רשלנות רפואית בניתוח: מהי ומה עושים אם נפגעת ?

 | 
negligence_in_surgery, צילום: shutterstock
מרבית האנשים יעברו במהלך חייהם ניתוח בסדר גודל כזה או אחר, כגון כריתת אפנדיציט, כריתת כיס מרה או הסרת מיומה (שרירן) מהרחם. ניתוח כרוך על פי רוב בהרדמה (כללית או חלקית) וכן ב"התעסקות" עם איברים חיוניים. בניתוחים מסוימים- כגון ניתוחי ראש, ניתוחי עמוד שדרה, ניתוחי לב וכדומה- טעות קטנה עלולה לעלות ביוקר עם הופעת נזק בלתי הפיך או חלילה - מוות.  מהי ההגדרה של רשלנות רפואית בניתוח על פי הדין וכיצד מומלץ לנהוג באם חווית רשלנות בניתוח? קרא/י ודע/י-
תביעה על רשלנות בניתוח- המנתח חתך את הצד הלא נכון
לאחרונה הגיע אל שולחננו מקרה של אזרח צרפתי כבן 30, אשר ביקר בישראל בקיץ האחרון. רצה הגורל, ובעת חופשתו הגיע הוא אל מיון בית חולים קפלן ברחובות עם דלקת של האפנדיציט. הוא הוכנס לניתוח לכריתת התוספתן, אולם המנתח פתח את הצד הלא נכון של הבטן -צד שמאל בו אין תוספתן (התוספתן נמצא בצד השני של הבטן-צד ימין). משהתגלתה הטעות, נתפר החתך המיותר. התייר הצרפתי "זכה" בשל הטעות לצלקת מכוערת גלויה בדופן בטנו התחתונה משמאל.
מקרה זה הינו קל להגדרה כטעות רשלנית שאסור שתתרחש, קרי רשלנות רפואית "פר-אקסלנס". אולם, לא כל המקרים ברורים כמו מקרה זה ופעמים רבות המטופל (או במקרי פטירה חלילה- בני המשפחה) איננו מודע לכך שניזוק בשל ניתוח רשלני.
ההגדרה של רשלנות רפואית בניתוח
הדין אינו מגדיר בצורה מדויקת מהי רשלנות רפואית בניתוח (או רשלנות רפואית בכלל), כי אם מסתפק במונחים של "סבירות": פעולה בלתי סבירה בניתוח תיחשב לרשלנות; ורשלנות שגרמה למטופל לנזק, תיצור עילה לתביעת רשלנות רפואית המזכה בפיצוי כספי; היקף הפיצוי תלוי בהיקף הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות הרפואית.
חשוב להדגיש, רשלנות רפואית בניתוח עלולה להתרחש בתחנות שונות על ציר הזמן שסביב הניתוח. כך למשל יכולה הרשלנות להתרחש בשלב טרום הניתוח- כגון במקרה בו המנתח בחר למנותח ניתוח שאינו מתאים לו (בשל רקע רפואי מסוים של המטופל ממנו המנתח התעלם) או מקרה בו לא הוצגו בפני המטופל אלטרנטיבות ניתוחיות או שמרניות (לא ניתוחיות) העשויות היו גם הן לפתור את בעייתו.
תחנה נוספת על ציר הזמן בה עלולה הרשלנות להתרחש, מעבר לשלב הניתוח עצמו, היא לאחר הניתוח, בשלב ההתאוששות מהניתוח - למשל אי זיהוי סימני זיהום שהתפתח אצל החולה לאחר הניתוח או התעלמות מסממני דימום שהופיע, למשל בשל פגיעה בזמן הניתוח באחד האיברים הפנימיים.
מקרים שכיחים של רשלנות בניתוחים
להלן מקרים שכיחים שעצם התרחשותם עלולה לרמז על רשלנות רפואית בניתוח-
  • פגיעה באיברים סמוכים בעת הניתוח- לא אחת קורה שהמנתח פוגע בזמן הניתוח באיבר "שכן", איבר פנימי, עורק או עצב. ישנם ניתוחים שמעצם טיבם מבוצעים במקומות רגישים, סמוך לאיברים חיוניים ורגישים. במרבית המקרים פותחו טכניקות שמטרתן צמצום האפשרות לפגוע במהלך הניתוח באיבר סמוך, בכלי דם כגון עורק או בעצב. לפעמים המנתח איננו נוקט בפעולות הנדרשות ו/או פועל בצורה אגרסיבית ופזיזה, ובשל כך נפגע איבר סמוך. במצב שכזה יכול ותהיה לנפגע עילת תביעה בשל רשלנות בניתוח. מקרים לדוגמה מטיפולנו: פגיעה בכיס שתן ו/או במעי בעת ניתוח כריתת רחם/מיומה. פגיעה בעצב סכיאטי בעת ניתוח החלפת מפרק ירך. פגיעה בעצבי "זנב הסוס" בעת ניתוח גב לכריתת דיסק.
  • דימום בעת ביצוע ניתוח קיסרי- ניתוח קיסרי, הוא מן השכיחים שבניתוחים אך, ככל ניתוח, אינו חף מסיכונים. אחד הסיכונים של ניתוח שכיח זה, הוא דימום. פגיעה בכלי דם והופעת דימום בעת ניתוח קיסרי כמו גם אי זיהוי דימום שנגרם במהלך הניתוח הקיסרי- זה וגם זה- עלולים לסכן שלום היולדת (יכול להסתיים באובדן רחם ו/או חלילה- אובדן חיי היולדת). באופן דומה, דימום מוחי בעת ניתוח ראש לכריתת גידול עלול גם הוא לגרום נזקים חמורים למנותח ולהותירו נכה או חלילה, להביא למותו. משכך, נודעת חשיבות רבה למיומנות המנתח בין אם במניעת הדימום מלכתחילה ובין אם- משנגרם- בזיהוי הדימום ובטיפול בו במיומנות. כישלון בטיפול בדימום בשל חוסר מיומנות מספקת, עשוי להוביל לתביעת רשלנות רפואית.
  • ניתוח שנכשל- אמנם אין 100% הצלחה בניתוחים, ואפילו ישנם ניתוחים שהסיכוי שלהם להצליח מלכתחילה רחוק מאוד מלהיות גבוה. יחד עם זאת, מניסיוננו למדנו כי כישלון של ניתוח מהווה סיבה מספקת לפנות לבירור עם עורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיבחן האם הכישלון בניתוח היה בר מניעה.
 
