אלשטיין מגיב לבמב"י ויהיה בעל שליטה יחיד ב-IDB. בן משה בתגובה - "כלום לא נגמר"
אידיבי פיתוח סאגת מאבק השליטה הגיעה הבוקר ככל הנראה לסיומה. חברת 'דולפין' של אדוארדו אלשטיין העבירה הודעה לחברת 'אקסטרא' של מוטי בן משה לפיה לפיה בהתאם למנגנון הבמ"בי שנקבע בהסכם בעלי המניות - אלשטיין ירכוש את מלוא מניותיו של בן משה באידיבי פיתוח וזאת במחיר של 1.64 שקלים למניה (המחיר אותו נקב בן משה כאשר הפעיל את הבמב"י לפני כשבועיים). המשמעות היא שאלשטיין ישלם 151.9 מיליון שקלים עבור חלקו של בן משה שלאחר הדילולים האחרונים עומד על על 16.2% בלבד. לאחר הרכישה, חלקו של אלשטיין יעמוד על 81% והוא יהיה בעל השליטה היחיד בחברה. בהודעה שהועברה הבוקר נכתב גם כי אלשטיין אף מוכן ליטול על עצמו את מלוא ההתחיבויות של בן משה, בכפוף להחלטת הבורר היות ונושא זה לא נמצא בהסכם הבמבי ונתון לפרשנות. מדובר במהלך משמעותי בחייה של אידיבי, שכן מאז רשמו אלשטיין ובן משה את השליטה בקבוצה, הסכסוך בינהם לא איפשר ניהול תקין וקביעת אסטרטגיה ליציאה מהמשבר. כעת נפתחה הדרך לניהול החברה. מניית דיסקונט השקעות -2.56% רשמה אתמול קפיצה של 11.3% והשלימה מהלך של כמעט 30% החודש. אידיבי פתוח עלתה 1.8% אתמול והשלימה עלייה של 11% החודש.
ממוטי בן משה נמסר כי, "בהסתמך על תגובתו של אלשטיין, שאינה מהווה תשובה, הרי שאי מתן תשובה על פי מנגנון הבמבי בהסכם בעלי המניות, משמעה שאלשטיין מוכר. בהתאם לזאת, בן משה נערך לאלתר להשלמת שליטתו בחברה. יודגש, כי תשובתו המפותלת והחמקנית של אלשטיין איננה מפתיעה ותכליתה היחידה, מעבר לזריית חול בעיני כולנו, היא למשוך זמן תוך התעלמות בוטה ממנגנון הבמבי".
- 2.אריה 11/06/2015 09:55הגב לתגובה זולא מובן לי תגובתו של בן משה הרי בן משה הציע לרכוש ב150 מיליון שח את השליטה בדיסקונט השקעות ואלשטיין התנגד לכך אבל אלשטיין שולט בפועל באי די בי פיתוח מכח הדילול שנעשה דה פקטו בהנפקה שבן משה לא רצה להשתתף בה וירד באחזקתו בפיתוח שהיא היא חב האם של דיסקונט השקעות אז מה הבעיה פה של אלשטיין שצריך גם שליטה מלאה גם בדיסקונט השקעות הרי בן משה רצה להשקיע כאמור ולקבל סמכות בחב הבת אז כן הסכם במבי לא הסכם במבי משהו לא מובן לי פה מה הבעיה של שניהם אבקש הסבר יותר מפורט כל טוב לכולם ויום טוב
- אסתר 12/06/2015 00:24הגב לתגובה זוכדאי לך ללכת לערכאה כי כבר הזרמת מכיסך סכום לא מבוטל אז מה שאלשטיין יזכה בכל איפה ההגיון פה מה עם השקעתו הראשונית של בן משה מה בגלל שבעלי האגח לוחצים אז הוא מחוייב להוסיף עוד ועוד מכיסו כדי לרצות אותם הרי הם נכנסו בדלת האחורית לקונצרן ומנסים לשפר את המצב לעצמם מה איכפת להם אם בן משה מוכן או לא מוכן לפצות אותם הם פשוט מחייבים את בעלי השליטה כיום לפצות ולהוסיף עוד ועוד מכיסם כדי לפצותם על כל מה שמתרחש ובן משה צודק די לו כבר מהסחיטה שלהם והוא מבקש דחית פדיון האגח זו הבעיה פה
- משה 11/06/2015 11:01הגב לתגובה זותראה דיסקונט הש שולטת למעשה על חברות ענק שהונפקו בזמנו בבורסה ברובן הן חב עצמאיות כביכול אבל תחת אי די בי שהיתה שייכת בזמנו לקונצרן בכללותו מאז הפירוק והוצאת דנקנר מהשליטה בקונצרן העסק הזה לא מתאושש כי הפירוק בא בעקבות חוב ענק של כל הפירמידה הזו וחב הבת שתחת השליטה של דיסקונט השקעות לא מספקות תמורה הולמת בינתיים לקונצרן בכללותו הכסף שאלשטיין מזרים לקונצרן מיועד להבראה כוללת בינתיים עד שהמצב ישתפר בן משה לא מוכן להוסיף ומעדיף להמתין לשיפור ולא להחזיר כרגע לבעלי החוב [ בעלי האגח ] את מה שמגיע להם ומעונין במשהו אחר אלשטיין מרגיש מחוייב להחזר החוב לבעלי האגחים לפי הסכם עמם ובתאריך הנקוב אבל אין מאיין להחזיר כרגע ואלשטיין מוסיף ומוסיף מכיסו לפי ההסכם שנקבע בן משה לא מוכן להוסיף עוד ועוד מכיסו להחזרי חוב האגחים וזו הבעיה בינהם כרגע
- חיים 11/06/2015 14:45לא הכל מדוייק אבל בן משה הזרים בתחילת ההסדר סכום לא מבוטל בעלי האגח שהם בעיקר מוסדיים לא מוותרים אבל מוכנים קצת להמתין מי שלא מוכן אלו הפרטיים ועוד טרמפיסטים מאחזקות בזמנו אז בן משה צודק אם תשובה עשה כך לכולם אז בן משה אמר היום שהוא מחוייב למצב אבל רצה רק קצת דחיה ההחזר זה מה שאמר היום ברדיו רק דחית הסדר לא תספורת מלאה מקווה שהבינו כולם
- 1.זה לא נגמר עד שזה לא נגמר (ל"ת)אחד 10/06/2015 11:47הגב לתגובה זו
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
