוכנה לשלם את הקנס הגדול הזה, ובתמורה לאפשר סבבים של פיטורי/ צמצומי עובדים. 

בהנהלת לאומי פשוט יודעים שהבנק העתידי חייב להיות רזה יותר ולזכותם ייאמר שהם הולכים בכל הכוח לכיוון הדיגיטלי. אם תרצו וועד העובדים מוכן להקריב עובדים בתמורה להעלאת שכר – אולי לא נעים לשמוע את ה, אבל זה דה פקטו  מה שקורה. הוועד אגב, גם התפשר לגבי עניין קביעות העובדים - נגמרה ההגדרה של "עובדים קבועים" כאלו שלא ניתן לגעת בהן. 

פיטורים/ צמצומים של 700 עובדים

תוכנית ההתייעלות תכלול פיטורי/צמצומי 700 עובדים עד סוף 2020 - מתוך זה כ-250 איש יפרשו במסגרת פרישה מרצון עד סוף 2019, וכדאי לשים לב להודעה המפורשת של הבנק - הבנק מסר שיהיה קיטון בכח האדם בהיקף של 700 משרות, מתוכן 250 של פרישה מרצון עד סוף 2019. מכאן, שלגבי קיטון מצבת כח האדם ב-2020 לא ברור אם יהיה דרך פרישה מרצון, עזיבה טבעית, פרישה טבעית, או שמא פיטורים. 

במקביל, דיווח בנק לאומי על  הסכם קיבוצי לפיו יועסקו עד 450 עובדים בתחומי טכנולוגיה, דיגיטל ודאטה. הסכם זה לא יעניק לאותם עובדי הטכנולוגיה את מרכיב הקביעות ומרכיבים נוספים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וועד הבנק מנסה כמובן להציג את התוצאה כהישג גדול (וזה ברוב המובנים, אכן כך). הנה מכתב שפרסם הוועד לעובדי הבנק:

"אנו שמחים לבשר לכם כי תהליך המו"מ האינטנסיבי והממושך מול הנהלת הבנק לחידוש ההסכם הקיבוצי בבנק הגיע לסיומו. התהליך היה מורכב מאוד, וארוך כיוון שאנו בוועד העובדים באנו במטרה לא רק לשמור על כל זכויותינו אלא גם לשפר את תנאי השכר והעבודה בבנק.

"מתווה ההסכם נחתם על בסיס זכויותינו הקיימות תוך שיפור גדול של תנאי ההעסקה של כלל העובדים בדגש על העובדים הצעירים. כמובן, שהצבנו קווים אדומים מול ניסיונות לפגיעה בזכויות עובדי הבנק וסירבנו לדרישות רבות, ביניהן: פיטורי עובדים, הרעה בתנאי הפנסיה, הורדת קידומי שכר, ביטול תשלומי הלימודים לילדי העובדים.

"ההסכם אליו הגענו, מבטא שיפור משמעותי בתנאי כלל עובדי הבנק והוא יוצא דופן מבחינת הישגיו, בעיקר בהתחשב בהסכמי העבודה במשק בשנים האחרונות".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    המטיף 11/07/2019 13:01
    הגב לתגובה זו
    להעיך את העובדים ההנהלה והוועד בהייתה.אוכלי חינם.לא עושים כלום.טיולים חופשיים מחלות.
  • 6.
    אלון 25/06/2019 18:15
    הגב לתגובה זו
    פתחתם פתח לפיטורים .
  • 5.
    פרצוף רע- תלמידה של גליה מאור המגעילה (ל"ת)
    משה 25/06/2019 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בנק שמחסל שרותים פרונטליים אין לו זכות קיום (ל"ת)
    מייק 25/06/2019 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פנסיונר הבנק 25/06/2019 17:36
    הגב לתגובה זו
    נסכם מצוין לכל הצדדים, אין ברירה לחיבים להתיעל בעולם טכנולוגי זה כל הזמן, אחרת בנק לאומי יעלם.
  • 2.
    סאלח שבתי 25/06/2019 17:13
    הגב לתגובה זו
    בבנק הפועלים הוועד וההנהלה עשו יד אחת וגזלו את העובדים והפנסיונרים . גזלו את ההבראה גזלו תוספת שכר של 2.5% משנת 2012 ועדיין אין הסכמי שכר מינואר 2018 . היכן ההסתדרות שעובדים משלמים כל חודש למעלה מ-120 ש"ח ולא עושה כלום . שודדים
  • 1.
    לקוח של הבנק 25/06/2019 16:22
    הגב לתגובה זו
    עקב צמצומים בעבר רמת השירות ירדה לרמת בלתי מתקבלת עכשיו יהיה עוד יותר גרוה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.