טיפים- במקרה של חשד כי חווית רשלנות רפואית בניתוח
במידה שמכונן בליבך חשד כי חווית רשלנות רפואית בניתוח, מומלץ לנקוט בפעולות הבאות:
  • לתעד פרטים- הזיכרון האנושי הינו מוגבל ובחלוף הזמן יש נטייה לשכוח פרטים שעשויים להיות רלבנטיים, במידה שהעניין מגיע לתביעה משפטית. לכן מומלץ מאוד להעלות על הכתב סמוך לניתוח פרטים רבים ככל הניתן, הכוללים תאריכים ושעות (אם ניתן) של אירועים מרכזיים כגון דברים שנאמרו ו/או נעשו על ידי הצוות המטפל סביב הניתוח (כולל מי אמר מה).
  • לבקש הסברים ולתעד את שנאמר- במידה שנותרת עם נזק לאחר הניתוח (או חלילה במקרה פטירה) מומלץ לפנות ולבקש מהמנתח או האחראי במוסד הרפואי הסבר מה קרה ולמה. מומלץ לתעד הדברים שנאמרו בפגישה- ואם אפשר, להקליט הפגישה. למרבה הצער, התפלאנו לראות שבמקרים רבים לא הייתה הלימה בין דברים שנאמרו לנפגע או לבני המשפחה (במקרה פטירה) לגבי מה שהתרחש בניתוח לבין מה שנאמר על ידי הצוות הרפואי המעורב בעת המשפט.
  • לפנות לייעוץ עם עו"ד רשלנות רפואית- לאור מדיניות של "טשטוש והסתרה" בה נוקטים מרבית המוסדות הרפואיים בישראל במקרים של טעויות רפואיות, מומלץ באם קיים חשד לרשלנות בניתוח- לפנות לייעוץ עם עורך דין הבקי בתחום זה.
 
רוצה לדעת עוד על רשלנות רפואית- קרא את המדריך לרשלנות רפואית.
כותב המאמר עו"ד גיא נסים
ג. נסים- א. דר, עורכי דין רשלנות רפואית
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה